מלחמת הביטקוין: נקמת הבנקים

מכל המקומות בעולם, ניק זייבו בחר לדבר על לנין דווקא בסיטי של לונדון, מרכז העצבים של המערכת הפיננסית העולמית. באמצע נובמבר, בכנס שנערך באולם מפואר בסיטי, זייבו עלה על הבמה בחולצת כפתורים מקומטת. "איך הצליחו הקומוניסטים להשתלט על רוסיה ב־1917, בהפיכה שנמשכה פחות משבוע?", הוא שאל. התשובה, טוען זייבו, טמונה בריכוזיות: בחברה התעשייתית של תחילת המאה ה־20 מספיק היה להשתלט על קומץ תחנות רכבת, עיתונים ותחנות רדיו כדי לתפוס את השלטון. המסקנה: המפתח לחירות ולשווקים החופשיים הוא ביזור. בעולם שבו הכוח אינו מרוכז, החירות האישית מוגנת טוב יותר.

בקהל שלפו את הטלפונים והתחילו לצלם. אחרי הכל, זייבו (Szabo) - איש מחשבים, מומחה להצפנה ובעל תואר במשפטים - הוא דמות אגדית בקהילת הטכנולוגיה. לא מעט אנשים סבורים שהוא "סאטושי נקמוטו", שמו לכאורה של מדען המחשבים האלמוני שאחראי לאחת המהפכות הטכנולוגיות והפיננסיות הגדולות של העשורים האחרונים: ביטקוין, המטבע הווירטואלי המוצפן שפרץ ברעש גדול ב־2009. זייבו עצמו מכחיש זאת - ובכל זאת, בהרצאה הוא דיבר בגוף ראשון רבים והסביר ש"רצינו להשתמש במדעי המחשב" כדי לבחון, למשל, כיצד להגן על רכוש פרטי ללא צורך באלימות.

מריאנו בלינקי: "הבנקים המרכזיים והרגולטורים לעולם לא יאפשרו העברת כספים ללא שליטה" צילום: נמרוד גליקמן

בחזון של זייבו אין צורך "בצבא של עורכי דין, שוטרים ורואי חשבון" כדי להגן על הרכוש שלנו. אלה יוחלפו בחוזים חכמים שרצים על גבי תוכנה מבוזרת ומאובטחת שהופכת את שומרי הסף למיותרים. זה גם המנגנון שמסתתר מאחורי הביטקוין. לכאורה, השחקנים הקיימים במערכת צריכים לשקשק ממהפכת החירות האישית שמייתרת אותם - אבל בסרטון ההרצאה של זייבו מסתתר פרט מפתיע: בעוד הוא מרצה על הבמה, מתנוסס מאחוריו הלוגו של מיקרוסופט, החברה שהיתה לשם נרדף למונופול טכנולוגי אימתני. הממסד, מסתבר, הפסיק לפחד והחליט לאמץ בשתי ידיו את הטכנולוגיה שעומדת בבסיס הביטקוין. במילים אחרות, הקפיטליזם עושה לביטקוין מה שעשה לרוקנרול ולאלף מהפכות לפניו: הוא מטביע אותו בדבש - ובולע אותו.

מדובר בטוויסט מרעיש בעלילה. בשנים האחרונות הביטקוין הוזכר בהקשרים של הלבנת הון, סחר בסמים, פשע מאורגן וספקולציות פיננסיות מסוכנות. בנקים מרכזיים הזהירו מהשימוש בו, ובנקים מסחריים ברחו ממנו כמו מאש. אבל כיום, בסוף 2015, טכנולוגיית "בלוקצ'יין", שעליה מתבסס המטבע הווירטואלי, הפכה לבאזזוורד הלוהטת ביותר של עולם הפיננסים. בנק אוף אינגלנד הכריז שהיא עשויה להיות "האינטרנט של הפיננסים", ובוול סטריט גופים כמו גולדמן זאקס ובורסת נאסד"ק השיקו יוזמות מבוססות בלוקצ'יין. "אי אפשר ללכת לכנס פיננסים בלי לשמוע דיבורים על בלוקצ'יין בפאנל, בקבלת הפנים ואפילו בשירותים", הגדיר זאת בלומברג. ואין פלא: יש כאן הזדמנות לעשות הרבה כסף. כך טוען מחקר שפרסם בשנה שעברה ענק הבנקאות הספרדי סנטנדֵר. לפי חישובי הבנק, שימוש בבלוקצ'יין יחסוך למערכת הבנקאות העולמית לא פחות מ־20 מיליארד דולר בשנה

