צעד גדול קדימה: רכישות מהותיות מול הנפקות ענק

השנה וחצי האחרונות היו מלאות בעניין עבור החברות המובילות בישראל, וחלקן הגדול היה שותף למהלכים אסטרטגיים משמעותיים. במסגרת תחרות המהלך העסקי של השנה בחרו "כלכליסט" ופירמת BDO את שבע החברות הישראליות שביצעו את המהלכים המשמעותיים ביותר ב־ 2014 וב־2015.  

אירוע ההכרזה על הזוכות בתחרות המהלך העסקי יתקיים מחר, יום ב', 7.9 בבורסה לניירות ערך בתל אביב. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

עם שביעיית הפיינליסטיות נמנות פרוטרום שביצעה רכישות קטנות אבל רבות, אורבוטק שרכשה את SPTS הבריטית ב־370 מיליון דולר, סייבר־ארק שהשלימה הנפקה ראשונית לפי שווי של 486 מיליון דולר ומאז נסק שווייה ל־1.5 מיליארד דולר, אורמת שהשטיחה את מבנה השליטה, טבע שהוציאה לשוק את הקופקסון 40 מיליגרם ובכך הצליחה להגן על פרת המזומנים שלה, טאואר שרכשה מפנסוניק שלושה מפעלים ביפן שיביאו את הכנסותיה לרמה של מיליארד דולר, ולבסוף מובילאיי, שהונפקה בוול סטריט לפי שווי של 5.3 מיליארד דולר תוך כדי מכירת מניות בשווי מיליארד דולר, וכיום נסחרת לפי שווי של 11 מיליארד דולר.

כעת נותר לראות איזה מהלך הרשים יותר מכל את חבר השופטים. אירוע ההכרזה על הזוכות בתחרות המהלך העסקי יתקיים מחר, יום ב', 7.9 בבורסה לני"ע, ת"א.

אורבוטק: מהלך אגרסיבי שמשנה את המיקוד העסקי של החברה

לאורך שנים היתה אורבוטק מזוהה עם שני תחומים עיקריים, בדיקת מעגלים מודפסים ובדיקת מסכים שטוחים. החברה היתה תלויה בצמיחה של שוק המכשירים הסלולריים ובהקמת מפעלים חדשים למסכים במזרח. אלא שביולי 2014 היא החליטה לצאת למהלך של רכישת SPTS הבריטית ב־370 מיליון דולר.

אורבוטק נחשבת לחברה שמרנית למדי, אך כשהיא יוצאת לרכישה, היא נעשית בשיא העוצמה. כך היה גם ברכישה הקודמת של החברה, של פוטון דיינמיקס האמריקאית, שנעשתה תמורת 270 מיליון דולר בשיאו של המשבר הכלכלי העולמי של 2008.

SPTS התמחתה בשני תחומים עיקריים. הראשון, ציפוי שבבים בשכבת מתכת שמאפשרת להם לתקשר עם רכיבים אחרים במכשירים באמצעות אותות חשמליים. השני, הסרת עודף חומרי ציפוי על שולי לוחות מודפסים בתעשיית השבבים. אורבוטק עבדה על פיתוח יכולות דומות, ועם הרכישה קיבלה דריסת רגל בקרב לקוחות SPTS שאליהם ניסתה לחדור בשנים האחרונות.

כך הצליחה אורבוטק לפתח תוספת של מוצרים שהיא משווקת ללקוחות דומים. השפעתה של SPTS על תוצאותיה של אורבוטק ניכרת כבר בתוצאות הרבעון השני של 2015, שבו זינקו הכנסות החברה ל־189 מיליון דולר לעומת 113 מיליון דולר ברבעון המקביל. כ־60 מיליון דולר מהכנסות אורבוטק הגיעו מהפעילות שנרכשה.

הרווח הנקי המתואם הסתכם ב־23 מיליון דולר לעומת 10.5 מיליון דולר בלבד ברבעון המקביל.

