פסגת ת"א 100
יו"ר רשות ני"ע: שוקלים לפטור חברות קטנות מפרסום דו"חות רבעוניים
שמואל האוזר הודיע על התוכנית ב"פסגת ת"א 100" של "כלכליסט". הצעד עשוי להינקט במסגרת צעדים להקלה ברגולציה, כדי לעודד חברות להירשם למסחר בבורסת ת"א. עוד אמר: "יש עליהום על טייקונים, על מי שמצליח ועל רגולטורים"
רשות ניירות ערך שוקלת: חברות בורסאיות קטנות יהיו פטורות מפרסום דו"חות רבעוניים, ויסתפקו בפרסום דו"ח שנתי וחצי שנתי. כך הודיע היום (ג') יו"ר הרשות, פרופסור שמואל האוזר, בכנס "כלכליסט" פסגת ת"א 100. חברות קטנות מוגדרות ככאלה עם שווי שוק הנמוך מ-300 מיליון שקל, או 200 מיליון שקל אם מדובר בחברת אג"ח. צמצום מספר הדו"חות נשקל במסגרת צעדים שבוחנת הרשות להקלה ברגולציה, כדי לעודד חברות להירשם למסחר בבורסה של ת"א.
"אנחנו שוקלים בימים אלה להעמיק את ההקלות לחברות קטנות, ובכלל זה אנחנו שוקלים ויתור על דוחות כספיים רבעוניים ראשון ושלישי והקלות בממשל תאגידי", אמר האוזר. "אני מאמין כי שורה של הקלות לחברות המונפקות לראשונה, לחברות הקטנות והבינוניות, וההקלות הנוספות שאנו עמלים עליהן, ושכבר עברו בחקיקה לחברות הנסחרות, יוכלו לשנות באופן דרמטי את מצבה של הבורסה. הן יתרמו לאושש את הבורסה ואת שוק ההון, ויחזירו לו את המקום המרכזי שלו כמקור הון מרכזי במשק הישראלי ואפילו כמרכז פיננסי בינלאומי".
"חזרתי מהכנס השנתי של ארגון רשויות ני"ע בעולם המאגד בתוכו כ-120 מדינות", סיפר האוזר. "כדאי שנדע שהמגמות ברגולציה בשנים האחרונות בישראל אינן שונות מאלה בעולם. בישראל ובעולם, השינויים ברגולציה נובעים, בין השאר, מפעילות עסקית של חלק מחברות הציבוריות שאינה משרתת בהכרח את כלל בעלי המניות; אינה משרתת במיוחד את בעלי מניות המיעוט. יחד עם זאת, רוב החברות אינן כאלה, ודווקא בשל כך, אנחנו פועלים להקל ברגולציה מבלי לפגוע בהגנה על המשקיע. דווקא בשל כך, צריכים להוקיע את אלה שהם חריגים, כי הם אלה שגורמים להגביר את הרגולציה".
"החברות והגופים הפיננסים הביאו על עצמם גל הרגולציה"
בפתח נאומו דיבר האוזר על מה שהוא מכנה "אווירה אנטי עסקית". לדבריו "יש עליהום על טייקונים. יש עליהום על מי שמצליח ועושה לביתו. יש עליהום על רגולטורים ועל עודף רגולציה, ויש גם עליהום על התקשורת ושל התקשורת. אני נגד עליהום. ככל שזה קשור לשוק ההון, יש שיטענו, ובצדק, שהחברות הציבוריות והגופים הפיננסים הביאו על עצמם את גל הרגולציה שהתרחש על שוק ההון בישראל, ועל כלל שוקי ההון בעולם, בשל שכר מוגזם שבכירים נוטלים לעצמם, דיבידנדים שאינם משרתים את כלל ציבור בעלי המניות, מינוף מוגזם ומסוכן, ועסקאות עם בעלי עניין שאינם לטובת המשקיעים. כל אלה פוגעים באמון הציבור.
"מצד שני", סייג האוזר, "החברות והיזמים הם אלה שמניעים את גלגלי הכלכלה. הם אלה שתורמים לתעסוקה ולצמיחה. עשרות חברות בשווי של מיליארדי דולרים גייסו הון בנאסד"ק, בלונדון או דרך מיזוגים בחו"ל. חלק ניכר מהן, במוקדם או במאוחר צפויות להעביר פעילותן הכלכלית לחו"ל, ובכך הן פוגעות בתעסוקה ובצמיחה העתידית של המשק הישראלי.