שאול כפיר: "ההפרדה בין טכנולוגיה לפיננסים מיטשטשת, ובחברה שלנו זה על סטרואידים"

האיש מאחורי המחקר הזה, מריאנו בלינקי, הגיע בנובמבר לתל אביב לרגל כנס שערכו הבנק, שמחפש בישראל הזדמנויות השקעה, וענקית הייעוץ אקסנצ'ר. בלינקי עצמו עומד בראש קרן הון סיכון של 100 מיליון דולר שהקים סנטנדר. בסוף האירוע הוא ישב להסביר ל"כלכליסט" למה הוא מתלהב מהבלוקצ'יין: למשל, בגלל האפשרות לשלוח כספים מיידית ברחבי העולם. "תחשוב איך זה עובד כיום: אתה לא יודע מתי הכסף יגיע, ויש הרבה טעויות. הרבה מהתלונות שאנחנו מקבלים מהלקוחות הן שהכסף לא הגיע, או שהוא הגיע אחרי שלושה ימים, או ששלחתי 100 דולר וקיבלתי 98. במערכת שמבוססת על בלוקצ'יין, לקוח של סנטנדר בבריטניה יוכל לשלוח כסף לסנטנדר בברזיל בזמן אמיתי. זה שינוי משמעותי". 

אבל למה בכלל לשלוח כסף דרך הבנקים? אולי הבנקים יכולים להפוך למיותרים?

"ג'יימי דימון, מנכ"ל ג'יי.פי. מורגן, אמר לאחרונה משהו שכולנו מסכימים עליו: הבנקים המרכזיים והרגולטורים לעולם לא ירשו לזה לקרות. הם יחרימו שרתי מחשב ויעצרו אנשים לפני שנגיע למצב שבו יש רשת שמאפשרת להעביר כספים ללא שליטה. הרבה אנשים טוענים שמדובר ברגולציה שנועדה להגן על הבנקים, אבל זה לא נכון: אנחנו צריכים לפעול נגד הלבנת כספים, ונגד מימון טרור ופשעים פיננסיים. להרשות רשת שהיא אנונימית לגמרי, שאינה ניתנת לאיתור, זה דבר שאינו בטוח עבור העולם שאנחנו חיים בו. הלוואי שזה לא היה ככה, אבל זה פשוט המצב".

הטיטאנים מגלים את הבלוקצ'יין

"כשהייתי בעולם הקריפטו והביטקוין, בראש שלי היתה טריוויאליזציה של עולם הבנקים", אומר שאול כפיר. "בשנה האחרונה נוכחתי שיש גם אנשים מאוד חכמים בצד השני, ושמה שהם עושים זה הנדסה לכל דבר". כפיר, עד לפני שנה וחצי מנהל הטכנולוגיות ב־Bits of Gold הישראלית, המאפשרת לקנות ולמכור ביטקוין ומפעילה כספומט ביטקוין בתל אביב, הוא היום הטכנולוג הראשי של Digital Asset Holdings - אחד הסטארט־אפים המדוברים בוול סטריט. בחברה עובדים שכם אל שכם בנקאים לשעבר ואנשי תוכנה, וקהל לקוחותיה המיועד הוא הבנקים הגדולים בעולם. 

"ההפרדה בין טכנולוגיה לפיננסים הולכת ומיטשטשת", אומר כפיר בשיחה ממנהטן, "והחברה שלנו זה המסמוס הזה על סטרואידים".

מי שהביא אותו לניו יורק, בספטמבר שעבר, הם דונלד ווילסון וסוּניל היראני, "שני טיטאנים מוול סטריט": ווילסון הוא הבעלים של DRW, אחת מחברות הנוסטרו הגדולות בעולם, והיראני הוא יזם מצליח שהקים ומכר כמה בורסות. "הם הבינו שמבחינה טכנולוגית העולם הזה הוא העתיד, התחילו לחפש סטארט־אפים בתחום ולא מצאו. והם שמעו שבישראל יש אנשים מאוד חזקים באבטחה וקהילת הביטקוין פורחת, באו לחפש כישרונות ופגשו הרבה אנשים מקהילת הביטקוין. כשהם שמעו מה אני עושה ואני שמעתי מה הם עושים, לקח עשר דקות עד שהם שאלו אם אני בא לניו יורק, ועוד שבועיים עד שנחתתי שם. זה סיפור אהבה".