סייבר־ארק: רכבה על החשש מאיומי סייבר עד לשווי 1.5 מיליארד דולר

אחת ההנפקות המוצלחות של 2014 היתה של חברת אבטחת המידע הישראלית סייבר־ארק. זו גייסה כ־100 מיליון דולר לפי שווי של 486 מיליון דולר, ונסחרת כיום לפי שווי אדיר של 1.5 מיליארד דולר. הזינוק במניית סייבר־ארק הוביל אותה להשלים שתי הנפקות משניות בהיקף של כחצי מיליארד דולר, בתוך פחות משנה מאז הנפקתה לראשונה.

סייבר־ארק עוסקת בניהול הרשאות הגישה של משתמשים למידע של ארגונים בניסיון למנוע פריצה של האקרים. החברה פיתחה מערכת המפרידה בין המשתמש לבין המידע הארגוני ומאפשרת לו גישה מוגבלת שעונה על צרכיו בלבד. בכל ניסיון גישה ליישום חריג מתקבלת התראה.

השווי האדיר של סייבר־ארק נגזר מהצמיחה המהירה של החברה. נוכח צמיחה גבוהה מהצפוי בקצב ההכנסות שלה, החברה היכתה את התחזיות ברבעון השני והעלתה את תחזיותיה לשנה כולה. סייבר־ארק סיכמה את הרבעון עם הכנסות של 36.4 מיליון דולר, צמיחה של 70% לעומת הרבעון המקביל, שבו היו הכנסותיה 21.3 מיליון דולר. הרווח הנקי המתואם הסתכם ב־6.6 מיליון דולר, זינוק של 175% לעומת 2.4 מיליון דולר ברבעון המקביל.

לשנת 2015 צופה החברה הכנסות של 147–145 מיליון דולר ורווח מתואם של 23–22 מיליון דולר. זאת לעומת תחזית קודמת להכנסות של 138–136 מיליון דולר ולרווח מתואם של 16–14 מיליון דולר.

צילום: עמית שעל, אוראל כהן, ערן יופי כהן, ענר גרין

מובילאיי: החלום הוביל להנפקה לפי שווי של 5.3 מיליארד דולר

ההנפקה הלוהטת מכולן היתה זו של מובילאיי, המפתחת מערכות סיוע לנהיגה. מובילאיי נמצאת בחוד החנית של תעשיית הרכב והיא נישאת על חלום הרכב האוטונומי, שינהג ללא סיוע של הנהג. אותו חלום הוביל את החברה להשלים ב־2014 הנפקה ראשונית של כמיליארד דולר לפי שווי של 5.3 מיליארד דולר. מאז היא כבר הספיקה להשלים הנפקה משנית של 700 מיליון דולר נוספים. שווי השוק של מובילאיי עומד כיום על 11 מיליארד דולר, והתקווה היא שהחברה תצליח לתרגם את מערכות היחסים שפיתחה עם יצרניות הרכב כדי לשלוט בעזרתן בעתיד בתחום המכוניות האוטונומיות.

מובילאיי סיכמה את הרבעון השני עם הכנסות של 52.8 מיליון דולר, עלייה של 57% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם הסתכם ב־23.7 מיליון דולר, עלייה של 45%.

בנוסף החברה העלתה את תחזיות 2015, וכעת היא צופה הכנסות של 239 מיליון דולר לעומת תחזית קודמת של 218 מיליון דולר. הרווח הנקי המתואם צפוי להסתכם ב־107 מיליון דולר לעומת התחזית הקודמת של 93 מיליון דולר.

מודל המכירות של מובילאיי נשען על יצרניות כלי הרכב. המערכת של החברה הותקנה בשנים האחרונות בעיקר בכלי רכב יוקרתיים, אך כעת המכירות עוברות לכלי רכב עממיים יותר. למובילאיי יש לקוחות המתמחים בייצור ובשיווק מכשירים לתעשיית הרכב, שמוכרים את מוצריה ליצרניות רכב המשלבות אותם במכוניות שלהן. עם חברות הרכב נמנות ב.מ.וו, פיאט, הונדה, יונדאי, יגואר ומיצובישי. כל דגם שאליו נכנסת מובילאיי משפר את הכנסותיה במידה ניכרת.

