תג המחיר של רשת קופיקס: 90 מיליון שקל

הערכת השווי של פעילות רשת בתי הקפה המוזל  קופיקס עומדת על 90 מיליון שקל, כך נודע ל"כלכליסט".הבוקר (ב') פורסם לראשונה ב"כלכליסט" כי הבעלים של הרשת, אבי כץ וגיל אונגר, יוצקים את הפעילות של קופיקס לשלד הבורסאי אגרי. הערכת השווי הוזמנה על ידי כץ ואונגר מחברת הייעוץ גיזה אבן זינגר. כץ ושותפיו יחזיקו בכ־84.5% ממניות החברה הציבורית שלתוכה תוכנס הפעילות ואילו הציבור יחזיק ב־15.5% נוספים.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי את שנת 2014 סיימה קופיקס עם ebitda (רווח לפני הוצאות מימון, מסים והפחתות) שלילי של מיליון שקל. עם זאת לפי הערכות, קופיקס תסיים את 2015 עם 120 סניפים, בניגוד ל־71 כיום, כך שה־ebitda ב־2015 צפוי לזנק לפי הערכת השווי ל־10 מיליון שקל. ההפסד ב־2014 מקורו בהוצאות תשתיתיות של הקמת הסניפים שילכו ויפחתו ביחס להיקף ההכנסות.

מה דעתך על מניית קופיקס גרופ:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בטווח הארוך ההנחה היא שקופיקס תגיע בתוך חמש שנים לפריסה של 180 סניפים (ולא 300 כפי שציפתה תחילה) כך שהערכת השווי צופה ebitda מייצג לפריסת סניפים כזו של 20 מיליון שקל. הערכת השווי תומחרה לפי מכפיל ebitda של 4 כשבשוק נעשו עסקאות דומות לפי מכפיל של 3 או 3.5. אלא שלפי הערכת השווי המודל של קופיקס שונה לחלוטין ממתחרות כמו ארומה שכן עלות הקמת סניף של ארומה מוערכת ב־2.5 מיליון שקל ואילו סניף של קופיקס שנראה יותר כמו קיוסק קטן עולה כ־400 אלף שקל בלבד. עוד חושפת הערכת השווי כי סניף מייצג של קופיקס מוכר 1,800 פריטים ביום, פי 3 ויותר מסניפים של רשתות מתחרות.

צילום: ישראל מלובני

רק כדי לסבר את האוזן בינואר 2014 רכש גולן עינת, הבעלים של ארומה תל אביב את 25% הנותרים ברשת מהמייסד חברת סהר שפע והפך לבעלים יחידי - והעסקה בוצעה אז לפי שווי של 60 מיליון שקל. באותה עת מנתה הרשת 29 סניפים שממוקמים בתל אביב ועוד 4 סניפים בוורשה ובפולין.

קטן יותר, זול יותר

קופיקס עובדת לפי מודל זכיינות בניגוד למתחרות שלה. לפי הערכת השווי הזכיינים מרוויחים על כל סניף בין 20–40 אלף שקל, תלוי במיקום שלו, ואילו קופיקס מקבלת במונחי ebitda כ־10 אלף שקל מסניף בחודש.

בחודש הבא עתידה הרשת להשיק רשת סופרמרקטים שתפעל בפורמט זהה לזה של קופיקס ותציע את כל מוצריה ב־5 שקל. עלות השקת רשת הסופרים מוערכת בשלב ראשון בכמיליון שקלים כשעל פי הערכות, בכוונת בעלי קופיקס להשתמש בפלטפורמה הציבורית כדי לגייס בעתיד אג"ח או מניות למימון התרחבות הקבוצה. בשלב זה מעריך השווי לא תמחר כלל את השווי האפשרי של רשת סופרקופיקס.

שבועות ספורים לפני הקמת הסופרמרקט הראשון, מצהיר כץ בראיון ל"כלכליסט" כי הרשת תהיה זולה לפחות ב־20% מרשתות המזון העירוניות. "פסטרמה של טירת צבי באריזת 400 גרם נמכרת במגה בעיר ב־30 שקל, אצלנו תמכר אריזת 100 גרם ב־5 שקלים, כך ש־400 גרם יעלו 20 שקל", אומר כץ.

גם אסם, חוגלה ותנובה נערכו עם מוצרים ייעודיים לרשת שתמכור כל פריט ב־5 שקלים. כך לדוגמה, אסם יצרה עבור כץ צנצנת קפה רד מאג במשקל 50 גרם, תנובה ייצרה אריזת 4 בורקסים של מעדנות במשקל 200 גרם וחוגלה תחזיר למען הרשת את אריזות 4 גלילי נייר טואלט לילי שכבר לא נמכרים בשוק. מוצרי חברות רבות נוספות ישווקו ברשת, מבלי שעברו שינוי בכמות או באריזה וכן מוצרים מיובאים.