במרץ השנה הצטרפה לחברה אחת הדמויות הנודעות בוול סטריט: בליית' מסטרס, הבנקאית שלפי רבים המציאה את נגזרי ה־CDS שעמדו במרכז המשבר הפיננסי, קודמה לראש תחום הסחורות בבנק הענק ג'יי.פי. מורגן, ועזבה אותו ב־2014. "בליית' מבריקה בצורה בלתי רגילה, היא יכלה לקבל כל תפקיד שתרצה, ואנשים שאלו מה מישהי כזאת מצטרפת לכמה חנונים שכותבים קריפטו", אומר כפיר. "ביחד, היא והמייסדים הם מין A-Team, ואף אחד לא הבין למה הם נכנסו לעולם הזה. זה קצת היטה את כף המאזניים אצל המוסדות הפיננסיים: כיום הם שמים על הטכנולוגיה הזו את הכסף, המשאבים והאנשים הכי חכמים שלהם".

אדן שוחט: "ברגע שאנשים הבינו את הערך של ביטים שיחד איתם עובר רכוש, זו היתה נקודת מפנה משמעותית" צילום: עמית שעל

אז מה בעצם החידוש הגדול בבלוקצ'יין? כפיר מסביר שמדובר בחידוש כפול. מהצד הטכנולוגי, מדובר בבסיס נתונים מבוזר: במקום באתר אחד מרכזי, הבלוקצ'יין רץ במקביל ומתעדכן בו זמנית אצל כל הגופים המשתמשים בו. ולא רק זאת, אלא שבבלוקצ'יין אין מנהל שיכול לשנות על דעת עצמו את השורות במאגר המידע. "זה שינוי מחשבתי מאוד־מאוד גדול. זה אומר שאם שלושה־ארבעה־חמישה בנקים או גופים פיננסיים רוצים לחלוק את אותו מאגר מידע, הם יכולים לסמוך על זה שאין בעיה שאחד הגופים האחרים יטעה או ירמה כדי לשנות את כמות הכסף בחשבון שלהם. נוסף על כך, הכל מוצפן: כולם רואים מה קורה וכולם יכולים לוודא שכל מה שקורה מתאים לחוקי המשחק - אבל זה לא אומר שאתה יכול לראות כמה יש לי בעו"ש. רק אני יכול לראות רק כמה לי יש בעו"ש.

"מבחינה עסקית, ההייפ סביב הבלוקצ'יין נובע מזה שהעולם הפיננסי בנוי בצורה מאוד מסובכת כיום: המון גופים, שכל אחד מהם בנה את מערכות הטכנולוגיה שלו במשך 30–40 שנה. כשעושים עסקה בבורסה, העסקה הזו נרשמת במאות מקומות שונים: אני רושם אצלי, אתה רושם אצלך, ואחר כך מתחיל תהליך ארוך שבו אם נפלה טעות, צריך לנסות להבין מי רשם את הדבר הנכון. בכלים פיננסיים מסוימים, על כל סוחר בבנק יש עשרה אנשי תפעול שעובדים מאחור, ועדיין משתמשים בטכנולוגיה של טלפונים ופקסים כדי לתקן טעויות. בבלוקצ'יין, לעומת זאת, שנינו רואים את אותה פעולה, שנינו חותמים על אותה פעולה, ואם יש עוד גופים שצריכים לאשר אותה, גם הם רואים את אותה תמונה".

המטרה של Digital Asset Holdings היא להציע פלטפורמה שתאפשר לגופים פיננסיים לבנות בעצמם אפליקציות שישתמשו בבלוקצ'יין. אבל בינתיים החברה עובדת על פיתוח מוצרים שידגימו את הפוטנציאל. ומדובר בקרבי הקרביים של המערכת הפיננסית: הלוואות סינדיקציה שנותנים ביחד כמה בנקים גדולים, ועסקאות מימון לטווח קצר מגובות באג"ח ממשלתיות אמריקאיות (ריפו). בשני המקרים מדובר בעסקאות של מאות מיליוני דולרים שדורשות תיאום סבוך בין מגוון גופים - בדיוק הבעיה שהבלוקצ'יין פותר. "הריפו היה אחד השווקים שמאוד השפיעו על השתלשלות העניינים במשבר ב־2008, שבו היתה קישוריות מאוד גבוהה בין הגופים הפיננסיים", מזכיר כפיר. "אם היתה מערכת אחת שבאמצעותה בנק יכול לדעת בזמן אמת מה הוא מחזיק, זה היה מקטין את הסיכונים המערכתיים. היום בנק לא יודע מה הוא מחזיק. את הספרים של ליהמן ברדרס, למשל, סיימו לסגור רק לאחרונה - שבע שנים אחרי הקריסה שלו".