"כך לדוגמא, 25 חברות גייסו הון בשלוש השנים האחרונות בנאסד"ק, ובכללן וויקס ומובילאי. הן ועוד עשרות חברות יכולות לרשום מניותיהן בבורסה בת"א, עפ"י חוק הרישום הכפול אשר פוטר אותן מעול חוק ני"ע הישראלי, והן אינן עושות כך ואינן שוקלות לעשות כן. מדוע? מה גורם לכך שהן מבקשות להתרחק משוק ההון בישראל למרות שגם אם הן נרשמות למסחר בבורסה בת"א, הן נתונות רק לעול הפיקוח רשות ניירות ערך בארה"ב ולא לפיקוח רשות ניירות ערך בישראל?".
האזור טוען שבשל המצב יש להתמקד בגיבוש רגולציה יעילה שמאזנת בין אינטרסים: הצרכים של החברות והגנה המשקיעים. "לפני שלוש שנים יצאנו עם תוכנית מפורטת ומתווה של מפת דרכים. המתווה עוסק במה חסר ברגולציה, מה עודף ברגולציה ואיך אפשר להסיר חסמים רגולטורים לפיתוח שוק ההון. ההנחה היא שרגולציה איכותית חשובה לשוק ההון ולמשק הכלכלי. ראשית, יש ספרות ענפיה שמראה שיש קשר מובהק בין רגולציה איכותית במדינות השונות לבין צמיחה כלכלית ואיכות שוק ההון".
"ישראל וארה"ב במקום ה-6 בעולם בהגנה על המשקיע"
"בסקר של הבנק העולמי מתוך 190 מדינות, מדינת ישראל ניצבת במקום השישי בעולם ברגולציה איכותית ובהגנה על המשקיע. במקום השישי נמצאת גם ארה"ב. באותו סקר, ישראל היא במקום המכובד 11 (ארה"ב במקום ה- 25) בשקיפות, באיכות הגילוי, ובמעמד בעלי מניות המיעוט מול הדירקטורים. במפת הרגולציה הבינלאומית, רשות ניירות ערך והתשתית הרגולטורית בישראל הן בין המתקדמות בעולם. זו אחת הסיבות לכך שבשבוע שעבר באירופה, לדוגמא, רשות ניירות ערך האירופית (ESMA) פרסמה חו"ד, לפיה תשקיף ישראלי יהיה בר הגשה במדינות האיחוד האירופי, לצורך רישומה למסחר של חברה ישראלית בבורסה אירופית.
אחרי המחמאות לרגולציה, האוזר חזר בנאומו לנתונים על הבורסה המקומית שמעידים על ירדה במספר החברות. "יש כיום 469 חברות ציבוריות בשווי שוק של 844 מיליארד שקל, בהשוואה ל-593 חברות ציבוריות בשנת 2012 בשווי של 604 מיליארד שקל. נפח המסחר במניות היומי בשנת 2015 צמח ל- 1,425 מיליוני שקלים בהשוואה ל- 1,077 מיליוני שקל בשנת 2012 – גידול של כ-30% בנפח המסחר היומי במניות. למרות השיפור בהיקפי המסחר בבורסה, הפוטנציאל של הבורסה רחוק ממימוש.
"ב-5 השנים האחרונות 160 חברות נמחקו ממסחר. רק 25% מהן ביקשו מרצונן להימחק מהמסחר. כל השאר נמחקו משום שמוזגו או הגיעו לסוף דרכן הכלכלית בבורסה. לא פחות חשוב מכך, מספר החברות שגייסו הון לראשונה בבורסה בת"א נמוך בשנים האחרונות, עשרות חברות טכנולוגיה גייסו הון בבורסות בחו"ל ואינן שוקלות רישום בבורסה בת"א, במסגרת חוק הרישום הכפול, וכ-30% מהחברות הנסחרות שוקלות מחיקה מן המסחר.
"הנתונים הללו מדאיגים. בטווח הארוך, פירושן שחברות יצרניות יגייסו הון בחו"ל וחלק גדול מהן אף יעדיף להעתיק את פעילותן לחו"ל ולפגוע בכך בתעסוקה ובצמיחה עתידית של המשק הישראלי. ברקע כל אלה, נזכיר לעצמנו שחברות שנקלעו לקשיים ובעקבות כך להסדרי חוב פגעו גם הן באמון המשקיעים. הנתונים כיום הם שמספר הסדרי החוב והיקף החוב הבעייתי בשוק ההון בישראל הוא במגמת ירידה.
