המלצות סופיות לועדת אנדורן: נגמרו ה"משחקים" של חברות בחוב

"בחודש אפריל הגשנו את המלצות הביניים ומאז שמענו שורה של הערות - כעת יוצא הדוח הסופי. קיימנו מעל 30 ישיבות וקיבלנו ניירות עמדה מ70- גורמים". כך פתחה מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן את הצגת המסקנות הסופיות של הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל. 

"מצאנו שהבעיה המרכזית הייתה חוסר הוודאות והתמשכות ההליך. לכן מטרתנו הייתה לגבש כללי משחק ברורים שייצרו ודאות לגבי תמחור החוב ולגבי התוצאה במקרה של חברה שנקלעה לקשיים", אמרה אנדורן.

על פי מנכ"לית האוצר, ההמלצות הסופיות מגדירות 2 שלבים - השלב הראשון שבו חברה עוד משלמת החובות אך נקלעת לקשיים. בשלב זה ימונה משקיף מטעם הנושים ויוגבלו מהלכי החברה, ובכלל זה הגבלת הוצאות ומגבלות על דיבידנדים. השלב השני קובע שאם חברה אינה משלמת חוב במשך 45 יום תחויב לפנות לבית המשפט, כמעתה נקבעת חזקה של חדלות פירעון על החייבת.

במילים אחרות, מספיק שבעלת החוב מציגה את מסמכי החוב שלא שולם, על מנת להעביר את החברה למעמד של חדלות פירעון - למעט במקרים חריגים. לאחר קביעה של חדלות פירעון ימנה בית המשפט מנהל מיוחד.

בניגוד להמלצות הביניים בוטלה האפשרות להגדרת שלב ראשון מקדים,  שבו חברה שחוששת לתשלום עתידי של חוב יכולה לפנות בהליך חשאי לנושים לניהול מגעים להסדר. שלב זה בוטל מתוך הבנה כי החשאיות אינה אפשרית בחיי המעשה.

מרכיביו של השלב המסיים (השני בהמלצות הסופיות, השלישי על פי המלצות הביניים) נבחרו למול חלופה קיצונית יותר, שאותה העדיפה אנדורן - לפיה בחברה שלא תשלם חוב תופקע השליטה ממנהליה ותועבר לניהולו של מנהל מיוחד. חלופה זו הוסרה בעקבות לחצים מצד מערכת בתי המשפט, שביקשה לשמר את כוח ולהותיר בידיה את סמכות העברת הניהול. על פי ההסדר המוצע במסקנות הסופיות שימר בית המשפט את שליטתו על הליך הסדרי החוב.

מנכ"לית האוצר יעל אנדורן צילום: אוראל כהן

"בהמלצות הביניים דיברנו על משא ומתן וולנטרי בשלב הראשון. הבנו שנכון לאחד את השלב הראשון והשני יחד. סללנו מנגנון שבו חברה לא צריכה לחכות לכשל תשלום אלא תחל במגעים להסדר חוב מוקדם יותר. לחברה יהיה תמריץ להיכנס למגעים להסדר כי לא תרצה להגיע לשלב הבא, שבו השליטה צפויה להילקח ממנה" הסבירה אנדורן.

"בשלב השלישי הגדרנו אי תשלום כחזקה לחדלות פירעון. זה חידוש. זה ידרוש שינוי בחוק החברות. דוח הביניים הציג שתי חלופות. חלופה אחת התייחסה לכך שאי תשלום חוב מביא לכך שכונס הנכסים הרשמי ימנה מנהל מיוחד לחברה. בחרנו בסופו של דבר בחלופה השנייה - השתכנענו שנכון שההליך יתנהל בבית המשפט, והקדשנו לכך שעות של דיונים. זוהי נקודת האיזון הנכונה".

"היו לנו דיונים רבים וכל חבר ועדה הציג את עמדתו. היו גורמים שיפוטיים, בנקים, איגוד החברות הציבוריות. היה לנו חשוב להקשיב. בסופו של דבר בחרנו בחלופה השנייה אך מחוזקת" הדגישה אנדורן.

"נקבע חזקה ששבמקרה של אי תשלום חברה היא חדלת פירעון - אלא אם הוכיחה לבית המשפט כי מדובר בנסיבות מיוחדות." מוסיפה אנדורן, ומדגישה כי נטל ההוכחה מוטל על החברה בעלת החוב.

אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהה בכנס ולא נכח בתדרוך של אנדורן בשל לקראת פרסום המסקנות הסופיות. ליכט הוא זה שדרש מלכתחילה כי בית המשפט יישאר בתמונה וזכה לרוח גבית מצד יושב ראש רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר - אף הוא חבר הוועדה. האוזר נכח בתדרוכה של מנכ"לית האוצר.

שמואל האוזר יו"ר רשות ניירות ערך צילום: אוראל כהן

"בדוח הביניים דיברנו על ההבדל בין אג"ח ארוכות לקצרות. אג"ח ארוכות עוצרות תשלום לאג"ח קצרות. הרחבנו מסקנה זו וקבענו שכאשר נושה עם בטוח מעוניין לממשה,  אי אפשר יהיה לעצור אותו אלא אם הוכח שהחברה חדלת פירעון. מסקנה זו מצטרפת לקביעה שיש חובה לשלם לאג"ח הקצרות כל עוד לא הוכח חדלות פירעון - כלומר כל עוד לא היה תשלום".

"הוספנו המלצה שנפעל למינוי נציגות אחת לכל הסדרות וכן הוספנו אופציה למינוי מנהל חוב עבור חברה שמנפיקה אג"ח. למנהל זה יהיו סמכויות נרחבות יותר מאלו של הנאמן במצב הנוכחי. מנהל החוב ייבחר על ידי מחזיקי האג"ח בנוסף לתפקיד הנאמן והוא ישמש נציג של הנושים. החברה תוכל להציע שבסדרה ספציפית יהיה מנהל חוב. במצב כזה, בעלי האגח יבחרו מנהל חוב. אם החברה תבקש הסדר חוב, במקום לכנס אסיפות היא תוכל לנהל מגעים מול מנהל החוב ולסגור מולו על התנאים", הוסיפה אנדורן

"לועדה לקח שנה וחמישה חודשים לגבש מסקנות. היה לנו חשוב לגבש המלצות שיביאו לידי ביטוי את הדיעות של מארג מעורבים רחב. היה לנו חשוב שההמלצות יהיו מאוזנות", אמר אנדורן.

מנכ"לית האוצר הוסיפה: "תוך 60 יום תהיה טיוטת הוראת חוק. חלק מההמלצות דורשות תיקון חקיקה. צריך לעגן בחוק את מעמד המשקיף, את חזקת חדלות הפירעון".

עוד קובעת אנדורן בדוח כי תיקבע מכסה מקסימלית של הוצאות פר הסדר חוב, כדי להגביל את הוצאות ההסדר. היועץ הכלכלי לראש הממשלה יוג'ין קנדל התנגד לקביעת תקרת הוצאות, אלא שאנדורן הבהירה כי נקבעה תקרה חרף הסתייגותו של קנדל.