הקשר האיראני של הרוכשת של כלל ביטוח

עסקת מכירת השליטה בכלל ביטוח לקבוצת מקרולינק הסינית נחתמת בימים אלה, גם על רקע פרישתן הרועמת של שתי הקבוצות האחרות שנשארו בישורת האחרונה של ההתמודדות, טיינאן־הייפנג, וקבוצת SG של הראל לוקר. למרות שגם כך ישנו ספק גדול אם דורית סלינגר המפקחת על הביטוח, תעניק בסיומו של התהליך היתר שליטה לקבוצה הסינית, הרי שהעובדות הבאות שנחשפות כאן, עלולות להרחיק עוד יותר את הסיכוי הזה. 

מקרולינק (Macrolink), כך מסתבר, פועלת החל מ־2008 באיראן, ולחלק מבעלי השליטה בה עסקים רבים במדינה, כולל במכירת חומרי גלם בעלי פוטנציאל שימוש לטכנולוגיות צבאיות. יצויין מיד: בקבוצה הסינית מכחישים בתוקף כל מכירת חומרים למערכות בטחוניות איראניות. Macrolink Mining, חברה־בת של מקרולינק, הוקמה ב־2006. החברה מפעילה יותר מ־30 אתרי כרייה שונים בעולם — בסין, בקונגו, בזמביה ובאיראן. מדובר בין היתר, במכרות זהב, ניקל, קובלט ומתכות נוספות. בבעלות החברה מכרות באיראן החל מ־2008, הפועלים גם כיום.

קשר לאיראן הוסר מהאתר

לאחרונה הוסרו באופן מפתיע אזכורי הפעילות של החברה באיראן מאתרה הרשמי. גורמים המעורים בפעילות העסקית של מקרולינק אמרו ל"כלכליסט" כי האזכור הוסר מאחר שהמכרה איננו פעיל. עוד טוענים הגורמים שמקרולינק מחזיקה באופן בלתי ישיר 2.25% (economic interest) במכרה זהב אחד באיראן שאיננו פעיל, וכי האחזקה היא דרך מבנה אחזקות בלתי ישיר עם יותר משלוש שכבות של חברות ביניים, אשר באף אחת מהן אין למקרולינק שליטה.

על הסרת המידע מהאתר של החברה מסרו הגורמים כי החברה־הבת אחראית באופן בלעדי לאתר האינטרנט שלה ומקרולינק איננה מעורבת בו בכל צורה שהיא, אולם לאחר פניית "כלכליסט" נערך בירור והתברר למקרולינק כי החברה ערכה עדכון של אתר האינטרנט והסירה ממנו פעילויות מסחריות אשר נתפסו בעיניה כשוליות, ובכלל זה, הסירה את האיזכורים למכרה המדובר.

קשר נוסף של מקרולינק לעסקים באיראן כפוף לתחומי חומרי הגלם. חברה־בת אחרת של מקרולינק, Macrolink Internaional Investment, מחזיקה ב28.75% מהשליטה בדונגיו (Dongyue Group Ltd), חברת כימיקלים ציבורית גדולה הרשומה בבורסת הונג קונג.

ויו"ר דונגיו, ז'אנג ג'יאן הונג

סיליקון לתעשייה צבאית?

דונגיו מוכרת לאיראן בהיקפים שונים חומרים שונים מבוססי סיליקון, הנדרשים בין היתר בתעשיות צבאיות וטכנולוגיות. בעל השליטה העיקרי בדונגיו, ג'ון פון (Jun Fu. מופיע בדו"חות לעתים גם כ־Fu Kwan, בגלל אופי התרגום מסינית לאנגלית) הוא גם אחד מבעלי השליטה הבולטים במקרולינק ומעשירי סין, המחזיק ב־10.63% מחברת הענק.

הגורמים המעורים בפעילות העסקית של מקרולינק הדגישו כי לחברת דונגיו אין לקוחות שהם חברות של תעשיות צבאיות והשימושים המקובלים בחומרי הגלם המיוצרים ונמכרים על ידה כלל אינם לתעשיות הצבאיות. עוד נטען כי החברה, כייצרנית חומרי הקירור הגדולה באסיה, מוכרת את מוצריה ברחבי העולם, ורשמה רווח של 1.17 מיליארד דולר ב־2014, וכי לדונגיו אין פעילות פיזית בתחומי איראן. עם זאת, היקפי המכירה של החברה לשוק האיראני הם שוליים ומהווים 0.2% בלבד ממחזור המכירות השנתי — כלומר 2 מיליון דולר. מדובר לדבריהם בחומרי קרור בעיקר למזגנים ומקררים, וחומרים אחרים כמו טפלון וסיליקה המשמשים לתעשייה הביתית.

