שלוש סוגיות שיכריעו את מכירת אלון רבוע

הערב אמורים מוטי בן־משה ומשפחת גינדי, בעלי השילטה בגינדי החזקות, להגיש את ההצעות הסופיות לרכישת השליטה באלון רבוע כחול. בן־משה מציע 700 מיליון שקל שיזרומו לחברה ואילו משפחת גינדי מציעה 800 מיליון שקל להזרמה לחברה. שניהם מציעים גם 115 מיליון שקל לבעלי השליטה בחברה־האם קבוצת אלון, שרגא בירן והקיבוצים.

הסכומים שהשניים מתחייבים להזרים נראים גבוהים במיוחד לאור ההצעה הראשונית של גינדי שעמדה על 240 מיליון שקל בלבד. ההזרמות בעצם ישמשו כדי לפרוע את החוב למחזיקי האג"ח במלואו, בלי תספורות כלשהן. ההצעות צמודות וקרובות בהיקפן, אולם מה שיכריע איננו דווקא היקף ההזרמה, אלא שלוש נקודות מהותיות אחרות.

הנקודה הראשונה היא הסכום מתוך ההזרמה שאותו יסכימו הרוכשים להעביר מיידית כפירעון מוקדם לנושים (מחזיקי האג"ח והבנקים שלהם חייבת החברה 900 מיליון שקל). המחזיקים, שלהם חייבת החברה 380 מיליון שקל מהסכום הכולל, תוהים איזה שיעור מהיקף הזרמה המיידית, שעומד על 400 מיליון שקל, יועבר מיידית לפירעון. המחזיקים מצפים ל־20%-30% מהסכום.

הנקודה השנייה נוגעת להסכם עם מגה. בן־משה ואלון רבוע כחול קיבלו מכתב מנאמני מגה, החברה־הבת לשעבר של אלון רבוע כחול, שמפרט את כל המחויבויות כלפי מגה, שמגיעים ל־700 מיליון שקל. הדרישות האלו הוצגו למשפחת גינדי בפגישה שנערכה לפני מספר ימים עם עו"ד שלה יורם ראבד. הנושים מעוניינים שהרוכש יקח על עצמו את הסיכון של מגה.

בשיחות מוקדמות נתן בן־משה את הרושם שהוא מוכן לקחת את הסיכון ואילו משפחת גינדי מעדיפה לגדר את סכום הסיכון. הרכוש שלא יציב את ההסכם עם נאמני מגה כתנאי מתלה לקיום העסקה יקבל יתרון משמעותי.

הנקודה השלישית היא מכתבי הנוחות מהבנקים. המכתבים מעידים על המזומנים והאיתנות הפיננסית של הרוכשים. בן־משה הציג מכתבים מבנקים אירופיים וישראליים שמאשרים קיום פקדונות נזילים של 725 מיליון שקל, ועל פי הערכות, בן משה צפוי להגדיל את הסכום היום.

משפחת גינדי הציגה מכתב מבנק לאומי שמעיד כי על סמך הנכסים שבידיהם יש ביכולתם לקבל אשראי בנקאי של מיליארד שקל. על פי הערכת, המכתב מלאומי מינואר האחרון, ובנקודה זו מחזיקי האג"ח רואים יתרון דווקא אצל בן־משה. עם זאת, היום צפויה משפחת גינדי להציג מכתב חדש שמוכיח נזילות של מיליארד שקל.

משפחת גינדי - גינדי החזקות צילום: אוראל כהן