"איזיצ'יפ דחפה אותי אל מתחת לגלגלי אוטובוס"

אחרי החגיגות בישראל יצאו אלי פרוכטר ואיל וולדמן לפגישות בארה"ב. מייסדי ומנהלי איזיצ'יפ ומלאנוקס בהתאמה נסעו לפגוש את המשקיעים, שביקשו להבין את מהות המיזוג הגדול בתעשיית השבבים הישראלית — ושניהם יודעים שהדרך לאישורו תהיה הכל חוץ מאיזי.

פרוכטר מכיר היטב את קבוצת המשקיעים האמריקאית שהולכת איתו כבר 15 שנה, בעקבות המלצתו של גורו מניות הטכנולוגיה ג'ורג' גילדר. גילדר כתב לפני כשש שנים את "The Israel Test", על תעשיית ההייטק הישראלית שמשגשגת למרות הסביבה הפוליטית והביטחונית הקשה — ספר שפרוכטר מתואר בו כאחד הכוכבים, לצד יזמים כמו גיל שויד והאחים זיסאפל.

גילדר המליץ לאורך השנים על הרבה מניות שקרסו, בעיקר עם התפוגגות הבועה, אבל קנה את עולמו כאשר גילה והמליץ באגרסיביות לפני 25 שנה על חברת שבבים קטנה בשם קואלקום (QCOM), שעד היום אין לה כמעט מתחרים בתחום מעבדי הסלולר. היא הונפקה בדצמבר 1991 במחיר של חצי דולר (מתואם לספליטים) ונסחרת היום סביב 60 דולר, זאת אחרי שצנחה משיא שנתי של 80 דולר.

מימין איל וולדמן ואלי פרוכטר צילום: הילה ספאק

גורו המניות הגדיר את איזיצ'יפ "אינטל הבאה"

רבים מהמשקיעים שהתעשרו על בסיס המלצתו של גילדר על קואלקום נענו גם להמלצותיו החמות להשקיע באיזיצ'יפ, שאותה הגדיר "אינטל הבאה". נראה שהוא התכוון לכך שכמו שמעבדי אינטל נמצאים כמעט בכל מחשב אישי, כך מעבדי איזיצ'יפ יהיו כמעט בכל נתב תקשורת מהיר. הוא צדק, אבל שוק הנתבים עדיין זעיר לעומת שוק המחשבים.

מדובר במאות משקיעים, שגילדר השיק למענם פורום בתשלום שפעיל כבר 20 שנה, ובו נוהגים הוא והמשקיעים להחליף דעות על מניות ופוליטיקה אמריקאית. את מרבית גולשי הפורום אפשר להגדיר, כמו את גילדר עצמו, כפנסיונרים עשירים, מהנדסים לשעבר שמבינים בטכנולוגיות מתקדמות, נוצרים בעלי דעות ימניות, שונאי אובמה, אוהבי ישראל ובעיקר מעריצים את יכולות הביטחון והטכנולוגיה שלה.

הפרסום ב"כלכליסט" בבוקר ה־30 בספטמבר, שעד מהרה הגיע לפורום המשקיעים של גילדר, נפל עליהם כרעם ביום בהיר. הדיווח דיבר על מכירת איזיצ'יפ למלאנוקס במחיר של 25.50 דולר למניה במזומן, ועוד לפני תחילת המסחר בארה"ב הגיע גם האישור הרשמי על כך.

איזיצ'יפ נחשבה, מבחינתם, למניית עוגן בעלת פוטנציאל נסיקה של מאות אחוזים בשנים הקרובות, לאור כניסתה הקרובה לשוק החדש של מרכזי האחסון, על בסיס המעבדים שפותחו בשנים האחרונות בסודיות רבה במרכז החדש שבקריית גת.

מדובר במשפחת מעבדים בשם NPS, שיודעת לעבד ולנתב את הדאטה בכל שכבות הרשת, כולל ברמת האפליקציות, בהיבטים של אבטחה, ניתוב עומסים, בדיקות עומק ועוד. אין היום בשוק מעבדים שמתקרבים ליכולות של ה־NPS, והמשקיעים משוכנעים שבתוך שנה־שנתיים נתבים ומתגים מבוססי NPS יניעו דאטה אצל ענקיות כמו פייסבוק, גוגל, אפל, אמזון ועליבאבא, בנוסף לספקיות התקשורת הגדולות כמו AT&T, ורייזון וצ'יינה מובייל. בימים אלה נשלחים מעבדים ראשונים ללקוחות פוטנציאליים לבדיקות.

לתפיסתם של המשקיעים, מכירת איזיצ'יפדווקא ערב מימוש ההצלחה בשוק שצמא לפתרונות כמו ה־NPS, נראית הזויה, כולל שווי העסקה, 811 מיליון דולר, שכמעט 200 מיליון מתוכם באים מקופת איזיצ'יפ. גם העובדה שהעסקה נעשית במזומן ולא במניות מלאנוקס מרגיזה אותם, כי מבחינתם פרוכטר זנח אותם והשאיר את הפוטנציאל העתידי רק בידי משקיעי מלאנוקס.

