"צריך ללמוד מהיפנים איך חיים 20 שנה בריבית אפסית"
כך לדברי רועי אופיר, מנהל אגף ייעוץ בדיסקונט בפאנל במסגרת כנס מדדים. מאיר טיבי ממזרחי טפחות: "הלקוח צריך להבין שביטחון פיננסי עולה היום במשהו. אין תשואה דו ספרתית"
עוד אמר אופיר: "אני לא יודע לומר איזה אפיק יעלה. אנחנו בעד פיזור בין מניות לאג"ח. בתוך האג"ח, בין המטבעות, בין שווקים בארץ ובחו"ל. כשתופסים פינות – זה יכול להיות מצוין לטווח קצר אבל לא לאורך זמן. יועץ ההשקעות לא צריך להמר על מניה אלא על מדדים של סקטורים שלמים כרכיבים בתיק. אנחנו כבר הרבה זמן ממליצים על מדדי מניות. בסביבת ריבית נמוכה הם אלטרנטיבה טובה. אנחנו רואים את השיאים. העליות ימשיכו בזמן הקרוב”.
הוא הוסיף כי "כן, מפספסים מניות חלום כאלה, אבל מחקרים מראים שבסופו של דבר אף אחד לא יודע לתזמן את השוק ובערך 95% מהתשואה באים מהקצאת הנכסים, מהבנצ'מארק, ולא ממניות הכוכב. אפשר לשים על זה 5%. בתחום הבנקים אכן טעינו, אבל בחמישה משישה מדדים צדקנו. בכל מקרה, ניקח את הסקטור כולו, בלי חלוקה פנימית בין הבנקים".
דן סער, מנהל יחידת הייעוץ והמחקר בבינלאומי אמר שסביבת הריבית היא מאתגרת. "יש גם קשיים. יש מה לעשות גם בסביבת ריבית נמוכה, רק צריך לדעת איפה לשים את הכסף".
בני כהן, סמנכ"ל מכירות בקסם אקסלנס אמר, כי "אנחנו רואים סביבת ריבית אפסית אבל תראי את מוצרי המדדים, כמויות ההנפקות שהיו על סגמנט המניות היה גבוה. שוק המדדים ידע לתת מענה למצב”.
מאיר טיבי ממזרחי טפחות הוסיף כי “ליועץ השקעות יש אתגר גבוה. אנחנו מחפשים אלטרנטיבות, אבל מדדים זה לא הכל. הסיכון הולך וגדל וצריך לתאם ציפיות עם הלקוחות מה אנחנו חושבים שיהיה. הלקוח צריך להבין שביטחון פיננסי עולה היום במשהו. אין תשואה דו ספרתית.
משתתפי הפאנל. מימין רועי אופיר, בני כהן, עינת סקורניק, מאיר טיבי ודן סער צילום: עמית שעל
"לגבי הסקטורים והמדדים – הם חלק בלתי נפרד מתיק ההשקעות של היועצים. הם בנצ'מארק חשוב. במזרחי טפחות אנחנו שמים דגש על האלוקציה. לא יכולים לזהות מה יעלה ויירד, ובתוך זה לשלב את המדדים -
אתי אפללו, סגנית עורכת שוק ההון של כלכליסט: יש מקומות שיש יתרון למדדים ויש אלפא?
טיבי: "תמיד משלבים, מנסים למצוא נכסים נוספים שייתנו את האלפא (היתרון). אנחנו הולכים גם לנישות של נכסים ספציפיים ולהתאים את זה לרמת הסיכון של הלקוח. אחרת נגיע לשוקת שבורה ויש לתאם איתו ציפיות".
עינת סקורניק, מנהלת מערך הייעוץ בלאומי אמרה כי "אל לנו לשכוח שלא רק הניהול הפאסיבי צריך לשלוט בכל התיקים. מן הסתם חלק מגיוון תיק ההשקעות מדבר גם על נכסים אחרים וצריך לתת פתרונות גם במקומות האלה. אבל לא פחות חשוב – יש עיתויים של שוק ההון שיכולים לכוון אותנו האם נלך לניהול פאסיבי או אקטיבי". היא הוסיפה "כשאנחנו מדברים היום על תיק נכסי הציבור שפונה לשווקי העולם, איפה שיש פחות מומחיות בארץ בנוגע לתמחור השווקים והמומנטום, הייתי מצפה לראות יותר שימוש בניהול פאסיבי”.
