לנדינג קלאב זינקה ב־60% בתוך יומיים מהנפקתה
חברת ההלוואות החברתיות האמריקאית הונפקה בניו יורק ביום רביעי לפי שווי של 5.4 מיליארד דולר, ויומיים אחרי נסחרת בשווי 8.7 מיליארד דולר
חברת הלוואות ה־P2P האמריקאית לנדינג קלאב (Lending Club) הלהיבה את דמיון המשקיעים והפכה כנראה להנפקת הטכנולוגיה האמריקאית הגדולה ביותר של 2014. החברה שהנפיקה בבורסת ניו יורק ביום רביעי לפי שווי 5.4 מיליארד דולר (אחרי הכסף) זינקה ביום חמישי, יום המסחר הראשון שלה בניו יורק, ב־56%, וביום שישי ב־5.4% נוספים, כך ששווי החברה נכון לסוף המסחר בשישי הגיע ל־8.7 מיליארד דולר.
מפסיקים לפרנס בנקים
לנדינג קלאב מציעה חלום של שבירת מערכת האשראי הבנקאי והחלפתה בפלטפורמה מתוחכמת ואינטרנטית. החלום הזה, במקרה של לנדינג קלאב, עטוף בעוד כמה עובדות אטרקטיביות. יש לה דירקטוריון מרשים במיוחד, ובו אישים כמו שר האוצר האמריקאי לשעבר לורנס סאמרס ומנכ"ל מורגן סטנלי לשעבר, ג'ון מאק. היא גייסה עד היום 400 מיליון דולר מגופים כמו גוגל, ועד סוף המחצית הראשונה של 2014 העמידה הלוואות בהיקף של 5 מיליארד דולר, מה שמעמיד אותה ככל הנראה כמובילת השוק העולמי של הלוואות P2P.
רנו לפלאנש מנכ"ל ומייסד לנדינג קלאב
אז מה ההבדל בעצם בין ההלוואות של לנדינג קלאב לבנק? מערכת אשראי בנקאי קלאסית עובדת על לקוחות שמפקידים כסף בפק"מ מצד אחד, ולקוחות אחרים שלווים אשראי מהצד השני. תפקידו של הבנק במודל זה הוא לדאוג שהריבית של האשראי תהיה גבוהה מהריבית של הפק"מ, ולחיות מהפער. בשנים האחרונות ועם צלילת שיעורי הריבית בעולם, פער זה הגיע לממדים אדירים ולקוחות רבים מוצאים את עצמם משלמים ריבית של 10% ומעלה על המינוס, ומנגד מקבלים 0.5% ומטה על הפק"מ.
בין המייסדים העיקריים של המיזם לנדינג קלאב הם המנכ"ל רנו לפלאנש (Renaud Laplanche), ג'פרי קרואו, רבקה לין וקרן Canaan. לפלאנש הצהיר שנכנס לעסק בגלל פערי הריביות האדיר של הבנקים.
מובילת השוק הפסדית
מערכת הלוואות P2P אמורה להפוך את פער הריביות הזה לשקוף הרבה יותר, ובמקום לפרנס בנקאים, לפרנס את המשתמשים (וגם את מנהלי האתר). ב־P2P כל אחד יכול להיכנס לאתר ולהחליט אם הוא מלווה כסף או לווה כסף – למי וממי. נקודת ההנחה של אתרים אלה היא שעצם התחרות הגדולה בין כמות גדולה של לווים ומלווים יהפוך את הריביות לתחרותיות. לכן, במיוחד בישראל, נוטים לקרוא לעסק זה "הלוואות חברתיות", זאת למרות שאין בהן ממש דבר חברתי.
ההבדל הגדול בין הלוואות P2P לבין בנק הוא שבהלוואות P2P האחריות של לווה שלא מחזיר כסף היא בעיקר על המלווה — כלומר על האדם הפרטי. במקרה של בנק צריך שהוא עצמו יקרוס כדי שהפק"מ יאבד. במקרה של הלוואות P2P, הלקוח יכול לאבד את ההלוואה שלו, ולאתר ההלוואות לא יקרה שום דבר. אך למרות שלנדינג קלאב לא חשופה ללקוחות שלא מחזירים הלוואות, עדיין יש לא מעט סיכונים במודל.
חברות אלו צריכות להגיע למחזור גבוה מאוד של הלוואות כדי לראות רווח. במקרה של לנדינג קלאב, החברה מפסידה, למרות שהיא ככל הנראה חברת הלוואות ה־P2P הגדולה בעולם. בנוסף, בשוק זה מתחרים רבים, ובישראל יש נכון לרגע זה 4 אתרי הלוואות P2P פעילים. סיכון נוסף הוא שיעורי הריבית. כל עוד ריביות הבנקים המרכזיים בעולם המערבי אפסיות, ללקוחות תמריץ גדול לסכן את הכסף שלהם, בין השאר באמצעות אתרי הלוואות P2P.
