המאבק על השליטה באלון רבוע כחול: מחזיקי האג"ח יחליטו מחר - בן משה או גינדי

בעל השליטה שרגא בירן והיו"ר אביגדור קפלן לבטח לא חלמו כי ניסיון המכירה של השליטה בחברה החבוטה אלון רבוע כחול יהפוך למאבק איתנים.  

המאבק מגיע לשיאו השבוע, לאחר שביום שישי האחרון הוגשו שתי הצעות לרכישת השליטה. אחת של גינדי החזקות, שמציעה הזרמה של מיליארד שקל לחברה; והשנייה של מוטי בן־משה, שמציע להזרים כ־950 מיליון שקל.

ההזרמות אינן דווקא לב המאבק. שתי הנקודות המהותיות שעמן יתמודדו מחזיקי האג"ח של החברה הן יכולת הנסיגה של שני הצדדים מההסדר, והעמדת ההסדר מול מגה כתנאי מתלה לעסקה. בינתיים, בקרב מחזיקי האג"ח הגדולים יש הערכה כי ההצעה של בן־משה טובה יותר, אולם ייתכן מקצה שיפורים נוסף בימים הקרובים.

השורה התחתונה והמשמעותית ביותר לשתי ההצעות היא שאף אחת מהן אינה מחייבת. בן־משה ומשפחת גינדי, בעלי השליטה בגינדי החזקות, יכולים לסגת מהעסקה בכל רגע. בעוד שהנסיגה תעלה לבן־משה 20 מיליון שקל, שישולמו לבעלי החברה ולא לנושים, משפחת גינדי יכולה לסגת בלי פיצוי.

הגעה להסדר עם נאמני מגה, שבגינדי מציבים כתנאי לעסקה, מהווה תנאי מהותי לנושים. העלות של הסדר כזה מוערכת ב־300–100 מיליון שקל, ושתי הקבוצות כבר החלו במגעים מול הנאמנים של מגה, שלהוטים לסגור הסדר כבר עתה.

רוב הנושים אמרו ל"כלכליסט" כי הם מעדיפים את ההצעה של בן־משה מאחר שלא הציב את ההגעה להסדר כתנאי מתלה ומשום הוכחת היכולת שלו. בן־משה הציג מכתבים על הוכחת יכולת במזומן מבנקים זרים וגם ישראליים, ובהם דויטשה בנק, לוידס ורוטשילד.

לעומת זאת גינדי הסתפקה במכתב מרו"ח. חלק מהמחזיקים רואים במכתב של גינדי סוג של בדיחה, אם כי גינדי החזקות טוענת כי בידיה גם מכתבים מבנקים שאותם יציגו בעת הצורך. "בן־משה נראה להוט יותר לרכוש את השליטה בחברה", אמר בכיר מבין המחזיקים.

ההצבעה תתקיים עד מחר בערב והמחזיקים הגדולים הם הפניקס, פסגות, ילין לפידות, הראל, איילים ומגדל שוקי הון. שאלה מהותית שבה מתחבט הנאמן הרמטיק היא אם פסגות, הראל והפניקס יוכלו להצביע — שכן הם מחזיקים גם בנתח גדול מהחוב בחברה־האם קבוצת אלון.

חובה של אלון רבוע כחול למחזיקי האג"ח עומד על 380 מיליון שקל.

שרגא בירן צילום: עמית שעל