"משקיעים לא מנפיקים בת"א בגלל הרגולציה ומקבלי החלטות שאינם תומכים בהם"
אילן בירנפלד, יו"ר ומנהלים עסקים ראשי בדלויט בריטמן בוועידת כלכליסט: "נדרש גם חינוך לאוריינות פיננסית, שיתרום גם הוא לעליית מחזורי המסחר, כאשר הציבור יבין מהן האפשרויות הגלומות עבורו בשוק-ההון"
"רגולציה לא מידתית, עליהום תקשורתי ומקבלי החלטות שאינם תומכים בקהילת אנשי העסקים, הביאו לכך שהם נמנעים או ממעטים להנפיק מניות בתל-אביב, וגם נמחקים מהמסחר בישראל לגמרי". כך אמר הבוקר אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי בפירמת דלויט בריטמן, אלמגור זהר בוועידת שוק ההון של "כלכליסט". בירנפלד הוסיף כי "ביצירתו של אקלים 'רע' זה גם קהילת העסקים אינה חפה מטעויות".
אילן בירנפלד צילום: עמית שעל "אם נסתכל על השנה החולפת בשוק-ההון הישראלי נגלה אמנם כי בסוף ספטמבר נרשם שיא כל הזמנים במדדים ו-52 חברות ותיקות הנפיקו מניות, אך רק 4 חברות הנפיקו מניות לראשונה - אינרום בניה, קבוצת אשטרום, מגדלי הים התיכון ו-סקייליין", אמר בירנפלד. "זה ודאי לא שוק הון משגשג. מספר החברות הנסחרות במניות ממשיך לרדת ועומד היום על 473, לעומת 508 אשתקד. בכדי לסבר את האוזן, שנת השיא למנפיקות מניות הייתה בשנת 2007, אז נסחרו 654 חברות, מתוכן 62 שהנפיקו מניות לראשונה. האם ייתכן כי בשוק-הון מוצלח מנפיקות מניות לראשונה רק 4 חברות בלבד?".
"בעבר", אמר בירנפלד, "הנפקת חברה בתל-אביב הייתה מקור לגאווה עבור בעליה ואחד הסמלים לשגשוגה ולהצלחתה של חברה. כשעשיתי התמחות הביטוי המוחשי ביותר לשוק הון משגשג היה בכך ש'מורשת הקרב' של כל מתמחה כללה את החוויה של ל'תפוס תור' באמצע הלילה ברחוב 'כנפי נשרים' בירושלים (משרדי רשות ני"ע בירושלים, ת.ג). מאז הפך התור לדיגיטלי, ומה שנותר זה להתרפק על הימים בהם היה שוק ההון הישראלי תוסס ומשגשג".
בירנפלד דיבר על חברות הטכנולוגיה וההייטק שמדירות רגליהן מהבורסה. "קיימות סיבות רבות לכך: תמחור-חסר לצמיחה פוטנציאלית לעומת הנאסד"ק, הרגולציות המוּחלות על חברות קטנות, מחסור באנליסטים מתאימים בגופים המוסדיים, הצורך להיות קרוב ללקוחות בחו"ל ורצון היזמים לגייס בגדול. האם נכון יהיה להתייחס אל חברות ההייטק והטכנולוגיה כאל מקשה אחת? אני טוען שהתייחסות דיפרנציאלית תאפשר לחברות מגוונות למצוא את מקומן בבורסה הישראלית, ולציבור החוסכים ליהנות מהשקעה בחברות היי-טק וטכנולוגיה ישראליות, וישנו מספר לא מבוטל של חברות כאלו, שיכולות וצריכות להנפיק".
"אני יודע שיש מאמץ גדול של הרגולטורים להקל ולהיפתח יותר לפתרונות 'שישנו את כיוון הרוח' ואני מברך על כך", אמר בירנפלד, "אך זה לא מספיק. הנזק כבר נעשה: מהותי, פסיכולוגי ותדמיתי, ומכך סובלים בעיקר אנחנו, החוסכים. לכן יש צורך במהלך משולב ובמאמץ משותף - יצירת אקו-סיסטם הוליסטי הפועל כאחד - כל הגורמים, הפועלים בתיאום, בצורה רוחבית, להובלת שינוי קבוע לאורך זמן. מישהו במנהיגות הכלכלית חברתית שלנו צריך לקחת על זה פיקוד".
"פתרונות יש למכביר, וישנן הרבה הצעות שכבר מתגבשות להחזרתה של קהיליית אנשי העסקים לשוק, וכאלו שימשכו חברות היי-טק וביו-מד קטנות יחסית. בין אלו אפשר למצוא למשל הקלות משמעותיות בהרשמה למסחר בת"א וזאת כשלב ראשון לקראת רישום דואלי בבורסות זרות".
בירנפלד סיכם כי "נדרש גם חינוך לאוריינות פיננסית, שיתרום גם הוא לעליית מחזורי המסחר, כאשר הציבור יבין מהן האפשרויות הגלומות עבורו בשוק-ההון. חינוך מעין זה יעודד גם את ההבנה כי אותן אוכלוסיות של אנשי עסקים, טכנולוגיה והייטק, הן חלק בלתי נפרד משוק ההון ומתפקדות כמנועי צמיחה יוצרי-ערך".
