גורו ההשקעות שהקים כת

"כשהגעתי לפה, חשבתי שאני ממש טוב בלהילחם על מה שנכון בעיניי, שאני דעתן. די מהר גיליתי שזה לא המצב. כשאתגרו אותי, זה השפיע עליי רגשית. הייתי מתחמם, מאבד את ההיגיון, חושב שזה נגדי באופן אישי. במושגים שאנחנו משתמשים בהם פה, לא הצלחתי להסתכל על דברים מעבר לאגו שלי. להפריד את עצמי מהדיון, כדי להתעמק בפידבק שקיבלתי". כך מספר למצלמה בהבעה רצינית ג'ון, גבר צעיר עטור זקן, עם פנים עגלגלות ושיער מעט פרוע. 

"אני זוכר שהלכתי לפגישה עם ריי (הבוס), שבה הוא אמר לי במישרין, 'אני חושב שיש לך בעיית אמינות'. אמרתי, 'אתה טועה!', וכבר לא הייתי הגיוני. סגרתי את עצמי בפני האפשרות להבין למה הוא חושב שאני לא אמין וללמוד מזה. כשהתעמקתי בזה, הבנתי שזו לא רק בעיה מקצועית אלא גם בעיה אישית שאני מתמודד איתה מגיל 8. איך אני מכחיש בגיל 30 דבר שמשפיע עליי מגיל 8? למה אני תוהה אם ברידג'ווטר שטפה לי את המוח ומכחיש שיש לי בעיה? מאז, עם זמן, סבלנות וקהילה מאוד עוצמתית, אני לומד לקבל את זה ולשנות בעצמי דברים".

ג'ון לא סיים סדנת חיפוש עצמי וחיבוק עצים בהרים. הוא סיים עוד יום עבודה בברידג'ווטר (Bridgewater), חברת ניהול קרנות הגידור הגדולה ביותר בעולם. היא מנהלת 154 מיליארד דולר עבור הגופים המוסדיים הגדולים והמבוססים בעולם, ובהם ממשלות זרות, בנקים מרכזיים, קרנות פנסיה ענקיות וקרנות נכסים של תורמים ושל אוניברסיטאות. קרן הדגל שלה, Pure Alpha, הניבה מהשקתה ב־1991 תשואה שנתית ממוצעת של 13% נטו, אחרי עמלות. זו תשואה פנומנלית, שכוללת גם את 2008, שנה שגם בה הקרן הרוויחה שעה שתעשיית הגידור הפסידה בממוצע 19%. הנה עוד מספר בלתי נתפס: מהקמתה הניבה הקרן למשקיעים שלה רווחים מצטברים של 70 מיליארד דולר.

ריי דליו. "מה שאנחנו עושים יכול להישמע מרושע, מטורף או כמו כת לאנשים שלא יודעים מה זה באמת" איור: איגור טפיקין

באופן מוזר למדי, מייסד הקרן ריי דליו (66) קושר בין ההתנהלות הביזארית של החברה, שמזכירה כת, לבין התוצאות הפנטסטיות שהיא מציגה. ברידג'ווטר נשענת על "עקרונות", מסמך בן 106 עמודים ובו מפורטים 210 כללים שלפיהם כל עובד בקרן צריך לפעול. מיעוטם נוגע להשקעות, ורובם קשורים להתנהלות בין־אישית ופסיכולוגית, ונשמעים כמו ספר שיפור עצמי. כמו הכלל האחרון, מספר 210: "אל תנסו לרצות את כולם. לא כולם יהיו מרוצים מכל החלטה שתקבלו, במיוחד החלטות שאומרות שהם לא יוכלו לעשות דבר כלשהו".

העקרונות האלה נועדו לשרת את מטרת־העל של דליו: לעקר את קבלת ההחלטות בקרן מרגשות אנושיים, כדי שהן יתבססו רק על חשיבה רציונלית וכנה. "כדי להצטיין עלינו לדעת מה האמת, ובמיוחד הדברים שהיינו מעדיפים שלא יהיו אמת, כדי שנוכל להחליט מה הדרך הכי טובה להתמודד איתם", נכתב באתר הקרן. "השאיפה למצוינות באמצעות התנהגות שהיא אמיתית ושקופה באופן רדיקלי מאפשרת לנו לעשות עבודה משמעותית ולבנות יחסים משמעותיים".

זה נשמע סביר, לא משהו שלא קראנו בעבר בספר ניהולי פושר, אלא שדליו נוקט צעדים לא שגרתיים כדי להשיג את המטרות האלו. כל פגישה במשרדי ברידג'ווטר - מבנה זכוכית ועץ יפהפה שנטוע בלב יער, על שפת נהר סוגטק, בפרברי ווסטפורט, קונטיקט - שבה משתתפים יותר משלושה אנשים מתועדת בווידיאו או מוקלטת באודיו. גם המסדרונות ואזורים ציבוריים בבניין מתועדים. התוצרים - עשרות אלפי שעות של הקלטות, קובצי סאונד ותמלולים - מרוכזים ב"ספריית השקיפות". אחת ליום העובדים מתבקשים לצפות בקטע בן 15 דקות שמדגים שימוש נכון או שגוי ב"עקרונות", ולאחר מכן לעבור בוחן שבודק את דבקותם בעקרונות הקרן. כשהם מתבקשים להשתתף בסקר או בהצבעה (למשל, בשאלה אם מישהו נהג בכנות בסיטואציה מסוימת), עליהם להיעזר בחומרים הרלבנטיים בספרייה כדי לבסס את דעתם.

