הקאובוי מיפן (או איך חוגג נגיד מטוקיו יומולדת 70)

בורסת טוקיו הגיבה בזינוק חד של 4.6%, ובעקבותיה נרשמו עליות גם באירופה ובניו יורק. פרשנים ניתחו את המהלך, אנליסטים הביעו את עמדתם. כל זה חדשות ישנות. במונחים של שוק, עבר עידן. ראש הבנק המרכזי של יפן כבר ראה במהלך השבוע שעבר מאז מאות טבלאות XL חדשות.

אבל גם אם סיפור המעשה הוא אולד ניוז, הגיבור שלו, השולף מיפן, עדיין כאן כמובן. מה שמעלה את השאלה ההיסטורית: מאיפה בדיוק הוא הגיע לכאן (כאן במובן הטוקיואי של המילה)? או בנוסח הפחות דיפלומטי – מה הסיפור של הקאובוי היפני הזה?

נתחיל בהתחלה.

הרוהיקו קורודה (Haruhiko Kuroda) נולד ב-25 באוקטובר 1944 בעיר היפנית עם השם של גיבור סרטים מצויירים Fukuoka (מה שמעלה את השאלה, איך נשמע תל אביב ביפנית?).

העיר Fukuoka סמוכה לחוף הצפוני של האי היפני הדרומי קיושו (הם מתבלבלים שם כל הזמן עם הצפון ודרום הזה?), ולמקרה התמוה שאתם לא מכירים אותה - מדובר באחת הערים היותר נחשבות ביפן, בשל איכות החיים הגבוהה מאד של תושביה, והיא מופיעה במקום גבוה בדירוגי הערים המובילות בעולם במובן של רמת חיים.

למי שתהה על 1944 - אז כן, קורודה הוא זקן הנגידים בענקיות הכלכלה העולמית. ג'נט ילן האמריקאית נולדה ב-1946, העמית הסיני, האדון צ'ו שיאוצ'ואן, נולד ב-1948, מריו דראגי של אירופה נולד ב-1947 ואם הנגידים האלה היו בצה"ל אז מן הסתם מארק קרני מהבנק של אנגליה היה נטחן על צעירות – מושל הבנק האנגלי נולד ב-1965 (קרנית פלוג שלנו נולדה ב-1955, דור ביניים שכזה).

קורודה צילום: בלומברג

לא ידוע לנו הרבה על ילדותו של קורודה, אבל לא נתפלא אם הוא השתתף בחוגי קרטה ואוריגמי במתנ"ס המקומי, או התאמן על טקסטים של תיאטרון נו מול המראה. או משהו דומה. בכל הקשור לתחילת דרכו המקצועית, קורודה וודאי אינו הנגיד ה"טיפוסי".

בניגוד לילן-דראגי-קרני-פלוג (כי גם אנחנו מעצמה לא?), כולם עם תואר דוקטור לתפארת, קורודה הסתפק בתואר ראשון ושני ולא המשיך לתואר הבא. רק בשלב מאוחר בקריירה הוא הוקפץ לדרגת פרופסור, אך בל נקדים את המאוחר.

ויש עוד הבדל: כל ראשי הבנקים האמורים עשו את המסלול האקדמי כולו תחת "כנפי" החוגים לכלכלה – וקורודה עשה את התואר הראשון שלו במשפטים.

הוא סיים את הלימודים בגיל 23, ולאחר תקופת התמחות במשרד האוצר של יפן עבר ללימודים מעבר לים, באוקספורד שבאנגליה - רק שם עבר לבניין החוג לכלכלה. בשנת 1971 השלים את התואר השני המכובד, חזר ליפן והצטרף לפקידות האוצר.

קריירה במגזר הציבורי

בשלושת העשורים הבאים התקדם קורודה במשרד עם התמחות הולכת וגדלה בענייני מטבע ושווקים בינלאומיים - עד מינויו כמזכירו האישי של השר בשנת 1988. שנה מאוחר יותר מונה לתפקיד בכיר ברשות המסים היפנית, ומשם המשיך להתקדם ברשות המסים ובאוצר היפני – כולל תפקיד ביניים כראש המכון למדיניות פיסקאלית ומוניטארית - עד מינויו כסגנו של שר האוצר בשנת 1999.

