משה מנור משנה כיוון: "עתיד פרוטליקס לא במחלת הגושה"

פרוטליקס חיה על תפר שבין ההבטחה למציאות — תפר שלפחות מבחינתה אפשר לסכם כאכזבה. החברה שפיתחה תרופה נגד מחלת הגושה המבוססת על תאי גזר, וזכתה לפני שנה וחצי לאישור שיווק מה־FDA, הסתמנה כאחת מחברות החלום הישראליות, אך מאז האישור לא הצליחה להגיע למכירות משמעותיות. המשקיעים צפו שפרוטליקס תקבל את אישור ה־FDA כבר ב־2011–2010, בזמן שהמתחרה שלה בטיפול בגושה, ג'נזיים, התקשתה לספק די תרופות לשוק, אלא שהאיחור בקבלת האישור גרם לפרוטליקס איחור בהגעה לשוק ולמעשה לאובדן יכולת החדירה לשוק האמריקאי. 

במקביל צפתה החברה בתחילת 2014 כי הסכם שנחתם עם ממשלת ברזיל, בהיקף של 280 מיליון דולר, לפיתוח מפעל ולמכירת התרופה נגד גושה במדינה, יניב לה הכנסות של 39 מיליון דולר עד מחצית 2015.

אך בשלושת הרבעונים הראשונים של 2014 פרוטליקס רשמה הכנסות כוללות של 14 מיליון דולר בלבד, כך שבקצב ההכנסות הנוכחי נראה כי היא תתקשה לעמוד בהבטחות מתחילת 2014. הפסדיה של פרוטליקס בתקופה זו הסתכמו ב־21.4 מיליון דולר.

תגבורת מטבע

כדי לשנות את התמונה הבעייתית הוחלף ביוני 2014 מנכ"ל פרוטליקס. ד"ר דוד אביעזר עזב אחרי 12 שנה בתפקיד, ולחברה גויסו שני שמות רבי־זכויות בתעשיית הפארמה הישראלית: שלמה ינאי, שכיהן כמנכ"ל טבע, מונה ליו"ר החברה ביולי, ומשה מנור, שכיהן כנשיא טבע אסיה פסיפיק, מונה לתפקיד המנכ"ל בספטמבר.

בניגוד להתמקדות במחלת הגושה מנור החליט למקד מאמצים בשלושה תחומים חדשים, בניסיון להפוך את התמונה של החברה, הנסחרת כיום לפי שווי של 186 מיליון דולר

בלבד לעומת 380 מיליון דולר באוקטובר 2007, אז הונפקה בנאסד"ק.

"אנחנו צריכים להסביר לשוק שאנחנו הרבה יותר מאללייזו (המוצר למחלת הגושה — נ"צ). העתיד של פרוטליקס זה לא האללייזו גם אם הוא ייתן לנו יותר כסף", מספר מנור בראיון ל"כלכליסט".

מהם התחומים שתתמקדו בהם? "

אנחנו רוצים ללכת על נישות ספציפיות, כי בשוק הרחב אין לנו סיכוי, וזה מה שנותן לנו המוצר נגד מחלת הפברי (PRX-102 — נ"צ), כי כדי לשווק אותו יש צורך ב־15 אנשי מכירות בלבד. לכן נפתח את המוצר הזה בעצמנו, בעוד את שני האחרים אנחנו מתכננים לפתח בעזרת שותפים".

מחלת הפברי היא מחלה תורשתית, המורידה פעילות של אנזים מסוים, גורמת לכאבים בקצות הגפיים ומובילה בטווח הארוך לפגיעה בכליות, בלב ובכלי הדם. לדברי מנור, החברה מתכוונת להגיש את המוצר לרשות המזון והתרופות האמריקאית בסוף 2017".

המוצר השני של החברה, PRX-110, נועד לטיפול בסיסטיק פיברוזיס באמצעות חלבון שהיא פיתחה ומיועד לשפר את פעילות הריאות ולהפחית זיהומים. בכוונת החברה לחבור לשיתוף פעולה עם שותף אסטרטגי מתאים להמשך פיתוח התרופה, והוא זה שיבצע ניסויים מלאים בה עד להגשה לאישור ה־FDA.

המוצר השלישי שבו תתמקד פרוטליקס הוא למעשה פלטפורמה להעברת תרופות בצורה אוראלית. לדברי מנור, "הקונספט הוא פשוט יחסית. גילינו שהדופן של תא צמחי עוברת את הקיבה, ויכול לעבוד במעי בצורה מקומית. הוכחנו במוצר אחד, אמברל, שזה עובד בניסוי על חיות. כרגע אנחנו עושים ניסויים משלימים, ובמהלך השנה נעבור לניסוי קליני. אנחנו צריכים להחליט אם להתמקד באמברל או לפתח מוצר אחר בשם יומירה — מוצר עם שוק של 13 מיליארד דולר. אם זה יצליח זו בוננזה אדירה — משהו ענק. אם התוצאות יהיו טובות, יהיה תור של אנשים שירצו לעבוד איתנו".

ממשלת ברזיל אטית

פרוטליקס בנתה על השוק הברזילאי, שגם בו יש חולים בגושה, אך מתברר שההסכם עם הממשלה שם לא עומד בקצב הציפיות של החברה. "יש לנו הסכם עם הממשלה שם, ולטענתם הם יעמדו בו", מסביר מנור, "אבל הפעולות הרבה יותר אטיות מכפי שהיינו רוצים. לממשלה יש כוח, כי הם מבצעים קנייה מרכזית ויכולים להחליט לקנות רק מוצר אחד ולהורות לרופאים שהוא היחיד שיש. הם עשו חלק מהעבודה, והורו לרופאים לרשום לחולים חדשים את המוצר שלנו, אבל זה רק חלק קטן מהשוק, כי רוב השוק הוא חולים קיימים".

היו גם דיבורים על הפלטפורמה שלכם כאפשרות לפיתוח מוצר לנגיף האבולה.

"פוטנציאלית, אנחנו יכולים לעשות את זה, אבל כרגע זה לא משהו שחושבים עליו. באופן כללי עסקים עם ממשלות הם משהו שמעורר עניין לטווח קצר ואז ברגע שיש מגיפה חדשה זה נעלם. זה לא בתוכנית שלנו כרגע".

החברה תישאר עצמאית?

"אם אתה מצליח זה גורר תשומת לב, אבל אסטרטגיה בונים על משהו שיכול לעבוד לאורך זמן. כרגע לא נציע את עצמנו למכירה. למה לתת למישהו אחר לעשות את העלייה, אם אנחנו יכולים לעשות אותה?".

אילוסטרציה צילום: shutterstock