בלעדי לכלכליסט
רשות ני"ע לבנקים: תורידו את עמלות ההפצה בכספיות
שמואל האוזר פנה ליו"ר איגוד הבנקים כדי שיפעל להורדה וולונטרית של עמלות ההפצה בקרנות הכספיות, שהפכו ללא אטרקטיביות בשל הורדת הריבית האחרונה. מנהלי הקרנות לא ששים להוריד את דמי הניהול
רשות ני"ע נלחמת במכירת החיסול של הקרנות הכספיות: יו"ר הרשות שמואל האוזר פנה למנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל, וביקש ממנו לפעול מול המערכת הבנקאית להורדה וולונטרית של עמלות ההפצה שגובים הבנקים ממנהלי הקרנות. זאת כדי שמנהלי הקרנות יישענו על הפחתה זו ויורידו את דמי ניהול, וכך ישיבו את האטרקטיביות לקרנות הכספיות על פני הפיקדון הבנקאי.
- מנהלי הקרנות רוצים שהבנקים יתחלקו בנטל הכספיות
- פברואר חם: זינוק של פי 10 בגיוסים לקרנות האג"ח כללי
- עקב הריבית הנמוכה: הקרנות הכספיות מבטיחות תשואה אפס
בשבוע שעבר הורידה נגידת בנק ישראל קרנית פלוג את הריבית במשק לשפל של 0.1%. בכך הפכה את הקרנות הכספיות למוצר לא אטרקטיבי ביחס לפיקדון הבנקאי, בשקלול דמי הניהול הנגבים. בחודש פברואר נפדו מהכספיות 3 מיליארד שקל, כ־6% מנכסי האפיק, כמחציתם לאחר הודעת הריבית. על פי הערכות, המגמה תחריף כשהבנקים יעודדו לקוחות לוותר על המוצר שלא מניב תשואה חיובית ולהעדיף מוצרים בסיכון גבוה יותר.
הבנקים גובים את התקרה
מנהלי הקרנות לא ממהרים להפחית את דמי הניהול, שכן אז הם יפסידו על המוצר, בהתחשב בעמלת ההפצה של 0.1% לבנקים וכן אגרות לרשות ני"ע. עם זאת, המנהלים, בעיקר של קרנות כספיות בהיקפים גדולים כמו מיטב דש, הראל ואקסלנס, הביעו נכונות להפחית את דמי הניהול אם עמלת ההפצה שהן משלמות לבנקים תרד.
באופן תיאורטי, הרשות יכולה לנסות להוביל חקיקה שתפחית את עמלות ההפצה על הקרנות הכספיות עוד יותר, נניח ל־0.05%. אלא שהתהליך עשוי לקחת יותר משנה. לפיכך פנה האוזר לכלי אחר — שיתוף פעולה וולונטרי.
עמלות ההפצה שגובים הבנקים כפופות לתקרה חוקית, אך אין מניעה לגבות עמלות נמוכות יותר. אף על פי כן, כל הבנקים גובים את התקרה החוקית. כעת נותר לראות כיצד יגיבו במערכת הבנקאית לפניית יו"ר הרשות.
נוצרו כתחרות לפיקדונות
הקרנות הכספיות נוצרו ביוזמת רשות ני"ע לפני כשש שנים כדי ליצור תחרות על פיקדונות הציבור. לפניהן משקיע סולידי שרצה לשמור על ערך כספו יכול היה לעשות זאת אך ורק בפיקדונות בבנק, שהציעו ריבית נמוכה מהריבית חסרת הסיכון שהגדיר בנק ישראל. הקרנות מנצלות את היתרון לגודל ומשקיעות את כספיהן בפיקדונות בנקאיים גדולים, הנהנים מריביות גבוהות לעומת לקוח בודד. בשנים האחרונות נהנו הקרנות הכספיות מתנופה והגיעו למסת נכסים של כ־50 מיליארד שקל.
במשך שנים שווקו הקרנות הכספיות ללא דמי ניהול, ומנהלי הקרנות שילמו לבנקים עמלת הפצה עבור שיווקן לציבור. עד לפני שנה וחצי עמדה זו על 0.125%. לפני כשנתיים החלו הקרנות הכספיות לגבות דמי ניהול של 0.1%–0.18%. במקביל רשות ני"ע הובילה חקיקה שהפחיתה את עמלות ההפצה המשולמות לבנקים ל־0.1%.
באיגוד הבנקים ביקשו שלא להגיב בשלב זה. ברשות ני"ע סירבו להגיב.
הגימיק לא איחר להגיע: ילין לפידות מפרקת את הקרן הכספית שלה
חברת קרנות הנאמנות של בית ההשקעות ילין לפידות החליטה לפרק את הקרן הכספית שבניהולה בשל חוסר אטרקטיביות למשקיעים. אסף אלדר, מנכ"ל משותף בילין לפידות ניהול קרנות נאמנות, אמר ל"כלכליסט": "הורדת הריבית האחרונה והצפי שהריבית תישאר נמוכה וייתכן שאף תרד, אינם מצדיקים את המשך החזקת הכספים בקרנות כספיות. מאחר שמדובר בנכס הסולידי ביותר מבין קרנות הנאמנות, מצאנו שהצעד הכי הוגן הוא לפרק את הקרן ולהחזיר ללקוחות את כספם, גם במחיר אובדן הכנסה".
אלא שהקרן הכספית של ילין מנהלת כ־70 מיליון שקל בלבד, שהם 0.35% מנכסי הקרנות של בית ההשקעות, ואינה שחקן אמיתי בשוק הקרנות הכספיות. זאת לעומת מיטב דש למשל, ש־45% מסך נכסיו מנוהלי חברת הקרנות שלו מנוהלים בכספיות.
בילין בחרו להימנע מהורדת דמי ניהול בקרן, שעומדים על 0.12%, והעדיפו לסגור אותה. ההכנסה מהקרן לא היתה משמעותית, שכן נוכח עמלת הפצה של 0.1% לבנקים ואגרות לרשות, כמעט שאין רווחים ממנה בהיקף נכסים שכזה.
למהלך של ילין, שנעשה לכאורה גם לטובת המשקיע, עשויות להיות השלכות בעייתיות. מנהלי קרנות הנאמנות הדומיננטיים בתחום הכספיות טוענים כי זו טעות לפדות את הקרנות כיום. זאת משום שמשולמים בהן דמי ניהול על רווחים ריאליים (בנטרול האינפלציה). מכיוון שהאינפלציה כעת אפסית, המשמעות של פדיון הקרן כעת הוא תשלום מס של 25% על הרווחים שנצברו עד היום. לעומת זאת, אם ההערכות בשוק יתאמתו ומדד המחירים לצרכן ישוב להיות חיובי בחודשים הקרובים, הרווחים הריאליים יהיו נמוכים יותר ובעקבותיהם יפחת תשלום המס.
למשקיעים בקרנות הכספיות אין אלטרנטיבות נטולות סיכונים. השארת הכספים בפיקדון בבנק היא הפסדית באותה מידה. השקעה בקרנות אג"ח ממשלתיות או קונצרניות, בדגש על מח"מים קצרים, מגלמת אף היא תשואה פנימית שלילית בשקלול דמי הניהול ועמלות הקנייה והמכירה. השקעה באג"ח במח"מים ארוכים יותר מייצרת פוטנציאל להפסדי הון אם הריבית תעלה. במילים אחרות, בילין אולי פועלים בהגינות בפירוק הקרן, אך לא מותירים הרבה אלטרנטיבות ללקוחות הסולידיים שלהם.