טאואר: הרכישה מפנסוניק מייצרת הכנסות של מיליארד דולר

בשונה מיתר סיפורי ההצלחה של החברות הישראליות בשנת 2014, הסיפור של טאואר נבנה לאורך שנים. תקופה ארוכה טיפס ראסל אלוונגר, מנכ"ל חברת השבבים ממגדל העמק, עקב בצד אגודל אל ראש ההר, והפך את החברה שרשמה הפסדים לאורך שנים ארוכות לאחד היהלומים הבולטים בתעשיית השבבים העולמית.

הדובדבן שבקצפת עבור טאואר היה רכישת 51% משלושה מפעלי שבבים מפנסוניק ביפן תמורת כ־8 מיליון דולר בלבד במניות של טאואר.

פנסוניק מבחינתה נכנסה למיזם משום שניצול המפעלים לא היה גבוה דיו כדי להצדיק את קיומם, ואילו טאואר נכנסה לעסקה במטרה להמשיך ולעבוד עם פנסוניק ובמקביל להכניס למפעל פעילויות נוספות.

העדות להצלחת המיזם מתבטאת בשני אופנים. הראשון, הזינוק שנרשם בשווי של טאואר, שנסחרת כיום לפי שווי של כמיליארד דולר; השני, רמת ההכנסות של החברה ברבעון השני הגיעה ל־236 מיליון דולר לעומת הכנסות של 234 מיליון דולר ברבעון המקביל.

ה־EBITDA שרשמה טאואר ברבעון השני שבר אף הוא שיא עבורה והסתכם ב־59 מיליון דולר — עלייה של 77% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הרבעוני הסתכם ב־54 מיליון דולר או 70 סנט למניה — זינוק של 74% בהשוואה לרבעון המקביל.

בעזרת שורה של רכישות, שכללה את רכישת ג'אז טכנולוגיות בשנת 2008 ואת רכישתו של מפעל מיקרון ביפן, הצליח אלוונגר להוביל את טאואר עד למעמד הנכסף של אחת מיצרניות השבבים החשובות בעולם. האסטרטגיה של אלוונגר היתה התמקדות בשבבים מיוחדים, מתוך ידיעה שטאואר אינה יכולה להתמודד עם ענקיות התעשייה בדרכים המקובלות.

טבע: הגנה על הבית עם השקת הקופקסון החדשה

2014 לא היתה פשוטה עבור ענקית הגנריקה הישראלית טבע. הפטנטים על הקופקסון, תרופת המקור הבולטת של החברה, במינון של 20 מיליגרם, היו בסכנה לפקיעה מוקדמת מהצפוי על רקע משפט שהתרחש בארה"ב. בסופו של דבר הצליחה טבע למנוע את רוע הגזירה לאחר שערערה על תוצאות המשפט, והגרסה הגנרית הראשונה לתרופה הושקה רק לאחרונה.

ב־2014 השיקה טבע את מה שהתברר כמחסום העיקרי בפני מתחרותיה: גרסה חדשה של קופקסון במינון של 40 מיליגרם, הניתנת שלוש פעמים בשבוע במקום זריקה יומית של קופקסון במינון של 20 מיליגרם. בעזרת שיווק אגרסיבי הצליחה טבע להביא לכך שכ־70% ממרשמי הקופקסון הם לגרסה זו. כך הפך המאבק של היצרניות הגנריות להחליף את טבע כספקית הקופקסון לקשה במיוחד.

בצעד זה הצליחה טבע לנהל את הירידה ברמת ההכנסות והרווחים שלה באופן מדורג, ובמקביל לתוכנית ההתייעלות היא ייצרה לעצמה תשתית למהלך האגרסיבי של 2015 — רכישת חטיבת הגנריקה של אלרגן האירית תמורת כ־43 מיליארד דולר. עוד קודם לכן, בחודש מרץ, היא רכשה את אוספקס האמריקאית תמורת 3.5 מיליארד דולר, וביוני 2014 רכשה את לבריס ב־825 מיליון דולר.

