ברמלי חגג עם המיליונים של המשקיעים: סינגה מינגה ומלונות פאר

חברה מסתורית בסינגפור, טיסות, מלונות פאר וארוחות במסעדות יוקרה בארה"ב. אלה חלק מהשימושים התמוהים שעשה אמיר ברמלי, בעל השליטה ברוביקון וקרן קלע, בכספי המשקיעים שנועדו לפעילות בחו"ל. כך עולה מבדיקת "כלכליסט" שביקשה לברר מה עשה ברמלי בחלק מהכספים שגייס ממאות משקיעים עבור החברות שבשליטתו, שקרסו והותירו חובות של 296 מיליון שקל.

סימני השאלה סביב התרוקנות קופת החברות ממזומנים עם מתן צו הפירוק הזמני רק הולכים ומתרבים. הבור בקופה כה עמוק, שהשבוע פנה לבית המשפט המפרק הזמני, עו"ד ארז חבר, וביקש אישור למכור בהנחה תווי שי של מגה שמצא ברוביקון בסכום של 3,450 שקל. רק כדי לגרד עוד כמה שקלים.

הבעלים הבריטי האובד

ברשות ני"ע ובפרקליטות חושדים כי מקור הכספים הרבים שהוזרמו לחברות שהקים ברמלי בישראל ובחו"ל, הוא בכסף שגויס ממשקיעי קלע. "קרן קלע הבטיחה למשקיעים שהכסף שגייסה נועד להשלמות הון למשך 72 שעות, אבל הכסף הלך לרוביקון ומשם להרפתקאות עסקיות של ברמלי - ללא ידיעתם", טענו בשבוע שעבר נציגי הפרקליטות בבית המשפט. אלה יפגשו את ברמלי בקרוב, בשימוע בטרם הגשת כתב אישום. לטענתם, ההרפתקאות האישיות של ברמלי, שמבססות עבירות מרמה, עלו ביוקר למשקיעים גם משום שברמלי "שרף" את כספם ללא ידיעתם. "החברה נכנסה לגירעונות בגלל התנהלותו, חלק גדול מהחברות הפסיד או נסגר", הם הוסיפו.

מסעדת אחד העם 1 צילום: יח"צ

כמה מהחברות שהקים ברמלי גורמות בהחלט להרמת גבה. כך, למשל, עולה מבדיקת "כלכליסט" כי ברמלי הקים באמצעות רוביקון חברה בסינגפור העונה לשם סינגה מינגה (Singa Minga PTE). על פי פלט רשם החברות בסינגפור, הבעלים הרשום בחברה, שהוקמה במרץ 2014, הוא אדם בעל אזרחות בריטית העונה לשם דיוויד סטיוארט בראון.

על פי רשם החברות הבריטי, בחמש השנים האחרונות אותו אדם נרשם כדירקטור בכ־270 חברות - מה שעשוי להעיד כי הוא משמש כנאמן של סינגה מינגה וחברות נוספות. אלא שניסיונות ליצור איתו קשר בימים האחרונים באמצעות הכתובות שבהן הוא רשום בלונדון עלו בתוהו. כתובת המייל שלו באחת החברות שבהן הוא רשום כדירקטור, למשל, מובילה לחברה המתמחה בפתיחת חברות אוף שור (מקלטי מס) וניהולן.

גם לאחר פנייה לברמלי לגבי נסיבות הקמת החברה הסינגפורית ובעל השליטה הרשום בה, נותר הנושא בערפל. "אין זה סוד שרוביקון פיתחה במהלך השנים פעילות בינלאומית משגשגת לצד פעילותה בישראל", נמסר מטעמו. "עם כל הכבוד שמר ברמלי רוחש לתקשורת, הוא אינו מתכוון לפרט על אודות עסקיה של רוביקון, שהיא כידוע חברה פרטית ולא ציבורית".

מסעדות ושירותי יח"צ

מסך העשן שמפזר ברמלי סביב מה שהוא מכנה "הפעילות הבינלאומית" של רוביקון וקלע רק מגביר את סימני השאלה. כפי שפורסם ב"כלכליסט", מדו"ח המפרק עולות תמיהות לגבי חברה בשם צוף מ.א פרויקטים ואחזקות שהקים ברמלי. על פי רשם החברות, רוביקון מחזיקה ב־50% מחברה זו וב־50% הנוספים מחזיקה הגסטרונומית מיכל אנסקי. אותה אנסקי שמסעדת אחד העם 1 שלה בתל אביב - שברכישתה, שיפוצה ותפעולה הושקעו כ־6.5 מיליון שקל - מומנה בכספי רוביקון. המסעדה נמכרה על ידי המפרק תמורת 690 אלף שקל בלבד חודשים ספורים לאחר פתיחתה.

