גלעד אלטשולר: "כולם שמחים שלקחו לתשובה את הכסף, אבל האזרחים רק ייפגעו מזה"

"השינוי הרגולטורי היום בתחום הגז מביא אותנו לחשוב פעמיים אם להשתתף במיזמים ובפרויקטים שקשורים במדינה. אם כן נשקיע, נעלה את פרמיית הסיכון שלנו כלפי המדינה. היום זה בגז ומחר זה יכל להיות בכביש 6 ולא יודע איפה זה יכול להיגמר. זה המסר שאנו מקבלים מההחלטה האחרונה של הממונה על ההגבלים". כך אמר היום (ג') גלעד אלטשולר, מנהל השקעות ראשי ומייסד בית ההשקעות אלטשולר שחם, בנוגע להחלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, לבטל את הפטור מהסדר כובל לשותפות הגז לווייתן.

בבית ההשקעות מיטב דש ברוקראז' הגדילו לעשות - והחליטו היום להשהות את סיקור החברות. בבית ההשקעות כתבו כי "אין כל טעם בחישובים כלכליים כשבוקר אחד, רגע לפני פיתוח, הרגולטור משנה החלטתו. בחוסר הוודאות שנוצר אין יכולת להעריך את שווי החברות ואנו משהים את סיקור החברות".

"זה שכולם שמחים היום שלקחו לתשובה את הכסף זה נחמד, אבל בסופו של יום האזרחים רק ייפגעו מזה. חברות בינלאומיות יחשבו פעמיים לפני שהם באות לישראל, נובל חווה את זה על בשרה עכשיו וזה משליך גם על שאר העולם. ההחלטה היא גרועה כי אתה משנה את כללי המשחק. הפרויקט (פיתוח מאגר לווייתן) ייתקע, והתמלוגים שיכלו להגיע ממנו שהיו עצומים ויכלו לממן את תקציב הבריאות והביטחון ביחד, כנראה לא יגיעו בקרוב וספק אם בכלל. כל יזם שיבוא יחשוב פעמיים אם הוא רוצה להיכנס למשהו כזה וכל מה שסגרו איתו יהיה משהו אחר לחלוטין בהמשך", הוסיף אלטשולר.

בית ההשקעות של אלשטולר הוא משקיע "כבד" בתשתיות בישראל, ומושקע בהיקף של מאות מיליוני שקלים בקרן נוי של פיני כהן, רן שלח וגיל-עד בושביץ העוסקת בהקמת פרויקטים של תשתיות בישראל. גם בחברת שפיר הנדסה, חברת התשתיות של האחים שפירא שהונפקה בתל אביב החודש, מושקע אלטשולר בהיקף של 180 מיליון שקל.

"החשיבה שלנו להשקיע בחברות תשתיות היתה שחברות אלו ייהנו בשנים הקרובות מתנופת הבנייה במדינה, אבל לנוכח האי וודאות שיוצר הרגולטור זה משנה את התמונה. שאני אלך היום להשקעות מסוג זה אני אבקש פרמיית סיכון גבוהה יותר. המדינה תצטרך לממן חלק גדול מהפרויקטים שהיא עושה דרך כספי מוסדיים. אנחנו נצטרך להגן על עצמנו נגד שינוי כללי המשחק. האמינות של המדינה נסדקה".

"פגיעה בעצמאות האנרגטית"

"החלטת הממונה יוצרת אי וודאות גדולה מאוד", טוען נעם פינקו, אנליסט בפסגות ברוקראז'. "נובל אנרג'י ודלק לא יוותרו בקלות על המאגר הענק וצפויות להפעיל את מלוא כובד משקלן על מנת להשאיר את המאגר אצלם, כולל פניה לערכאות הגבוהות ביותר שייתכן. מצב זה יוביל לדחייה של שנים בפיתוח המאגר וייפגע בעצמאות האנרגטית של מדינת ישראל שתמשיך להתבסס רק על מאגר גז אחד ומתקן קבלה אחד", אומר פינקו.

"כבר שנים ידוע שהבעיה הגדולה ביותר של תעשיית הגז הישראלית הינו חוסר הוודאות הרגולטורית. שבירת כללי המשחק בשלב זה, ממש לפני הפיתוח בפועל של לווייתן הינה הקש האחרון שעלול ליצור יותר נזק מתועלת למשק".

עם זאת מעריך פינקו כי בסופו של דבר תושג פשרה מול הרגולטורים השונים שתשאיר את השליטה במאגרים בידי שותפות לווייתן.

מימין דיויד גילה ויצחק תשובה צילום: עומר מסינגר, עמית שעל

השלכות מרחיקות לכת

גם ערן יונגר, אנליסט בכיר במיטב דש ברוקראז', מתייחס להחלטה של גילה ומציין כי החלטת הממונה על ההגבלים מגבירה את חוסר הוודאות בסביבה העסקית בישראל. "אין קבוצה ישראלית שתוכל להשקיע 7 מיליארד דולר בפיתוח לווייתן. אולם למרות אטרקטיביות הקידוח הזה, לא בטוח שמשקיעים זרים ירצו להיכנס לכאן, מבחינה רגולטורית".

מבחינת שוק ההון והמאקרו אומר יונגר כי מאגר לווייתן היה צריך להזרים הכנסות כבר ב-2018, אבל כעת יש חוסר ודאות בעניין הזה, וההכנסות יידחו ל-2019 או 2020. "רציו גייסה לפני חודשיים כספים לפיתוח לווייתן. הגיוס התבסס על תחזית ההכנסות מלווייתן וכעת לא ברור מה יקרה", הוסיף יונגר.

גם עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי בבית ההשקעות אפסילון, סבור כי להודעת הממונה על ההגבלים העסקיים בנוגע לקידוחי הגז יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת. "מעבר להשפעה הברורה על החברות הקשורות לקידוחים, יכולות להיות לזה השפעות על הנכונות של משקיעים זרים להשקיע בארץ, על התעשייה המקומית ואולי אפילו על הדירוג של המשק. נקווה רק שההחלטות בעניין הזה תתבהרנה בהקדם על מנת לצמצם במידת האפשר את הנזקים שעתידים להיגרם כתוצאה מהמצב החדש שנוצר".