ישראמקו מסכמת את 2015: הרווח הנקי זינק ב-20% והסתכם ב-267 מיליון דולר
הכנסות שותפות הגז המחזיקה ב-28.75% ממאגר תמר, נשארו יחסית יציבות - כ-473 מיליון דולר. התחייבויות החברה צנחו מכ-870 מיליון דולר לכ-708 מיליון דולר. במהלך 2015 חילקה ישראמקו כ-180 מיליון דולר למחזיקי יחידות ההשתתפות. ואף מילה על קובי מימון
שותפות הגז ישראמקו פרסמה היום (א') את הדו"חות המסכמים שלה לשנת 2015, מהם שוב מתחדד עד כמה עסקי הגז המונופוליסטיים מייצרים עבור מי שמחזיק במאגרים "מדפסת כסף" לטווח ארוך. בשורה התחתונה סיימה ישראמקו את 2015 ברווח נקי של כ-267.5 מיליון דולר, זאת לעומת רווח נקי של כ-223.7 מיליון דולר בסוף 2014, זינוק של כ-19.6%
- דרמה בענף הגז: ישראמקו ומודיעין מדווחות על פוטנציאל למאגר בגודל של "תמר"
- הסכם ניגוד העניינים של כחלון נחשף: מנוע מלהתערב בתחום הגז, מוגבל בנדל"ן ותקשורת
- חיים צוף יקבל 38 מיליון שקל מחלוקת הרווחים של ישראמקו
כזכור, ישראמקו מחזיקה ב-28.75% במאגר תמר, שמשמש מאז תחילת הפעלתו (מרץ 2013) כספק הגז היחידי נכון לעכשיו של מדינת ישראל, עם אפס מתחרים באופק הקרוב, כלומר עד סוף העשור. אם לא די בכך, ישראמקו אינה שקועה ב"לשבור את הראש" כיצד לפתח את מאגר לווייתן, ועיקר התוכניות שלה הן עתידיות ועוסקות בפיתוח מאגרים קטנים או בינוניים ברישיונות "דניאל", תוכניות שתלויות בתמרוץ ממשלתי לפיתוח מאגרים קטנים, שבכלל עוד לא גובש או הוצג.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
.
הכנסות השותפות דומות לאלו שהושגו בשנה שלפני כן (2014): סך ההכנסות ממכירת גז טבעי וקונדסנט (תוצר לוואי של הפקת הגז שמשמש חומר גלם לייצור דלקים) הגיע לכ-472.9 מיליון דולר, ירידה מינורית של כשש עשיריות האחוז לעומת 2014 (כ-475.84 מיליון דולר). ישראמקו נהנתה מיציבות יחסית במחיר הגז (5.55 דולר ליחידת אנרגיה, ירידה של כ-5% לעומת 2014) ,ומנגד "סבלה" מצניחה של מחיר הקונדסנט (חומר גלם לתעשית הדלקים שהוא תוצר לוואי של הפקת הגז), שמחירו צלל לכ-46.67 דולר (צניחה של כ-47%), אולם הגידול בצריכה גרם לכך שנרשמה השפעה נמוכה יחסית על סך המכירות.
חיים צוף, יו"ר ישראמקו ומבעלי השליטה בשותפות צילום: אוראל כהן
מנגד, ישראמקו נהנתה מירידה של כ-5 מיליון דולר בעלות הפקת הגז, ועוד כ-41 מיליון דולר בירידת ערך נכסי חיפוש הגז והנפט. אלו הביאו אותה למצב שבו הרווח התפעולי שלה הסתכם בכ-310 מיליון דולר, גידול של כ-16.5% לעומת סוף 2014 (266.6 מיליון דולר). הוצאות המימון נותרו כמעט ללא שינוי (כ-43.1 מיליון דולר לעומת כ-42.8 מיליון דולר) ובשורה התחתונה כאמור רווח נקי של כ-267.5 מיליון דולר.
סך התחייבויות החברה צנחו מכ-870 מיליון דולר לכ-708 מיליון דולר, זאת בעקבות פירעון של הלוואות שקליות ודולריות. במהלך 2015 חילקה ישראמקו כ-180 מיליון דולר למחזיקי יחידות ההשתתפות. יתרת המזומנים של החברה מפעילות שוטפת הסתכמה בכ-348 מיליון דולר, גידול של כ-343 מיליון שקל. כריות המזומנים של ישראמקו מושקעות בפקדונות שונים, וזאת בהמתנה כאמור לאישור מתווה הגז ולתוכנית ממשלתית לעידוד פיתוח מאגרים קטנים, מה שיחייב אותה בהשקעות שונות.
קובי מימון עדיין נפקד
עיון בדו"ח מעלה מספר נקודות מעניינות. ראשית, החברה כאמור ממתינה לאישור מתוה הגז הממשלתי כדי לדעת לאן מועדות פניה. במידה ויאושר המתווה, צפויה ישראמקו להגדיל את הפקת הגז מתמר, כמו גם לממש אולי חוזה ייצוא ענק למצרים מול יוניון פנוסה הספרדית, שהיקפו הכספי נאמד במאי 2014 בכ-15 עד 20 מיליארד דולר לתקופה של 15 שנה. מאז חתימת מזכר ההבנות, צנחו מחירי הגז ועמם מן הסתם שווי החוזה, אולם ישראמקו עדיין מציינת אותו כמנוע צמיחה עתידי.
נתון מעניין נוסף הוא הפרויקט להגדלת הספק העבודה של מאגר תמר. מדובר בהתקנת מדחסים שהיו אמורים להגדיל את התפוקה בשעות השיע בעד 20%, כאשר מועד העבודה הרשמי שלהם היה ספטמבר 2015. נכון לפרסום הדו"ח, המדחסים עוד לא עובדים והם צפוים להיכנס לעבודה רק באמצע 2016.
ונקודה אחרונה: שר האוצר משה כחלון נמנע מעיסוק בגז בשל חברותו עם קובי מימון לכאורה מבעלי ישראמקו או אחד מבעלי ההשפעה שם. באופן לא מפתיע, מימון לא מוזכר בדו"ח, כאשר "למיטב ידיעת השותפות, בעל השליטה בשותפות ובשותף הכללי, בעקיפין, נכון למועד הדו"ח, הינו מר חיים צוף". השאלה מדוע שר האוצר עדיין נמנע מעיסוק בגז תחכה כנראה לרשות לניירות ערך.
