אז שההר יבוא אל עליבאבא
ענקית האינטרנט הסינית נדחתה על ידי הבורסה בהונג קונג, לנוכח דרישת המייסד לשמור על השליטה בחברה בניגוד לתנאי הבורסה. עליבאבא לא התרגשה - ועכשיו היא בולעת את הונג קונג דרך ניו יורק
הסיפור של בורסת הונג קונג ועליבאבא הוא סוג של פראפרזה על האמירה הידועה של העיתונאי אורי דן בהקשר של אריאל שרון, לאחר שהאחרון נאלץ להתפטר מתפקידו כשר הביטחון. דן אמר בשעתו כי מי שלא רצה את שרון כשר ביטחון יקבל אותו כראש ממשלה - אמר וצדק.
במקרה ההונג קונגי אם כן ניתן לומר באופן דומה - מי שלא רצה את עליבאבא בבית שלו, יגלה שהדיירים יוצאים מהבית אל עליבאבא.
משעה שמייסד עליבאבא ג'ק מא בחר להפוך את החברה לציבורית החל רחש-בחש בשוק בשאלת הבורסה הנבחרת. בורסת הונג קונג נחשבה לבחירה הגיונית, בשל השילוב אותו היא מספקת - מעמד ראוי בשוק העולמי מכאן, ואוריינטציה סינית מכאן.
המהלך לא צלח לבסוף, בשל התעקשותה של הבורסה בהונג קונג על שלא לשנות את הכללים הרגולטוריים הנהוגים בה - החוק בבורסת הונג קונג קובע שכל מניה שווה קול אחד, וללא שינוי משמעותי של מבנה השותפות - שמידת היתכנותו בסימן שאלה - מייסד עליבאבא ג'ק מה היה נאלץ לאבד את השליטה בחברה.
המשבר עם בורסת הונג קונג נבע למעשה מסירובה לשנות את הכללים ולאפשר הנפקת מניות המקנות זכויות הצבעה שונות - דבר המותר בארה"ב. הנפקה כזו מאפשרת למייסד עליבאבא, ג'ק מה, המחזיק ב-7.4% מהמניות, ושותפיו למנות את מרבית חברי הדירקטוריון ולמעשה לשמור על השליטה בחברה. הסכם דומה סייע למארק צוקרברג מפייסבוק ולמייסדי גוגל לארי פייג' וסרגי ברין לשמור על שליטה בחברות שלהם לאחר הנפקתן.
הבחירה אם כן היתה בניו יורק ובהמשך פרסמה עליבאבא את התשקיף הראשון ב-NYSE. מנכ"ל החברה המפעילה את בורסת הונג קונג צ'רלס לי (Charles Li) אמר בתגובה כי הבורסה גאה במסורת שלה המכבדת את החוקים ונצמדת לעקרונותיה.
המשקיעים מתלהבים - המדדים יורדים
ההתלהבות של המשקיעים בעולם לקראת ההנפקה של עליבאבא היא גדולה, ובתי ההשקעות בסין ובהונג קונג מדווחים על פעילות הכנה ערה במיוחד. China Merchants Securities מדווחת על כ-10 מיליארד דולר שהתפנו לצורך הרישום בהנפקת הענק.
מנהל המסחר של צ'יינה מרצ'נטס, רונאלד וואן (Ronald Wan), אמר השבוע למרקטווטש כי לצורך הכנת הסכום, משכו המשקיעים והקרנות בימים האחרונים סכומי עתק מהבורסה של הונג קונג.
התוצאה אכן התגלמה בשטח, עם רצף של 8 ימים שליליים וירידה כוללת של 4.7% בערך המניות בהונג קונג. היום נרשם סוף סוף תיקון מסוים, עם עלייה של 1%, אך היא רחוקה מלהשלים את הפער.
"הציפייה בהונג קונג היא גדולה מאד, של משקיעים מוסדיים ושל משקיעים מקצועיים, ובשני המקרים מתבצעות מכירות נרחבות, בין השאר בשל סף הכניסה הגבוה בהנפקה", אמר וואן, שדיווח כי רבים מהמשקיעים שנרשמו להנפקה דרך צ'יינה מר'צנטס משקיעים סכום מינימום של מיליון דולר.