מאז מביעים המשקיעים את מורת רוחם מהמהלך, כולל זעם על פרוכטר עצמו, ובד בבד השיקו תוכנית פעולה לגיוס ייפויי כוח ל־25% מכלל מניות איזיצ'יפ שישתתפו בהצבעה ביום האסיפה הכללית שתתכנס ביקנעם ב־12 בנובמבר.

אם אכן יושג השיעור הזה, הם יוכלו לסכל את המיזוג. נציגם מתכונן להגיע לאסיפה באופן אישי, אחרי שנפגש עם פרוכטר בשבוע שעבר בקליפורניה ולא השתכנע מדבריו כי בעת הזאת המיזוג והמחיר טובים לכולם.

את המשקיעים הללו התנדב לארגן משקיע ששמו ריק ניטון (Rick Neaton) שיש לו שירות בתשלום בסגנון מכתב למשקיעים (rivershoreinvestmentresearch.com). מניית איזיצ'יפ היתה המרכזית בין המלצותיו במשך שנים רבות.

ניטון פנה למשקיעים שהם לקוחות השירות שלו, כתב גם בפורום של גילדר ושכר על חשבונו עורך דין שמרכז ייפויי כוח על פי כמות המניות שיש לכל משקיע שמעוניין להתנגד למיזוג. חלקם כתבו שיצביעו ישירות נגד העסקה באמצעות הפרוקסי שיקבלו מאיזיצ'יפ בהמשך השבוע, וחלקם כתבו בפורום שהעבירו לניטון ייפויי כוח. ניטון הודיע לפרוכטר בפגישתם בארה"ב כי הוא מייצג כמות גדולה של מניות נגד העסקה, אבל לא פירט כמה בדיוק. מספיקים 25% מצביעי נגד מכמות המצביעים ביום האסיפה כדי לסכל את המיזוג, ולא 25% מכלל מניות החברה — כ־8 מיליון מניות.

האמריקאים לא הבינו העסקה על בירה וחומוס

המשקיעים האמריקאים הזועמים גם לא אהבו את התמליל המתורגם של מסיבת העיתונאים שערכו וולדמן ופרוכטר, ובה סיפרו על מפגשיהם לאורך השנים במסעדת אל באבור ביקנעם. הם כנראה לא ממש מבינים את ההומור הישראלי, והגיעו למסקנה שפרוכטר העביר לחברו וולדמן את החברה ב"נזיד עדשים", על כוס בירה וחומוס.

הכעס בפורום הגיע למחוזות קשים. אחד המשקיעים כתב: "אני מתבייש להגיד את זה, אבל לראשונה בחיי אני חושב דברים שליליים על היהודים". בטוויטר צייץ אחד המשקיעים למהנדס בכיר באיזיצ'יפ, שהמכירה הזאת גורמת לו להרגיש כמי שאיזיצ'יפ דחפה אותו אל מתחת לגלגלי אוטובוס. המשקיעים הללו מכירים כל מנהל, כל לקוח וכל בורג במערכות של איזיצ'יפ, והיו איתה בימים הטובים והרעים. מרביתם מעולם לא ביקרו בישראל, אבל יודעים בדיוק היכן נמצאת יקנעם והיכן קריית גת.

המשקיעים הנאמנים לא מבינים מה קרה לפרוכטר, שבמרץ השנה — עם ההודעה על השקת תוכנית לקנייה עצמית של מניות בהיקף של 20 מיליון דולר — כתב "מצבנו טוב לטווח הקצר, הבינוני והארוך". מאוחר יותר גם הרגיע ואמר כי איזיצ'יפ תתגבר על העובדה שסיסקו לא מתכוונת לרכוש את המעבדים החדשים של איזיצ'יפ. בדיעבד המשקיעים מבינים שפרוכטר החל במו"מ על המכירה למלאנוקס מיד אחרי הודעתה של סיסקו.

גילדר, שהבין את הפוטנציאל הטמון במיזוג עם מלאנוקס, המליץ למשקיעים למכור את מניית איזיצ'יפ ב־25 דולר ולנצל את הצניחה שהיתה במקביל להודעה במניית מלאנוקס ל־34 דולר כדי לרכוש אותה. הוא גם הבין שאין חברה אחרת שתציע מחיר גבוה יותר. מעטים הקשיבו לו, אבל מי שביצע את ההחלפה הרוויח, נכון להיום, כ־30% מנסיקת מלאנוקס.

על פי הערכות, כ־60% ממניות איזיצ'יפ מוחזקות בידיים פרטיות, מרביתן בארה"ב, כלומר לא בידי מוסדיים ישראליים או אמריקאיים, שיחדיו מחזיקים סביב 40%. חברי הפורום של גילדר שומרים על סודיות גבוהה באשר לכמות המניות שבידיהם, והמתח יגיע לשיאו לקראת יום ההצבעה בחודש הבא. אם המוסדיים בישראל ובחו"ל יפגינו אדישות ולא ישתתפו בהצבעה, המיזוג עלול ליפול, ולכן מנהלי שתי החברות עושים כרגע מאמצים גדולים לגייס כמה שיותר מהם לתמוך במיזוג.