37 חברות נמחקו בגלל חוק הריכוזיות. או שלא

כמעט שלוש שנים עברו מאז נכנס לתוקף חוק הריכוזיות, שמטרתו להפחית את הריכוזיות במשק, בין השאר באמצעות השטחת הפירמידות ומניעת מצב של חברות בשכבה שלישית ומעלה. הגבלת פירמידות שליטה לשתי שכבות מונעת מצב שבו יש חברה־בת של חברה־בת - דבר המאפשר לבעל השליטה בשכבה העליונה להשתמש בחברות־הנכדות לטובתו האישית בניגוד לאינטרס הציבור.

בתחילת החודש פרסמה יחידת המחקר של בורסת תל אביב נתונים לגבי השפעת חוק הריכוזיות על הירידה במספר החברות הבורסאיות בשנים 2012–2015. כותרת המסמך קובעת כי "37 חברות נמחקו מהבורסה בעקבות חוק הריכוזיות מאז 2012", ומהמחקר עולה שחוק הריכוזיות הוא הגורם העיקרי לעזיבת חברות את הבורסה. האומנם? התשובה מורכבת מעט ושונה מהדרך שבה בחרו להציג את הדברים ביחידת המחקר.

מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט צילום: אוראל כהן

ניתן לומר בוודאות כי חלק גדול מ־37 החברות ביצעו מהלכים עסקיים שאינם קשורים לחוק הריכוזיות. לדוגמה, שלוש חברות בשימור נמחקו בשל סחירות דלה: קרדן טכנולוגיות, פלייט מדיקל ופרימיום. חמש חברות ביצעו פירעון מוקדם בהסכמת בעלי האג"ח וחדלו להיות בורסאיות - דלק פטרוליום, דלק ישראל, גדות ביוכימיה, כלל פיננסים וכלל תעשיות - אך ייתכן שעשו זאת בשל הזדמנויות בסביבת ריבית נמוכה ואפשרויות רבות למיחזור חוב, ללא קשר לחוק הריכוזיות. תשע חברות נמכרו לגופים ולחברות חיצוניות שאינן בורסאיות, ארבע מהן - מקסימה, המלט, מעריב וגיוון - נמכרו על ידי קבוצת אי.די.בי משיקולים עסקיים וללא קשר לחוק הריכוזיות. קבוצה נוספת של חברות התנתקו מהפירמידה וחדלו להיות חברות שכבה בשל הסדר חוב שנקלעו אליו, ובהן אי.די.בי אחזקות, סקיילקס, די רום ותשואה 10.

הנתונים המדאיגים, מבחינת הבורסה, הם שיש 24 חברות נוספות המוגדרות חברות שכבה, שיצטרכו להתקפל לכל המאוחר עד סוף 2019. שווי השוק שלהן הוא כ־40 מיליארד שקל, שהם כ־5% משווי שוק המניות בתל אביב.

מבלי להיכנס לשאלה אם השטחת הפירמידות היא הדבר הנכון לעשות, אפשר לקבוע כי הרגולציה שוב התערבה במקום לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. אני סבור כי הוראות החוק שנכנסו לתוקף ביוני 2014 לגבי הרכב דירקטוריון חברות השכבה השלישית, אשר קבעו כי הוא יכלול רוב של דירקטורים בלתי תלויים, וכן שמספר הדח"צים יהיה לפחות מחצית, הן הפתרון הנכון ביותר לצמצום כוחם של בעלי השליטה באופן שיאזן בין כלל בעלי האינטרסים במעלה הפירמידה.

לשם ההגינות יש לציין כי עבודת המחקר מתייחסת לאפשרות שחלק מהפעולות שביצעו החברות אינן רק תוצאה של חוק הריכוזיות, אך נראה שליחידת המחקר יש עניין להדגיש שהוא זה שאחראי למחיקת 37 החברות. ניתן לשער שלראשי הבורסה נוח לתלות את הסיבה לעזיבת החברות בחוק הריכוזיות, כי כך יש את מי להאשים, אך המשבר בבורסה חזק יותר מהבעיות שחוק הריכוזיות בא לתקן.

מ־2007 חלה ירידה של 27% במספר החברות הנסחרות ל־466, וחברות מעטות ביצעו הנפקה ראשונית של מניות. הנתונים האלה, לצד העובדה שחוק הריכוזיות ייתן את אותותיו ככל שנתקרב למועד האחרון להשטחת הפירמידות, הם בהחלט מדאיגים.

הכותב הוא בנקאי השקעות ומכהן כדירקטור חיצוני בחברות ציבוריות ופרטיות.