בלעדי לכלכליסט
האוזר מזהיר את הבנקים משיווק הקרנות הזרות שהוא מקדם
ועדת הפנים של הכנסת צפויה לאשר מחר לבנקים לשווק קרנות נאמנות זרות כחלק מעידוד התחרות. אלא שלקראת הדיון הפיצה הרשות טיוטת חוזר שמזהיר את היועצים בבנקים מדחיפת הקרנות לציבור, בשל עמלות עודפות שהם מקבלים משיווקן
06:5408.02.16
לאחר שנתיים של עיכובים צפויה ועדת הפנים של הכנסת לאשר מחר תקנות שיאפשרו את שיווקן של קרנות נאמנות זרות לציבור הרחב דרך המערכת הבנקאית, באופן שאלו יתחרו עם קרנות הנאמנות ותעודות הסל הישראליות. ברשות צופים כי שיווק הקרנות יחל לקראת סוף השנה, עם סיום הליכי הרישום שלהן.
הכנסות עקיפות לבנקים
רק כדי לסבר את האוזן, אם יצליחו קרנות הנאמנות הזרות לגייס 10 מיליארד שקל, מדובר בהכנסות עקיפות פוטנציאליות של 200 מיליון שקל בשנה לבנקים, נוסף על עמלת ההפצה שהם יגבו ממנהלי הקרנות שהם ישווקו. מבחינת לקוחות הרוכשים קרנות אג"ח זרות מדובר בעמלה גבוהה מאוד ביחס לתשואה הפוטנציאלית שהקרן יכולה להשיג בעבורם (בהשוואה לקרנות מנייתיות).
בטיוטת החוזר נכתב, "חוק הייעוץ קובע כי על בעל הרישיון (היועץ בבנק - ר"ב) לפעול לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה וכי עליו להתאים את השירותים שהוא נותן ללקוחותיו לצורכיהם ולהעדפותיהם. לפיכך, בכל הנוגע לייעוץ בקרנות חוץ, על בעל הרישיון להתחשב בראש ובראשונה בשאלת קיומם של ערכים מוספים בהשקעה בהן, והכל בשים לב למאפייני הקרנות ולעלויות הכוללות הכרוכות בהשקעה בהן. יש לתת את הדעת ביחס לכל לקוח לשוני הקיים בעלויות הרכישה, ההחזקה והמכירה של הקרנות הזרות לעומת המקומיות, שכן להשקעה בקרן זרה נלוות עלויות שעלולות לייקר את העסקה ולהשליך על התשואה הצפויה ללקוח".
עם עלויות אלו נמנות עלויות המרת מט"ח, דמי ניהול ועמלות קנייה ומכירה שעשוי הבנק לגבות מן הלקוח במקרה שמדובר בקרנות אינדקס (ETF, המקבילה לקרנות מחקות - ר"ב). בשורה התחתונה, כותבים ברשות, "מאחר שמקום שבו הכנסות הבנקים מעסקאות בקרנות חוץ גבוהות מהכנסותיהם מקרנות מקומיות תחליפיות, נוצר פוטנציאל ניגוד עניינים, ועליהם ליצור מנגנונים שיבטיחו את שמירת האובייקטיביות של היועצים".
החוזר אמנם אמור להרתיע את היועצים בבנקים מלהעדיף קרנות זרות על פני המקומיות, אלא שבפועל מדובר בפשרה חיוורת יחסית להנחיות שביקש האוזר להשית על הבנקים בתחילת 2014. במקור ביקש האוזר לאסור על הבנקים לגבות עמלות המרת מט"ח בעת שיווק קרנות זרות וכן לאסור עליהם לגבות דמי משמרת מהלקוח על החזקת תיק קרנות, מכיוון שבתיק ני"ע זרים דמי המשמרת גבוהים מדמי המשמרת לניהול תיק ני"ע ישראלי.
שמואל האוזר. "פוטנציאל לניגוד עניינים של הבנקים" צילום: עמית שעל אלא שדודו זקן, המפקח על הבנקים אז, הטיל וטו על החוזר המקורי בטענה כי לא הגיוני להפלות בין אדם הרוכש מניה אמריקאית באופן ישיר ומבצע לשם כך המרת מט"ח, לאדם שקונה קרן נאמנות זרה. בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בנושא בפברואר 2014 אמר זקן: "לא מקובל עלינו נושא ההתערבות בעמלות המרה רק למי שרוכש קרנות זרות, ואם אנחנו מדברים על משקי הבית או על מי שעושה כל פעולה במט"ח או כל פעולה של המרת מט"ח, הוא לא צריך לסבסד את אותו אחד שקונה קרן זרה".
בשורה רעה לישראליות
טרפוד כוונת הרשות היה בשורה רעה למנהלי קרנות הנאמנות ותעודות הסל הישראליות, שלא רק שצפויים להיחשף לתחרות שעלולה לאלץ אותם להפחית דמי ניהול, אלא שלמערך ההפצה של הבנקים יהיה אינטרס לשווק את הקרנות הזרות, ובכך להקנות להן יתרון ברור. החוזר הנוכחי, כאמור, הוא פשרה בין העמדה שהציג זקן לבין עמדת הרשות. וכך, במקום לאסור על הבנקים לגבות עמלות המרת מט"ח ודמי משמרת בגין קרנות זרות, נקבע שהם יוכלו לגבות את כל העמלות, אך יהיו מחויבים, בפיקוחה של הרשות, לבדוק את הכדאיות הכלכלית בהשקעה בקרנות הזרות לכל לקוח, מתוך שקלול העמלות הנלוות בעת מתן המלצה.