עברו 4 שנים נוספות וקורודה עבר למשרת היועץ הכלכלי לממשלת יפן כולה, שבראשה עמד אז יוניקירו קויצומי (Unichiro Koizumi). את קויצומי עתיד לרשת ב-2006 ראש ממשלה צעיר (יחסית לקודמיו בתפקיד) בשם שינזו אבה (Shinzō Abe ),לכהונה קצרה וכושלת בת שנה. אבה פרש בבושת פנים - אך אנו עתידים להיפגש עמו שוב בהמשך הסיפור. 

בשלב זה חוזר העולם האקדמי לחייו של קורודה, שנענה להצעה לשמש כמרצה ומקבל תואר פרופסור בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת Hitotsubashi בטוקיו. על אוניברסיטת היטוטסובאשי ניתן לומר שיש לה שם מפואר, תרתי משמע – היא מוכרת כאחד המוסדות הטובים ביפן למדעי החברה בכלל, ולמשפטים, כלכלה ומנהל עסקים בפרט (כשבית הספר למנהל עסקים זוכה אף להכרה בינלאומית). לעניין ה"משמע" השני של ה"תרתי", אני מניח שהבנתם לבד.

מעמד בינלאומי

קורודה ממשיך במקביל במגזר הציבורי, וממלא את את תפקיד היועץ לממשלת יפן במשך שנתיים, תפקיד רם דרג גם במונחים בינלאומיים. בשלב זה הוא מחליט להיענות להצעת משרה חדשה, מחוץ לטוקיו וחשוב מכך, מחוץ לשירות המדינה: נשיא הבנק לפיתוח אסיה, Asian Development Bank - ADB, שמרכזו במנילה שבפיליפינים.

הבנק לפיתוח אסיה הוא אחד הבנקים האזוריים שהוקמו על ידי הבנק העולמי, במטרה לסייע בתמיכה הפיננסית במדינות המתפתחות – ובאופן ספציפי, פעילות למיגור העוני ולהעלאת רמת החיים במדינות אלה. השלוחה האסייתית הוקמה ב-1966 ותחת כנפיה פועלות שלוחות קטנות יותר, באזורים שונים ביבשת.

התפקיד החדש, אליו נכנס קורודה בפברואר 2005 קידם משמעותית את מעמדו הבינלאומי בשווקים הפיננסיים, ובאופן ספציפי במגזר הבנקאות העולמי. 

במהלך 8 שנות הנהגתו, שילש הבנק ADB את היקף תמיכותיו - מ-7.4 מיליארד דולר ב-2005 ל-21.57 מיליארד דולר ב-2012, תוך כדי שינוי מבני מקיף בבנק, גידול עצום בנכסים הפיננסיים שתחת ניהולו ושדרוג מעמדו בעולם. במסגרת זו, גייס הבנק מהגורמים הבינלאומיים 23 מיליארד דולר לתמיכה במדינות העניות ביבשת, והקים קרנות תמיכה רבות, שחלקן נועדו לשיפור מצב התשתיות בדרום מזרח אסיה.

ואז בום

עברו 7 שנים וכמה חודשים מאז שנכנס לתפקיד – ואז חזר שינזו אבה מהכפור. ומכאן האימרה הידועה, 7 בום.  

שינזו אבה ראש ממשלת יפן צילום: איי אף פי

אבה נבחר כראש ממשלת יפן בדצמבר 2012, והתחייב לנקוט בצעדים כלכליים מרחיקי לכת בניסיון להוציא את יפן מהמיתון העמוק והמתמשך במדינה. בין 1990 ל־2012, "השנים האבודות", רשמה הכלכלה היפנית צמיחה ממוצעת שנתית של פחות מ־1% בשנה. ב־2010 איבדה יפן את מעמדה ככלכלה השנייה בגודלה בעולם לטובת סין וזה כבר היה יותר מדי. אבה, ששב לראשות הממשלה אחרי תקופה ארוכה של מדיטציה, בעקבות כישלונו המוחץ כראש ממשלה בכהונתו הראשונה, חזר לכהונה השנייה מפוכח יותר, ולא פחות חשוב – נחוש יותר.

התוכנית הכלכלית של אבה, הידועה בכינוי "אבה-נומיקס", כללה שלושה צעדים מרכזיים, שהראשון שבהם והחשוב לעניינינו היה ברמה המוניטארית: הדפסת כסף והצפת השוק בכסף זול.

אבה חיפש שותף נאמן למהלך, רצוי מאד בעל מעמד בינלאומי, שיסייע לו לממש את התוכנית. הוא בחר באדם שהציע יותר מכל אדם אחר בקיסרות את השילוב המושלם. בתפקידיו הקודמים הביע קורודה תמיכה נרחבת במהלך של מדיניות מוניטארית מרחיבה, ולאחר שאבה הבהיר כי הוא מתכוון לא רק לדבר אלא גם לעשות, ההערכה הרווחת בטוקיו היתה שקורודה יצורף לכיסא הנהג השני.

