דראגי משיק תוכנית הקלה כמותית באירופה: נרכוש אג"ח ב-1.2 טריליון יורו

נשיא הבנק האירופי המרכזי (ECB) מריו דראגי הכריז על תוכנית רכישות אג"ח ממשלתיות של 60 מיליארד יורו בחודש (69 מיליארד דולר) עד סטפמבר 2016. הצעד האגרסיבי של הבנק - בניסיון לסייע לכלכלת אירופה לצאת לצמיחה מחודשת. בהנחה שהרכישות יחלו בפברואר, הרי שמדובר בתוכנית של 20 חודשים, וסכום הרכישות הכולל יעמוד על 1.2 טריליון דולר. 

הבנק הותיר את הריבית בגוש היורו על 0.05%, ואת הריבית על הפקדונות על מינוס 0.2%. ההחלטות התקבלו בישיבת מועצת הבנק הכוללת 25 חברים והמתכנסת בפרנקפורט. 

במסיבת העיתונאים אמר דראגי כי למרות הדד ליין של ספטמבר 2016, במידה שיהיה צורך בהמשך התמיכה בכלכלת הגוש, ימשיך הבנק לבצע רכישות. הרכישות יתחלקו על פני מדינות גוש היורו על פי גודלן ועל פי מפתח מפתח ההון העצמי של הבנק המרכזי, הבנוי לפי גודלן היחסי של מדינות הגוש: 18% גרמניה, 14% צרפת, 12% איטליה, 9% ספרד. חלקן של שאר המדינות הוא מתחת ל-5%, כאשר החלק של 8 מתוכן הוא מתחת ל-1%.

דראגי מציין בהצהרה לעיתונאים כי הבנק לא ירכוש יותר מ-25% מאגרות החוב של כל אחת ממדינות הגוש. אשר לדרך הפעולה, 20% מהרכישות יתבצעו על ידי הבנק המרכזי האירופי, ו-80% מהרכישות בידי הבנקים המרכזיים של המדינות. בתשובה לשאלה אומר דראגי כי בהינתן שאין אג"ח אחיד לגוש היורו, אין יכולת לבנק המרכזי למנוע את האפשרות שהבנקים המרכזיים במדינות הגוש יספגו הפסדים בעקבות תוכנית הרכישות.  

פוטסי דאקס קאק

היעדים של תוכנית הרכישות

במקרה של אירופה, אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, שני מניעים מרכזיים עומדים על הפרק. "גם כאן, המהלך מכוון להעלאת האינפלציה באמצעות הדפסת כסף. במקרה של ארה"ב הזרמת הענק של הכספים על ידי הפד לא הגיעה ברובה למשק הצרכני אלא נתקעה במערכת הפיננסית. התקווה באירופה היא שהכספים כן יזרמו הלאה אל הצרכנים, והבנק האירופי נקט בשורה של צעדים שאמורים לעודד מעבר שכזה".

מטרה חשובה לא פחות, ואולי אף יותר, היא דחיפה נוספת של היורו כלפי מטה, לאחר היחלשותו הממושכת בחצי השנה האחרונה. "נכון לעכשיו הגורם היחיד בגוש היורו שמייצר צמיחה הוא הסחר חוץ. במידה שצעד ההרחבה יצליח להחליש עוד את היורו, זה יכול לתת פוש לכל הגוש בטווח הקצר", מוסיף גרינפלד.

הבנק האירופי

החולשה באירופה

מדד המחירים ב-18 מדינות גוש היורו רשם בדצמבר האחרון ירידה של 0.2% (בהשוואה לדצמבר 2013) בתחילת החודש אמר דראגי כי בבנק "מתכוננים לשנות את הגודל, מהירות והתמהיל של הפעולות שבהם אנו נוקטים בתחילת 2015, למקרה הצורך, על מנת לתת מענה לתקופה ארוכה מידי של אינפלציה נמוכה. בנושא הזה, יש תמימות דעים במועצת הבנק", הוא הוסיף.

"לומר שהכלכלה בגוש היורו לא נראית טוב יהיה סוג של מחמאה במצב הנוכחי", אומר אורי גרינפלד. לדבריו, הדרך לפיתרון עדיין רחוקה. "הבעיות המבניות בכלכלת אירופה לא ייפתרו מעצמן, ונדרשות רפורמות כואבות במיוחד, בעיקר בשוק העבודה. המדינות מבינות את זה אבל הדברים לוקחים זמן, יש מכשולים הפוליטיים שמקשים על ביצוע שינויים עמוקים ומדובר בטווח הארוך. הרחבה כמותית לבדה לא תפתור את הבעיה הקשה של אירופה מבחינה הזו".

דראגי התבטא בעניין ההכרח ברפורמות לא אחת. כך למשל, בנאומו בוועידת ג'קסון הול באוגוסט האחרון אמר כי "הבנק מוכן לבצע צעדים לא קונבנציונליים נוספים במידת הצורך, אך אינו יכול לפתור לבדו את בעיית האבטלה בגוש היורו. הצורך לשמור על גמישות במדיניות הפיסקאלית בגוש היורו והמאמצים לטפל בשוק התעסוקה בו נותרו דבר חיוני. המפתח הוא כמה באמת אנחנו יכולים להשפיע על שיעור האבטלה באופן מוחשי, וזה תלוי האם הגורמים המניעים לכך הם מחזוריים או מבניים".

ההכרה בצורך ברפורמות עומדת מאחורי התנגדותה העקבית של גרמניה לתוכנית הרחבה כמותית, בטענה שהיא תמנה מהמדינות הגדולות בגוש, ובעיקר צרפת ואיטליה, לבצע את הרפורמות המבניות ההכרחיות בשוק העבודה שלהן - רפורמות שיהפכו את שוק העבודה שלהן לגמיש יותר.