היא הוסיפה כי לכל הבנקים יש מודל דומה, "אבל בלאומי יש לנו מודל ייחודי המתאים ללקוח את המוצר. בגלל שהמוצר גנרי, וההמלצה שלי ללקוח צריכה להחזיק לטווח ארוך ושאעמוד מאחורי זה, אנחנו בוחנים את המדדים לפי ההיסטוריה ההתנהגותית שלהם על פני זמן. עד כמה מרווחי המחירים היו ראויים, האם היו סביב המחיר התיאורטי של נכס הבסיס? ועוד".
הדוברים התייחסו גם לטענה שיועצי ההשקעות משאירים את הלקוחות בקרנות הכספיות למרות התשואה השלילית באג"ח המדינה והריבית הנמוכה. "באמת המוצרים הכספיים לא מעניינים”, אמר אופיר מדיסקונט. "לפני שנה לא האמנתי שנגיע לריבית כזאת. מחלקת המאקרו מדברת כבר על ריבית אפס שתישאר איתנו זמן. אנחנו רואים פחות הפניה לקרנות כספיות, והשאלה אם הכספים זורמים משם לנדל"ן ולשוק ההון ויוצרים ביקושי יתר, אבל מה שחשוב זה לפזר את התיק. צריך לומר שאפו לבורסה שמנפיקה מדדים חדשים ומלווה חברות קטנות. יש זרימת כספים בישראל – 25 מיליארד שקל לפנסיה במוסדיים. צריך לפתח אלטרנטיבות להשקעה שלהם, לא רק לחו"ל.
דן סער אמר "באוקטובר הצענו לכל היועצים והלקוחות לעבור לתיקי השקעות מאוזנים. יש אלטרנטיבות לקרנות הכספיות – מדדי התלבונד, פקדונות ארוכים, כל לקוח לפי רמת הסיכון שלו. קרנות כספיות היו פעם אלטרנטיבה ראויה, וייתכן שלקוחות שכחו לצאת מהם. אצלנו רואים קיטון בקרנות האלה".
אפללו: עכשיו עוברים מהכספיות לפקדונות?
טיבי: "הקרנות הכספיות הן רק סימפטום. יש גם תשואה השלילית באג"ח הממשלתיות ובמח"ם הקצרים, שעליהם נוספים דמי ניהול ועמלות שמורידים אותו לתשואה שלילית. אנחנו כל הזמן בודקים נכסים אלטרנטיביים – תעודות סל, קרנות אחרות. אנחנו בוחנים כל העת את הכסף שלנו. אנחנו מאפשרים ללקוחות לקנות פק"מים ואג"חים בריבית משתנה (אם היא תעלה), ובודקים גם הגדלה של הסיכון.
"אנחנו רואים כספים יוצאים לשווקים זרים – בארצות הברית וגם באירופה כאשר השוק הגרמני והספרדי גם מעניינים בשל ניצני התאוששות כלכלית. השאלה לאן אנחנו הולכים בריבית, לצד אירופה או ארצות הברית.
בני כהן מקסם, "המטרה לתת אופציות רלבנטיות. אנחנו רואים יציאות מסיביות מהקרנות הכספיות. היועץ צריך להחליט מה רמת הסיכון ללקוח. בגזרה של המדדים, אנחנו מייצרים פתרונות למי שמחפש אלטרנטיבה. היתרון הגדול של המדדים נמצא בשתי זרועות. אחת – היועץ מקצה נכסים ולא מנסה לאתר את המניות הכוכבות. ושנייה – דמי ניהול נמוכים מאפשרות עוד מרווח”.
סקורניק התייחסה גם לקרנות סל ואמרה "מבחינתנו זה מבורך, כאלטרנטיבה שתהיה דומה ל-ETF שנמצאים בחו"ל. קרן הסל צריכה לפתור את החסרונות של תעודת הסל: נושא שקיפות ושאם יש עוד רווחים למנהל תעודת הסל בגלל השאלות ועוד, הכספים יעברו ללקוח, ולא למנהל. זאת אופציה מבורכת מבחינתנו, וזה יעמוד לצד תעודות סל. כמובן שמבחינתנו זה יהיה מוצר תחליפי.
גם טיבי הוסיף כי "מבחינתנו קרן סל זה עוד מוצר שאפשר להציע. בנוגע לתעודות סל, עשינו שינוי וייאמר גם בשבחו של הרגולטור – פעם יועץ היה צריך להתקשר לשני יצרנים לבקש מחיר שווי הוגן ולבקש הנחה שלא היה ברור ממה היא יורדת. במזרחי טפחות עם חברה חיצונית פיתחנו מודל שהוא שקוף ליועץ, לקחנו את הנתונים הדרמטיים של התעודה – מחיר שווי הוגן, דמי ניהול, והנגשנו את תעודת הסל באופן שקוף וברור ליועצים. אנחנו רואים בשנה האחרונה גידול בפעילות היועצים בתהליך האלוקציה”.