בנוסף, הרשת הגיעה עם יצרנים להבנות על הנחה נוספת במוצרים אחרים, שתאפשר למכור למשל שתי יחידות מילקי ב־5 שקל לעומת כ־5.6 שקל ברשתות אחרות. בניגוד לנכונותה לספק בבלעדיות משקאות לסניפי קופיקס עוד בטרם היה ברור אם מדובר בקונספט מוצלח, לא הגיעה בשלב זה קוקה קולה להבנות עם הרשת ומוצרי טמפו הם שימכרו בבלעדיות בסניפי הסופר. "אני באמת לא מבין את העמדה של קוקה קולה שמשאירה את הבמה לטמפו, אבל אני מעריך שהם עוד יתעשתו", אמר כץ.

לדברי מנכ"ל אחת מחברות המזון, "הרף שהציבו לנו הוא שמחיר הקניה של הרשת את המוצר יהיה 3.4 לפני מע"מ, כלומר כ־4 שקלים". מדובר במתווה המשקף רווחיות גולמית בגובה כ־22%, בדומה לרווחיות הגולמית של רשתות הדיסקאונט. יחד עם זאת, לדברי גורמים בענף יהיו מוצרים חיוניים כמו קוטג', שהרשת לא תרצה לוותר עליהם ולכן תהיה מוכנה לרכוש אותם בכ־4.8 שקל וכמעט שלא להרוויח, כך שהרווחיות הגולמית הממוצעת עשויה להיות נמוכה יותר. לדברי כץ, "הרווחיות הגולמית הממוצעת שלנו תהיה מעל 20% והיא תושג מתוך תמהיל. על 10% מהמוצרים נפסיד, על 10% לא נרוויח ועל היתר נרוויח מספיק כדי שנגיע לממוצע".

היעד: 3% משוק המזון

כץ מודה כי הרשת לא תעשה מהפכה בענף קמעונאות המזון, אלא תיתן מענה לפלחי שוק רלוונטיים: "זאת לא הולכת להיות המהפכה שקופיקס עשתה, אבל הבעיה הגדולה שהביאה את יוקר המחיה היא צעירים, רווקים ופנסיונרים. זה שליש מהאוכלוסיה שהוא קהל שבוי שנאלץ לקנות ברשתות העירוניות היקרות ומשלם 1,500 שקל על סל שברשתות הדיסקאונט עולה 1,000 שקל, אבל אין לו רכב להגיע לאזורי התעשייה וגם אין לו צורך בכאלה כמויות".

גיל אונגר צילום: אוראל כהן

לדברי כץ, החנויות הראשונות צפויות להיפתח בפינת הרחובות פלורנטין והרצל וברחוב יגאל אלון בתל אביב, ברחוב שטממפר בפ"ת ובנווה אמירים בהרצליה. היעד שהציב כץ הוא 100-200 סניפי סופרמרקט שכונתיים. במצגת שהציג לספקים חשף כץ כי להערכתו יגיע לנתח של %1.5-3% משוק המזון והכנסות הרשת יגיעו ל־800 מיליון שקל ל־1.5 מיליארד שקל בשנה.

הרשת צפויה לפעול באמצעות חנויות עירוניות קטנות בשטח של 150-300 מ"ר שיפנו לקהל צעיר ומבוגר שלא צורך כמויות גדולות. מגוון המוצרים יהיה קטן ביחס לרשתות מתחרות ויעמוד על 600-700 פריטים, שהיקף מכירותיהם בשוק המזון הוא הגבוה ביותר. המוצרים נבחרו אחרי שחמישה קניינים שעבדו בעבר ברשתות מתחרות ערכו עבור כץ ניתוח לעשרות אלפי פריטים הנמכרים ברשתות השיווק ומצאו את המגוון של המוצרים המוגדרים מרובי מכר. "השגנו את כל הפרטו באריזה ובמחיר מותאם, כך שניתן מענה מלא".

חלוקת המגוון צפויה להתבסס על 50% מוצרי מזון, 30% מוצרי נקיון וטואלטיקה ו־20% נון פוד דוגמת כלי בית. בסניפים לא יהיו מחלקות שירות דוגמת מאפיה, מעדניה, קצביה ועוד, כך שחוויית הקניה פשוטה מאוד, ומבוססת על איסוף מהיר של מוצרים. בשונה מרשתות שיווק, הצרכנים לא יתניידו בחנויות עם עגלה, אלא עם סלים ועגלות סל. הערכות הן שיהיו 3–4 עובדים בחנות וזה אמור לכלול גם את העובד בחנות הקפה שתפעל בכניסה לכל סניף.