טום גלוסר: "הרבה מהבנקים הגדולים ביותר יאמצו את הבלוקצ'יין. זה יסייע להם להתמודד עם אתגר הרווחיות" צילום: גטי אימג'ס

לפני שנתיים חשבת שתוכל לדבר ברהיטות על הלוואות סינדיקציה ושוק הריפו?

"אם היית אומר לי לפני שנה שאני הולך לשבת עם המנכ"לים של הבנקים הכי גדולים בעולם... לא, לא ראיתי את זה קורה. זו מהפכת הטכנולוגיה והאינטרנט: למישהו כמוני, שלפני שלוש שנים כתב קוד במעבדת מחקר בטכניון, יש היום הבנה טובה יותר של העולם הפיננסי מהרבה אנשים בבנקים".

וכפיר מבקש להוסיף מסר לאנשי הסצנה המקומית: הפיתוח הפיננסי הוא תחום עם פוטנציאל עסקי אדיר - שבישראל לא ערים אליו מספיק.

כבר היינו בסרט הזה

בחיבוק החם שבו עוטפת המערכת הפיננסית את אנשי הביטקוין והבלוקצ'יין יש אירוניה לא מבוטלת. קהילת הביטקוין הרי ליוותה את השקתו בהכרזות אנרכיסטיות על עולם ללא בנקים. בחלק מהמקרים ההצהרות האלה הגיעו בדיוק מאותם יזמים שהיום משתפים פעולה עם הבנקים במטרה לעזור להם להקטין עלויות. המתווכים שייעלמו, בחזון הבלוקצ'יין העדכני, הם דווקא אלה שגובים עמלות מהבנקים - גופים כמו מסלקות או רשתות להעברת כספים בינלאומית.

אבל יש מי שרואה בכך התפתחות טבעית, ואפילו כזו שמוכרת היטב. "קח קצת אחורה, לימים הראשונים של תנועת הקוד הפתוח", אומר אדן שוחט, שותף בקרן הון הסיכון "אלף" ומהדמויות המוכרת בסצנת הביטקוין המקומית. "מי שהוביל אז את ה־Free Software Foundation היו האנרכיסטים. היום 60% מהאינטרנט רצים על קוד פתוח. MySQL, לינוקס. בלי קוד פתוח כל האינטרנט לא היה מתקיים. המפנה של הבלוקצ'יין והביטקוין הוא מאוד דומה: בהתחלה היו האנשים שהשתמשו בזה בגלל שהממשלות לא שולטות בזה, שזה אנונימי. בהמשך, ברגע שאנשים הבינו את הערך הבסיסי של ביטים שעוברים ביני ובינך, כשיחד עם הביטים עובר רכוש - ולא משנה אם הרכוש זה ביטקוין או רכוש אחר - זו היתה נקודת מפנה מאוד משמעותית שבה העסק הפך ליותר מיינסטרים. זה עדיין לא מיינסטרים, אנחנו נמצאים בשלב מאוד־מאוד מוקדם. אבל מתחילים לראות ערך כלכלי משמעותי".

מימין: עמיר שטרית וויטאליק בוטרין, שותפו להקמת פרויקט את'ריום

תובנה דומה מגיעה מכיוונו של טום גלוסר, בעברו מנכ"ל סוכנות הידיעות והמידע הפיננסי תומסון־רויטרס, והיום משקיע בולט בטכנולוגיה פיננסית, כולל ב־Coinbase, חברת הביטקוין המובילה בעמק הסיליקון. לישראל הוא הגיע בחודש שעבר כדי להשתתף בכנס שארגן לאומי־טק, זרוע ההייטק של בנק לאומי. "רואים את זה בכל מחזור של טכנולוגיה חדשה: חברה חדשה או שתיים נכנסות ומשבשות את התעשייה, ואילו המוסדות הקיימים, לפחות הטובים שבהם, מבינים כיצד להסתגל בעצמם. תחשוב על ברוקרים אונליין: ETrade, צ'רלס שווב ואמריטרייד היו השחקנים החדשים. אבל כשאתה מסתכל מי עוד בתחום היום, אתה מוצא את מריל לינץ', מורגן סטנלי, UBS. הם הסתגלו. אני חושב שגם כאן נראה שחקן אחד או שניים נכנסים ומשתמשים בבלוקצ'יין כתשתית זולה יותר, והרבה מהבנקים הגדולים יותר יאמצו גם הם את הטכנולוגיה. זה יסייע להם להתמודד עם אתגר הרווחיות, שהפך לקשה מאוד כבר היום נוכח הדרישות הרגולטוריות".