מיכל אנסקי צילום: דמיטרי שביצ'נקו

על פי דו"ח המפרק הזמני, צוף מ.א יוסדה באפריל 2015 לצורך הקמת שוק אוכל כשר בניו יורק, תוך התחייבות מרוביקון להזרים 16 מיליון שקל. אנסקי קיבלה 50% מהמניות ונרשמה כדירקטורית עם ברמלי, לדבריה בתמורה לאלפי שעות עבודה שהשקיעה. בפועל, עד הוצאת צו הפירוק הזמני לרוביקון בסוף אוקטובר, העבירה רוביקון לצוף מ.א 1.78 מיליון שקל. זאת, כך המפרק, לצורך "שיווק ומיתוג".

הסכומים האלה נשמעים מאוד גבוהים עבור "שיווק ומיתוג" לפרויקט שלא קם בכלל ולא נחתמו בו חוזים משמעותיים. לאחרונה הפרויקט בוטל כליל. ולמה שימש הכסף? ממידע שהגיע לידי "כלכליסט", המבוסס בין היתר על כרטסות הנהלת החשבונות של רוביקון ועדויות, הכסף נותב להוצאות מעוררות תמיהות. חלקן עוררו גורמים הקשורים להליך הפירוק ולחקירה הפלילית לבצע בדיקה מעמיקה. עם זאת, אין כל חשד או טענה כלפי אנסקי עצמה. כל הבדיקות והחקירות שנעשות מתייחסות לשימוש שעשה ברמלי בכספי המשקיעים.

כך, למשל, הוזמנו כרטיסי טיסה לניו יורק, ללוס אנג'לס ולפלורידה, חלקם על שמם של ברמלי ואנסקי. כמו כן הוצאו כספים על לינה במלונות פאר, בהם מלון טראמפ היוקרתי בניו יורק, ועל ארוחות במסעדות. חלק מהכסף שימש גם לשכירת משרד יחסי הציבור טרנס מדיה גרופ, שהוציא הודעות לעיתונות בעניין שוק האוכל. בנוסף חברה קרובה של אנסקי המתגוררת בני יורק לפרקים, השפית מיקה שרון, גויסה כפרויקטורית להקמת השוק.

מיקה שרון צילום: יקי צימרמן

מפנייה שהגיש השבוע המפרק לבית המשפט עולה הבעיה העיקרית של המשקיעים: כדי שיושב להם חלק מכספם, הפירוק חייב לכלול מכירת נכסים. אלא שברמלי לא ממש מסייע במידע לגבי ההליך. הוא עסוק בעיקר בשיווק מה שהוא מגדיר כהסדר נושים, שנראה על פניו חסר אחיזה במציאות. כך לפחות לטענת המפרק חבר. "בעל השליטה ירד למחתרת ולא נקף אצבע לסייע כמלוא הנימה בהליכי המימוש וניהול נכסי החברות", כתב חבר לבית המשפט. "זולתו אין בחברה גורם שהכיר את ההשקעות הרבות השונות".

אנסקי: "נזקים כבדים"

מעו"ד עופר שפירא, המייצג את אנסקי, נמסר: "מיכל לא עבדה מעולם ברוביקון, לא היתה אחראית ולא היתה קשורה לניהול של רוביקון או של כספיה, וכמובן שלא היתה מודעת לאופן שבו נרשמו הוצאות של ברמלי בספרי רוביקון. מיכל היתה הצד שעמו רוביקון התקשרה, ורוביקון הפרה את החוזה כלפיה. ההתנהלות הבלתי אחראית של רוביקון וברמלי בהקשר המיזם הנ"ל גרמה נזקים כבדים ביותר לאנסקי ולמעורבים אחרים. כל ההוצאות הוצאו מרוביקון, על דעתה, משיקולים של רוביקון ואמיר ברמלי בלבד, ויוחסו על ידיהם לצוף מ.א רק בהנהלת חשבונות של רוביקון. הרישום שברמלי עשה בספרי החברה שלו לא מחייב את מיכל אנסקי ובטח שלא קשור אליה".

מטעם ברמלי נמסר: "ברמלי דוחה את המתקפה הרכילותית עליו, המנוהלת על ידי בעלי אינטרסים שמטרתם להכשיל את הסדר הנושים שהגיש. בעוד על שולחנו של בית המשפט מונחת הצעה להחזר של מאות מליוני שקלים למשקיעים, עוסקים רכילאים במה ברמלי אכל, מה הוא שתה ואיפה הוא ישן בלילה".

מעו"ד חבר נמסר: "כל הנושאים הקשורים לשימוש בכספי החברות בבדיקה".