אבה אפילו לא התלבט. קורודה זכה במינוי, והפך תוך חודשים ספורים, לצדו של ראש הממשלה, לאדם הכי חשוב ביפן.

לצדו של קורודה מינה ראש הממשלה שני סגנים חדשים, קיקו איווטה (Kikuo Iwata), איש אקדמיה שנודע גם הוא כתומך מובהק במדיניות מרחיבה (וכמבקר חריף של המדיניות השמרנית של הבנק המרכזי), והירושי נאקאסו (Hiroshi Nakaso), בכיר בבנק היפאני שניהל את הקשרים הבינלאומיים שלו.

דיווחים על המינוי הצפוי יצאו לתקשורת בפברואר 2013. הבורסה של טוקיו הגיבה בהתלהבות: ב-25 בפברואר טיפס מדד ניקיי ב-1.8% והגיע במהלך המסחר ל-11,618.53 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה במדד זה מאז ספטמבר 2008 (בסוף היום ננעל המדד ב-11,588.86 נקודות). הין נחלש לרמתו הנמוכה ביותר מזה 33 חודשים, 94.77 ין לדולר.

לשם השוואה: הין היפני, המושפע יותר מכל מהחלטות הבנק, נסחר היום בשער חלש בהרבה (בשל גורמים שכמובן לא קשורים רק למדיניות הבנק היפני), ונע בחודשים האחרונים בין 100 ל-115 ין לדולר. מדד ניקיי נסחר היום בסביבה של 16,800 נקודות.

הבורסה בטוקיו צילום: בלומברג

נכנס לתפקיד

קורודה מן הסתם ביקר בבניין הנאה של הבנק המרכזי של יפן פעמים רבות לאורך הקריירה העשירה שלו. אבל ב-20 במרץ 2013 הוא נכנס אליו בפעם הראשונה כמנהיגו של הבנק – אחת המשרות הציבוריות החשובות ביותר בכלכלה העולמית של המאה ה-21.

ב-26 במרץ, שישה ימים לאחר כניסתו לתפקיד, הגיעה העת לנאומו הראשון בתפקידו החדש. למי שעדיין היה ספק, לא היה צריך לחכות יותר מדי דקות בתוך הנאום כדי להבין מהן התוכניות של הנגיד הנכנס.

הבנק המרכזי של יפן צילום: בלומברג

כך נשמע ה"פרולוג" של קורודה כנגיד הבנק של יפן: 

"בניסיון להתגבר על הדפלציה ביצע הבנק המרכזי רכישות של נכסים מגוונים בשוק, ובכלל זה אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות, קרנות נדל"ן, שער חליפין ועוד. מהלך זה של רכישות חרג מאופי הפעילות המסורתי של בנק מרכזי, ועדיין, מבחינת היקף הרכישות ואופי הנכסים שנרכשו, הוא לא מספיק על מנת להשיג את היעד המרכזי של הבנק, 2% אינפלציה שנתית. לפיכך, אנו נדרשים לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה ונחושה יותר, הן במובן האיכותי והן במובן הכמותי", אמר קורודה.

מושל הבנק הנכנס דאג גם להבהיר בנאום, לציבור ביפן ולמשקיעים בעולם, כי הוא הגיע לבמה המכובדת הזו כשותף מלא של ראש הממשלה השאפתני: "אנו מחויבים להציג לשוק מהי המדיניות המוניטארית שתנחה את צעדי הבנק. עלינו להבהיר כי הבנק לא מתכוון להתפשר על עמדותיו ועל מטרתו המרכזית – לעשות כל מה שנדרש על מנת להתגבר על הדפלציה. יש חשיבות ניכרת לשיתוף הפעולה עם הממשלה. המדיניות המוניטארית תזכה לגיבוי כל עוד היא תעמוד בקנה אחד עם המדיניות הכלכלית של הממשלה".

אמר ועשה. או ביפנית – וואחד-סוקי עשה. או משהו כזה.

על המדיניות אפשר להתווכח. על העובדה שמדובר באדם מרשים ובעל תעוזה קשה. דבר אחד בטוח - בפעם הבאה שאתם פוגשים יפני שמתכונן ליומולדת 70, עודף זהירות לא יכול להזיק.