שימור הקופקסון אפשר לחברה לייצר כרית מזומנים. כעת, כשברשותה שורה של מוצרים חדשים, בהם תרופות למיגרנה ולדיסקינזיה המתקרבות לשוק, החשש מאובדן הפטנטים על הקופקסון מטריד הרבה פחות את המשקיעים. לראיה, מניית טבע נמצאת ברמות שיא למרות אובדן הפטנטים על הקופקסון.

צילום: עמית שעל, אוראל כהן, ערן יופי כהן, ענר גרין

פרוטרום: צמחה במאות אחוזים בעזרת שורה ארוכה של רכישות קטנות

בניגוד ליתר החברות בתחרות, שביצעו מהלך עסקי גרנדיוזי אחד, המהלכים של פרוטרום נעשו בקנה מידה קטן יותר. אסטרטגיית הרכישות של החברה, המתמקדת בעיקר בתמציות טעם למזון, מתמקדת ברכישות של חברות קטנות כדי לייצר דריסת רגל מקומית באזורים נחשקים. זאת תוך כדי שימור ההנהלה והעובדים תחת המטה של החברה.

כך השלימה פרוטרום רשימת רכישות שמונה לא פחות מ־40 חברות מאז שנת 2000. כיום היא נסחרת לפי שווי אדיר של 8.5 מיליארד שקל.

ב־2014 הניבה אותה אסטרטגיה לחברה הכנסות של 820 מיליון דולר לעומת 81 מיליון דולר בלבד ב־2000 — צמיחה של פי עשרה. הרווח הנקי הסתכם ב־88 מיליון דולר לעומת 9 מיליון דולר בלבד בשנת 2000. מאז תחילת 2014 ועד היום ביצעה החברה עשר רכישות בהיקף של כ־200 מיליון דולר, המהוות כ־15% משווי השוק שלה, נכון לסוף שנת 2014. הרכישות הגדולות היו של מונטנה וסיטר אסורס.

פרוטרום הוקמה בשנת 1933 כחברה ישראלית קטנה שהתמקדה בייצור חומרי גלם, בעיקר מהדרים. מאז גדלה פרוטרום והרחיבה את תחומי העיסוק שלה ואת נוכחותה העולמית, והפכה לאחת מעשר חברות ה"טעמים וריחות" הגדולות והמובילות בעולם.

אורמת טכנולוגיות: מציפה ערך על ידי פישוט המבנה הארגוני

אורמת טכנולוגיות, שעוסקת בהמקת תחנות כוח גיאותרמיות, עבדה במשך שנים ארוכות תחת מבנה תאגידי מסועף. זה כלל חברה ציבורית בישראל, אורמת תעשיות, ותחתיה חברה שנסחרה בארה"ב, אורמת טכנולוגיות.

החברה נוהלה על ידי מייסדיה, יהודית ויהודה ברוניצקי. בעקבות כניסתה של קרן פימי לחברה, במרץ 2012, מונה לחברה מנכ"ל חדש, יצחק אנג'ל, ופעילותה עברה שינוי מהותי. אורמת טכנולוגיות מחזיקה ב־18 תחנות כוח המייצרות יחדיו כ־650 מגה־ואט. מרבית התחנות פרוסות ברחבי ארה"ב (כ־494 מגה־ואט), ויתר התחנות ממוקמות בקניה (110 מגה־ואט) ובגואטמלה (43 מגה־ואט).

המהלך האסטרטגי של החברה היה עסקת מיזוג של מבנה האחזקות של קבוצת אורמת. במסגרת המיזוג, אורמת תעשיות, שהיתה החברה־האם בקבוצה ונסחרה בבורסה בתל אביב, נרכשה ומוזגה בהליך של החלפת מניות לתוך החברה־הבת אורמת טכנולוגיות, שנסחרת בבורסה לני"ע בניו יורק. בפברואר 2015 נרשמה אורמת טכנולוגיות למסחר גם בבורסה בתל אביב ונכנסה למדד ת"א־25, בעוד אורמת תעשיות נסחרה במדד ת"א־75.