"קיצור התשקיפים והדו"חות רחוקים מלהספיק"
האוזר סקר את ההקלות ברגולציה ופיתוח שוק ההון שהרשות פעלה ליישם. "השנה הכנסנו לתוקף את הקפ"מ (קרן פיקדונות ומלוות – תחליף לפיקדונות בבנקים), נחקקה ונכנסה לתוקפה הסדרה הראשונה של מקבץ הקלת לחברות הציבוריות; ביצענו תיקוני חקיקה המאפשרים את פעולתה של מערכת הצבעות באינטרנט – 'הצבע-הון', שהחלה לפעול לאחרונה, הוסדרו שני תחומי פעילות שלא היו מוסדרים עד כה: תחום זירות המסחר ותחום חברות הדירוג, (הפיקוח בפועל על תחומים אלו יתחיל במהלך השנתיים הקרובות).
"בנוסף, קיצרנו באופן משמעותי תשקיפים של קרנות נאמנות, ותשקיפים של תעודות סל. מספר העמודים בתשקיף של תעודת סל ירד, כאשר תעודות הסל יעברו למשטר של קרנות נאמנות. גם הדו"חות הכספיים ירדו בממוצע מ- 174 עמודים ל-164 עמודים. רחוק מלהספיק, ואולם הכיוון הוא לצמצם את עודף המידע משקיעים נכונים.
"כמו כן, תמכנו במהלך של הבורסה להוריד את עמלות המינימום למשקיעים; דמי הניהול בקרנות הנאמנות ירדו ב- 8 השנים האחרונות בכ- 50%; וכל הגופים המפוקחים נהנו מהנחה באגרות בשיעור של 40%-20% בשנה מרשות ניירות ערך.
"בימים אלו סדרת ההקלות השנייה לחברות ציבוריות, העוסקת בין היתר בחברות מו"פ, נמצאת בהליכי חקיקה מתקדמים. בין היתר, ועדת שרים אישרה להתקדם בחקיקה שנוגעת למימון המונים, הקלות בממשל תאגידי וחובות דיווח לחברות מו"פ. בנוסף תוקן חוק שיאפשר כניסת קרנות זרות לישראל. בשנתיים הקרובות מתכננת הרשות הקמת גוף פיקוח על רואי החשבון; עידוד הנפקות IPOs (סדרה ג' של ההקלות); עידוד עסקים קטנים ובינוניים, טיוב הדיווחים של החברות הנסחרות בבורסה; הסדרת פעילות ברוקר-דילר בישראל ועוד. במסגרת זו יימשכו גם המאמצים להכניס מכשירים פיננסים מגוונים ופרויקטים מימוניים לבורסה לרבות פרויקטים מתחום התשתיות, אג"ח מוניציפאלי, קרנות למימון בניית דיור ועוד, בשיתוף פעולה עם הבורסה, משרד האוצר, משרד המשפטים וגורמי ממשלה אחרים".
לדברי האוזר, המטרה היא שההקלות לא יפגעו באמון הציבור בשוק ההון. "כשאנחנו מסתכלים קדימה, אחת המשימות המרכזיות שניצבת נגד עינינו היא הגברת אמון הציבור. בצד ההגנה על המשקיעים מקרב הציבור וחיזוק כוחם, דוגמת מערכת הצבעות, והאכיפה הבלתי מתפשרת על עבירות חוקי ני"ע, המשימה המרכזית העומדת לנגד עינינו היא לשנות את האווירה האנטי-עסקית, ולהסיר חסמים שיאפשרו את התנאים לתיעול כספי המשקיעים להשקעות יצרניות מוטי תעסוקה וצמיחה. חובתנו כרגולטורים לסלק מכשולים ולאפשר את התנאים למשק מוטה צמיחה תוך שמירת עניינו של הציבור.
האוזר עוד אמר כי "הגברת אמון הציבור במערכת הפיננסית היא תנאי הכרחי לכך. בעת הזו, הוספה של מכשירי השקעה סחירים בבורסה ושינוי מבנה הבעלות בבורסה בישראל והפיכתה למרכז פיננסי בינלאומי שמושך השקעות בטכנולוגיה והשקעות זרות, אף הם תנאים הכרחיים לכך".