סכום המינימום לרישום עומד על 2 מיליון דולר הונג קונגי, שהם 257 אלף דולר. חברת הברוקראז' Phillip Securities דיווחה כי עד לסוף השבוע האחרון קיבלה הזמנות רכישה בהיקף של 2.5 מיליארד דולר הונג קונגי (258 מיליון דולר אמריקאי).
משקיעים אחרים בוחרים בדרך העקיפה, של השקעה ביאהו ובסופטבנק, המחזיקות הגדולות במניות עליבאבא - יאהו ב-22.4% וסופטבנק 34%. יאהו קפצה בשבוע האחרון ב-7.8% בניו יורק, סופטבנק זינקה ב-13.5% בטוקיו. "המנית הללו מושכות משקיעים רבים מאסיה, בעיקר מצד אלה שלא יעמדו בתנאי הגישה לרכישת המניות החדשות של עליבאבא", אומר למרקטווטש אסטרטג השווקים ריאן הואנג (Ryan Huang) מ-IG Group.
הואנג הדגיש עם זאת, כי מול העליות האמורות של בעלות המניות בעליבאבא, המניות המוחזקות על ידי הענקית הסינית והנסחרות בהונג קונג נמצאות במצב הרבה פחות טוב. לדבריו, מרבית החברות שבשליטת עליבאבא ושנסחרות בהונג קונג רשמו ירידות בימים האחרונים, כחלק מהמגמה הכללית. המשקיעים אם כן מעדיפים להעביר את הכסף לאמא הגדולה.
אפשר לדבר על שורה תחתונה?
כאן נשאלת שאלת מיליון הדולר, או במקרה הזה - כפי שהתברר בימים האחרונים - שאלת המיליונים הרבים של הדולר. מה היה עדיף - הקפדה על העקרונות במחיר של מחיקת מיליונים מהמסחר, או שינוי כללים לטובת פריחה עתידית.
שלא יהיה ספק, ללא קשר לשאלת הצלחת ההנפקה הצפויה של עליבאבא ביום שישי - והצלחה כנראה שתהיה - מניית עליבאבא תרכז בעתיד הקרוב, וככל הנראה גם הרחוק, מחזורי מסחר עצומים. החברה הזו גדולה כל כך, וממשיכה לצמוח בקצב אדיר כל כך, שספק אם נראה נסיגה בקרוב.
במקרה של הנפקה בהונג קונג לא היה מדובר בקפיצת מדרגה - היה צפוי לה קפיצה של שתיים שלוש קומות בבת אחת. וכפי שנראה כרגע, הויתור עשוי בהחלט, לפחות זמנית, לגרום לתוצאה הפוכה - לפחות זמנית, כשכמות אדירה של כספים עוברת ממנה לניו יורק.
רק דוגמה קטנה ומוכרת לבחירה בדרך קצת אחרת. הבורסה של תל אביב, מיודעתינו הקטנטונת, קבעה חקיקה מיוחדת לטובת חברות הנסחרות בארה"ב, במטרה למשוך אותן לצנטרום של תל אביב. היה זה אחד המהלכים היותר מוצלחים שעשתה הבורסה מאז ומעולם לטובת הגדלת המחזורים.
הסופר והפילוסוף האנגלי גילבט קיית צ'סטרטון (G. K. Chesterton, שכתב לא מעט על חוקים וכללים חברתיים, חי בשנים 1936-1874) כתב באחד מספריו את האמירה הנהדרת - "אין כללי ארכיטקטורה לטירות הבנויות בעננים" (מתוך: The Everlasting Man). מבלי להיכנס לפרשנות העמוקה של המשפט, מאד יכול להיות שזה מה שהיה חסר לצ'ארלס לי וחבריו בהנהגת הבורסה של הונג קונג, קצת דמיון, פחות הקפדה על כללים. כי אם יש משהו בעולם התאגידי של ימינו שדומה לטירה בעננים - עליבאבא היא המקרה.
שלא לדבר על האמירה בת האלמוות של מרילין מונרו - "אם הייתי שומרת על כל החוקים לא הייתי מגיעה לשום מקום".