מטרת המהלך היתה הגברת הסחירות של אורמת טכנולוגיות, שערב המיזוג הוחזקה ב־60% על ידי אורמת תעשיות, וכן חיסכון עלויות הניהול של שתי החברות הציבוריות. במקביל התחילה אורמת בסדרה של מכירות נכסים. ב־2014 החל המהלך ובתחילת 2015 הודיעה אורמת כי חתמה על הסכם עם קרן ההשקעות הגלובלית Northleaf Capital למכירת 36.75% מהאחזקות החברה־הבת ORDP, המחזיקה בשתי תחנות כוח גיאותרמיות בהוואי ובנבדה ועוד 9 תחנות כוח שיורי (REG) הממוקמות ברחבי ארה"ב. תחנות אלה היוו 19% מנכסי אורמת, והמכירה שיקפה להן שווי כולל שהסתכם ב־442 מיליון דולר.

קפיצת המדרגה בשווי החברה התרחשה בזכות שני המהלכים שביצעה, שאפשרו להציף ערך שהיה חבוי בפעילות הקבוצה.

כך בדקנו: מהלך שחולל תפנית

תחרות המהלך העסקי של "כלכליסט" בשיתוף BDO זיו האפט שמה לה למטרה לבחור את המהלך העסקי הבולט, בדגש על מהלך משמעותי שגרם לתפנית בחברה, השיא ערך לבעלי מניותיה והשפיע על הענף שהיא פועלת בו. התקופה שנבחנה היתה מתחילת 2014 עד סופה, ובלבד שהמהלך החל או הסתיים בתקופה זו.

החברות שנבחנו הן חברות ישראליות ציבוריות, מדווחות או סחירות, בארץ או בחו"ל, וכן חברות סחירות לא ישראליות שיש להן מטה בישראל. לאחר סינון ראשוני עלו לשלב הבא 21 חברות, שהתבקשו לתאר באמצעות שאלון את המהלך העסקי שלהן, ועל כל אחת מהן נעשה ניתוח מעמיק בידי אנליסטים של BDO זיו האפט וכתבי "כלכליסט".

על סמך הפרופיל שנבנה להן, התבקש כל שופט לבחור את החברות שלדעתו ביצעו את המהלך המרשים ביותר. שבע חברות זכו לקבל רוב קולות השופטים והן אלה שעלו לשלב הגמר: אורבוטק, אורמת, טאואר, טבע, מובילאיי, סייבר־ארק ופרוטרום. מנהלי שבע החברות הציגו את המהלכים בפני צוות השיפוט, ולאחר מכן כל שופט התבקש לדרג את החברות מ־1 עד 7 לפי: מאפייני המהלך ביחס לגודל החברה ולפרופיל הפיננסי שלה ומידת החדשנות במהלך (30%), חיסכון או רווח שנבע ממנו בהיבטי מאזן או בהיבטי שווי שוק (40%) וכן מיצובה של החברה לאחר המהלך בהשוואה למצב הקודם (30%).

בסיכומו של תהליך נבחרו שלוש חברות במקום הראשון, השני והשלישי, שייחשפו מחר באירוע שיתקיים בבורסה לני"ע בת"א. שופט שהיה במצב של ניגוד עניינים לגבי מתמודדת נמנע מלהצביע בעבורה.

השופטים: יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי, יו"ר BDO זיו האפט דני מרגלית, שותף־מנהל BDO זיו האפט שחר זיו, דקאן הפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א פרופ' משה צבירן, יו"ר מליסרון ועופר השקעות ליאורה עופר, שותף־מנהל בקרן סקיי צביקה יוכמן, עורכת "כלכליסט" גלית חמי וסגן עורכת "כלכליסט" גולן פרידנפלד. את התהליך ליוו אלי שמעוני מ"כלכליסט" ועומר שדר מ־BDO זיו האפט.