סין היא אחת המדינות הגדולות שמייצאות סחורות לאיראן, ובהן קוריאה הדרומית, טורקיה והאמירויות. על פי נתוני דו"ח קרן המטבע העולמית, איראן ייבאה מסין ב־2014 סחורות בשווי של כ־29 מיליארד דולר. כיום אין אמברגו עולמי או סנקציות כלשהן החלות על חברות בכל הקשור לסחר עם איראן. עם זאת, איראן היא מדינת אויב, שראש הממשלה בנימין נתניהו מגדיר כאויב מספר אחת של ישראל ומקיים מאבק עיקש נגדה.

ב־2008 נחקק בישראל החוק נגד קיומם של קשרים כלכליים עם איראן ("איסור השקעות בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן"). חוק זה אסר על מוסדות פיננסיים בישראל להשקיע או לרכוש ני"ע של תאגידים זרים המקיימים קשר עסקי מהותי התורם כלכלית, במישרין או בעקיפין, לאיראן ולכלכלתה.

ב־2012 חוקק בישראל חוק נוסף שנקרא "המאבק בתוכנית הגרעין של איראן". הוא מטיל סנקציות על גורמים המסייעים לאיראן בקידום תוכנית הגרעין שלה, ואוסר קיום קשרים מסחריים עם כל מי שיש לו קשר עסקי מהותי עם איראן. הדגש בחוק הוא, בין היתר, על פעילות כלכלית בתחומי הנפט, הגז, הפטרוכימיה, הספנות, התובלה והמימון. חוק זה ביטל את החוק מ־2008, כשהוא סופח אליו את האיסורים שקיימים בו ואף מרחיב אותם. העונש למפרים את החוק מ־2012 הוא עד שלוש שנות מאסר וקנסות של 300 עד 600 אלף שקל.

איזי כהן מנכ"ל כלל ביטוח צילום: אריאל בשור

מה דעתך על מניית כלל עסקי ביטוח:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

מיהו גורם זר מסייע?

החוק קובע שתוקם ועדת שרים שתפקידה להכריז מיהו "גורם זר מסייע" ולהטיל סנקציות על חברות ישראליות שיקיימו קשרים מסחריים עם הגורם. הוועדה, רשאית להחריג חברות מהכרזה אם יש אינטרס ציבורי בעניין, אך לא מוגדר בחוק מהם הקריטריונים לקביעה כזו. כבר היום ישנם תאגידים זרים שמקיימים קשר מסחרי עם איראן, ובמקביל פועלים בישראל. כך, למשל, חברת צ'יינה הארבור הסינית, שנבחרה להקים את הנמל החדש באשדוד, מחזיקה נציגות בטהרן. על פי אתר החברה הסינית, בחודש מרץ 2014 היא גם חתמה על חוזה להקמת מרכז מסחרי גדול בטהראן.

החוק מציין שאם בכוונת ועדת השרים להכריז על תאגיד כגורם זר מסייע, היא צריכה לפרסם הודעה רשמית, ולתאגיד יש זכות לערער על הקביעה הזו. אלא שמבדיקה באתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עולה שהרשימה האחרונה של תאגידים המנהלים קשרים עסקיים עם איראן פורסמה בדצמבר 2012. החברות שמופיעות בה "נשאבו" מתוך רישומי האו"ם ומועצת הביטחון. כלומר, רשמית, ישראל לא ביצעה בפועל שום הכרזה עצמאית על חברות שהן "גורם זר מסייע" כבר יותר משנתיים וחצי.

הפרישה של קבוצת לוקר

כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", הגיעו בכירי אי.די.בי שבשליטת אדוארדו אלשטיין, שולם לפידות, חיים גבריאלי ומנכ"ל כלל ביטוח איזי כהן, בימים האחרונים לסדרת פגישות עם ראשי מקרולינק כדי לסגור את מכירת השליטה (55%) מידי אי.די.בי. מקרולינק הציעה לרכוש את כלל ביטוח, שמנהלת 165 מיליארד שקל מכספי הציבור, תמורת 2.48 מיליארד שקל – מחיר המשקף לחברה שווי של 4.52 מיליארד שקל.

בעקבות הפרסום ב"כלכליסט" הודיעה אתמול קבוצת SG שבהובלת הראל לוקר לאי.די.בי, על פרישתה מהמכרז: "לאחר שהקדשנו זמן רב להליך הרכישה וגם שינינו את מבנה הקבוצה על מנת לעמוד בדרישות החברה, וכן הצענו את המחיר הגבוה ביותר, למרות זאת החליטה אי.די.בי לא לקיים עמנו מו"מ רציני, למרות הזמן הקצר שנותר עד לסוף השנה. לפיכך אין אנו רואים שום סיבה להמשיך בהליך הרכישה".