פסגת ת"א 100
אורי גרינפלד: "תרחיש בו יוון תצא מגוש היורו לא בהכרח יצית אפקט דומינו"
הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות אמר בפסגת ת"א 100 של "כלכליסט", כי "סביר להניח שבימים הקרובים נראה תהליך של 'בריחה מסיכון', כלומר הסטת כספים ממניות לעבר אג"ע של ממשלות יציבות כמו גרמניה, ארה"ב ואפילו ישראל"
"בתחילת השבוע הכריע הציבור היווני בקלפיות נגד ההצעה האירופית לצעדי צנע וקיצוצים במדינה בתמורה לתכנית סיוע שתמנע פשיטת רגל ברוב מוצק של כ-60% מהבוחרים. נראה כי היוונים מוכנים לקחת את הסיכון ולצאת מגוש היורו גם במחיר של פגיעה משמעותית בכלכלה היוונית, תמורת חזרה לעצמאות מוניטרית. עם זאת, ועם כל הכבוד ליוונים, השאלה המרכזית היא מה המשמעות של יציאת יוון מגוש היורו עבור האיחוד המוניטרי כולו", כך פתח הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות את דבריו בפסגת ת"א 100 של "כלכליסט", המתקיימת עתה בתל אביב.
"בטווח הקצר תוצאות ההצבעה הן חדשות רעות לשווקים", אמר גרינפלד, "שכן הן מסמלות אפשרות ממשית של יציאה של יוון מגוש היורו ומובילות לעלייה משמעותית באי הוודאות לגבי עתיד הגוש. מכיוון שמדובר בתקדים, יש חשש מאפקט דומינו שיוביל ליציאה של מדינות נוספות, כדוגמת פורטוגל או ספרד. לכן, סביר להניח שבימים הקרובים נראה תהליך של 'בריחה מסיכון', כלומר הסטת כספים ממניות לעבר אגרות חוב של ממשלות יציבות כמו גרמניה, ארה"ב ואפילו ישראל.
אורי גרינפלד בכנס. איך תשפיע יוון? צילום: נמרוד גליקמן "בטווח הארוך יותר הדברים תלויים בעיקר במקבלי ההחלטות האירופים. להערכתנו, התרחיש האופטימי שיגרור כמובן שיפור בשווקים, הוא גם הסביר ביותר: כבר בימים הקרובים ייתכנו הסכמות, שיכללו ככל הנראה 'תספורת' למחזיקי החוב היווני הציבוריים (קרנות הסיוע, ה-ECB וה-IMF).
"תאריך המפתח הבא הוא ה-20 ביולי, בו יוון צריכה להחזיר 3.5 מיליארד יורו ל-ECB. במידה ולא ייחתם הסכם עד למועד זה, סביר להניח שהלוואות החירום שמספק ה-ECB לבנקים ביוון (ELA) ייפסקו, והם יעמדו בפני קריסה. כיוון שחלק ניכר מהפיקדונות כבר לא נמצא בבנקים - היוונים משכו אותם – לא מן הנמנע שהממשלה היוונית תאפשר לחלק מהבנקים לקרוס. יוון עצמה תהיה בצרות אבל תרחיש כזה לא ייפגע בגוש היורו וייתכן שהיא לא תיאלץ לפרוש.
"במידה ותרחיש זה לא יתממש, יוון תיאלץ להלאים את הבנקים ולהדפיס דרכמות ולכן בהכרח תצא מהגוש - תקדים שהיה נראה לא סביר עד לאחרונה. עם זאת, חשוב לזכור כי גם תרחיש בו יוון תצא מגוש היורו לא בהכרח יצית אפקט דומינו. ייתכן שהמשקיעים יבצעו הבחנה בין יוון לשאר מדינות הגוש, שכן הסביבה הכלכלית והפוליטית בשאר מדינות ה-PIIS שונה מזו שביוון. פורטוגל למשל עמדה ברוב ההתחייבויות שלה במסגרת תכנית הסיוע. ביוון, לעומת זאת, אפילו הקלפיות נסגרו בחמש אחה"צ.
מצביעי ה"לא" באתונה אחרי תוצאות משאל העם צילום: איי פי "אם בכל זאת ייווצר חשש מאפקט דומינו, הרי שנתחיל לראות עליות במרווחי התשואות בין פורטוגל, ספרד ואיטליה לגרמניה וכסף יתחיל לזרום החוצה מהבנקים באותן מדינות. אז יידרשו האירופים לעשות ככל שניתן על מנת לעצור את תהליך הדומינו: הבטחה לנזילות בלתי מוגבלת לבנקים ברחבי גוש היורו מצד ה-ECB שתפחית למינימום את הסיכון לקריסת הבנקים, הגדלת ה-QE ורכישת אג"ח PIIS מצד קרנות הסיוע - על מנת למנוע מהתשואות לעלות.
"כאמור, התרחיש החיובי הוא עדיין הסביר יותר בעינינו, גם אם זה יקח עוד זמן, מכיוון שצריכים להצטבר לא מעט תרחישים עד לתרחיש השלילי ביותר. לכן, משקיעים שמחזיקים נזילות גבוהה יוכלו לנצל אותה במידה וירשמו ירידות בשווקים בטווח הקצר. בנוסף, אם האירופים אכן יצטרכו להציג כלים לא קונבנציונליים נוספים כפי שמתואר מעלה הדבר יתמוך בהיחלשות נוספת של היורו. אם לא, והדברים יסתדרו לפני כן, היורו דווקא צפוי להתחזק.
"ומה לגבי הסיכונים? ראשית, העימותים הפוליטיים בתוך הגוש, האלרגיה של חלק מחברי ה-ECB להדפסות מיותרות ועוד, הובילו לכך שכל החלטה חשובה בשנים האחרונות התקבלה מאוחר מדי. הפעם, יצטרכו האירופים לפעול באופן מהיר ונחרץ, ולפרוס שמיכה מספיק גדולה על מנת למנוע כל חשש לאפקט דומינו.
שנית, עם כל הכבוד לקרנות הסיוע ולמאות מיליארדי היורו שיש בהן, חשוב לזכור שהחוב של ספרד ואיטליה הוא עצום, 1.1 ו-2.2 טריליון יורו בהתאמה. לכן, אם האירופים לא יצליחו לעצור את האפקט הפסיכולוגי והשווקים באמת יחששו מקריסה של גוש היורו, יידרשו פתרונות חדשים ויצירתיים באופן מיידי", סיכם גרינפלד.