התחום, כאמור, רותח. נאסד"ק, למשל, אימצה את הבלוקצ'יין למסחר במניות לפני הנפקה. הבנקים הגדולים בעולם, ובהם גולדמן זאקס, קרדיט סוויס וג'יי.פי. מורגן, משתפים פעולה כדי ליצור סטנדרט לשימוש בבלוקצ'יין. לפי ההערכות, השנה זרמו לא פחות ממיליארד דולר לסטארט־אפים בתחום.

הבעיה היא בתודעה

בכנס הביטקוין בתל אביב, בין פעילי הקהילה, עורכי דין, יזמים ורואי חשבון, אני פוגש גם את עמיר שטרית, שמלווה את עולם הביטקוין עוד מ־2011. הוא סחר בביטקוין, היה מעורב בכרייה, נטל חלק במיזם קולורְד קוֹינז והיה מעורב בעוד שורה ארוכה של מיזמים. שטרית גם התראיין בעבר ל"כלכליסט": הוא אחד ממייסדי פרויקט את'ריום, ממיזמי הבלוקצ'יין הבולטים היום. האירוע שבו נאם ניק זייבו היה כנס מפתחים של את'ריום. בשנה האחרונה שטרית כבר לא נוטל חלק ישיר בפרויקט, וכרגע עסוק בתפקיד "יועץ בלוקצ'יין" לחברות המתעניינות בתחום.

"מה שאני רואה היום הוא שתחום הביטקוין והבלוקצ'יין התחיל מאוד להתבגר", הוא אומר. "הרעיונות ההתחלתיים שהיו לאנשים, שאין להם כל כך ביקוש עכשווי, כבר לא ממש על הפרק. היזמות מתחילה להתחבר יותר לעולם הקיים, לתאגידים הקיימים.

"אבל אתה מכיר את הסרט 'היום השלישי' עם ויל סמית, שבו הוא עולה אל החללית הגדולה עם חללית קטנה ומכניס וירוס למערכת? הבלוקצ'יין זה סוג של וירוס רעיוני שעוד לא קלטו את ההשלכות האמיתיות שלו. הוא ישנה את איך שכל העולם עובד, מאחר שהוא באמת מחליף המון מנגנוני מידע ואמון ריכוזיים. אולי זה לא יקרה בתוך שנה־שנתיים, אבל בסופו של דבר השוק החופשי ישאף למקום של יעילות מערכתית, וזה בדיוק מה שהבלוקצ'יין מספק. היעילות הזאת מגיעה בצורה של ירידה בשימוש מתווכים בשוק, דבר שיוביל להגברה של תחרות עסקית ואיום על מונופולים".

מה לגבי פרויקט את'ריום, שמיקרוסופט דוחפת כיום? היו לו יומרות לא להיות תאגידי.

"היתה הבעיה הזאת ברמת השיווק של הפרויקט - 'אנחנו נשמיד את הבנקים!'. הבנקים הם לא 'הרעים', הם פשוט תוצר של מערכת שניתנת לניצול. תמיד אנשים אומרים 'אלה פה הבעיה' או 'ההם שם הם הבעיה'. לא, אתם הבעיה. אם מישהו מוכר לך עכשיו שקר, אתה זה שקונה שקר.

"העניין הוא שהטכנולוגיה הזאת היא יותר מטכנולוגיה. זה רעיון, זו צורת חשיבה. כדי להבין ביזור צריך שינוי בתודעה, להבין שאתה יכול עכשיו לנהל עסקה, לסגור חוזה מול בן אדם - בלי שופט, בלי בנק, בלי שוטר, בלי מנהל נאמנות, בלי עורך דין, בלי כל האנשים האלה באמצע, בלי איך שכל הדברים האלה עובדים היום. זה עדיין רחוק לאנשים, אבל אני מאמין שהם יתרגלו מהר מאוד, כמו שהם התרגלו לאינטרנט. במיוחד כשיבינו כמה כסף אפשר לחסוך".