התוצאה עשויה להיות ברוטלית. אחד מקטעי הווידיאו בספרייה נושא את השם "איילין משקרת". הכוונה כנראה לאיילין מוריי, מנהלת מערכות החשבונאות והטכנולוגיה בקרן, אשה מוערכת בעלת ותק של 25 שנה בוול סטריט. אנשים שצפו בווידיאו סיפרו ל"וול סטריט ג'ורנל" שהוא מתאר את הגילוי שקורות החיים שלה הכילו אי־דיוקים. דליו, אגב, הגיב לכך בביטול. "אם ההערכה היתה שאיילין היא שקרנית, היא לא היתה איתנו היום", אמר. מוריי סירבה להגיב, אך בראיון אחר שהעניקה היא דווקא נשמעה אוהדת לנורמות העבודה בקרן. "אם הכוונה של מישהו היא להפוך אותי לאדם טוב יותר, אני מעריכה את זה. מעולם לא ראיתי מנכ"ל שמשקיע כל כך הרבה בפיתוח האנשים שלו כמו ריי".

מטה ברידג'ווטר בקונטיקט. העובדים מתעדים את הרגשות השליליים שלהם באפליקציה

האנשים שלו, כמובן, אמורים להתנהג כל הזמן על פי ה"עקרונות". הם מסתובבים עם אייפדים שעליהם מותקנת אפליקציה ששמה "כפתור הכאב", ותפקידה לתעד תחושות שליליות כמו "כעס", "תסכול" ו"עצבות" שלהם ושל עמיתיהם. המטרה היא ללמד אותם להתמודד עם התנהגויות שליליות שלהם. לדליו יש לזה נוסחה: כאב+התעמקות=התקדמות. היא אף כתובה על אחד הקירות במשרד, תזכורת לכך שדליו לא רוצה שעובדיו יתלכלכו ברגשות, שעלולים לחבל בקבלת ההחלטות שלהם.

באופן שוטף עובדי הקרן עוסקים בדירוג עמיתיהם ברשימה של יותר מ־60 תכונות שונות, כמו "נכונות לגעת בנושאים רגישים", "חשיבה קונספטואלית" ו"אמינות". הנתונים נאספים למערכת מידע, שמנוהלת על ידי אחד המדענים שפיתחו ביבמ את ווטסון, פלטפורמת הבינה המלאכותית, והיא מתריעה על עובד שציוניו נמוכים. זה עשוי להוביל לבונוס מוקטן ואפילו לפיטוריו.

הציונים הללו מעובדים אחת לשנה למעין "כרטיס בייסבול" של כל עובד, שמראה את הציון הממוצע שלו בקטגוריות שונות, ובראשן הקטגוריה שהכי חשובה לדליו: אינדקס האמינות. ככל שאינדקס האמינות גבוה יותר, כך לקולו של העובד בהצבעות בחברה יש משקל גבוה יותר. דליו מתנער מהשטות הדמוקרטית של כל קול שווה. כפי שהסביר בראיון, "זה מטופש כי לא לכולם יש אותה רמת אמינות".

"זה לא בית משוגעים"

אחד הדברים שדליו מעודד הוא עימותים ומחלוקות. כל החלטה עוברת בחברה תהליך ארוך וסיזיפי, שנועד להבטיח שהיא הטובה והרציונלית ביותר. דליו קורא לזה "מריטוקרטיה של רעיונות". לשם כך הוא מעלה כל סוגיה כסקר בין העובדים, בוחר כמה מהם שדעותיהם קיצוניות ושונות מאוד, מעודד אותם להיות נאמנים לדעתם ולהיאבק עליה - רק בהתבסס על עובדות קרות, אמפיריות ומדויקות. בסוף התהליך דרך הפעולה המועדפת נבחרת בהצבעה. לדליו ברור שהמחלוקות עלולות להסלים, והוא מעודד את העובדים לפתור אותן - בעתיד הקרוב זה ייעשה באמצעות אפליקציה בשם "פותר המחלוקות" שכעת מפתחים בקרן.

בברידג'ווטר עובדים 1,500 איש, ולפי הפרסומים בעיתונות הפיננסית האמריקאית, רק מחציתם עובדים בהשקעות. המחצית השנייה עובדת בליישם את "עקרונות" על המחצית הראשונה. זה כולל אנשי טכנולוגיה ואנשי אבטחה, בוגרי ה־CIA וה־NSA. ראש ה־FBI ג'יימס קומי שימש יועץ של הקרן בשנים 2010–2012 - מינוי שמעיד על מידת החשיבות שדליו מייחס לאבטחה. אבל הסגנון והתרבות לא התאימו לקומי, שהחליט לעזוב. "ברידג'ווטר משקפת את האישית של ריי, זה מגניב, אבל הוא ואני אנשים מאוד שונים", כתב במכתב הפרידה שלו.

שכירת אנשים סופר־מוכשרים שעוזבים היא דבר שכיח בקרן. דליו נוהג לשכור צעירים היישר ממוסדות עילית כמו הרווארד, MIT ודרטמות'. כרבע מהם עוזבים בתוך 18 חודשים. "יש תקופה, לרוב של 18 חודשים, של התרגלות, של לעבוד לצד השני", הסביר בעבר דליו. "חלק מצליחים בזה וחלק לא". אלה שנשארים חתומים על חוזי העבודה שכוללים סעיפי סודיות ואי־תחרות, שהמחמיר שבהם מופעל על עשרת האנשים היחידים בחברה שמכירים את כל תהליך ההשקעות שלה. הקבוצה הנבחרת הזו, שדליו מכנה "מעגל האמון", חתומה על הסכם אי־תחרות לכל החיים.

אמנם כל אחד מהעובדים חוזר בכל ערב הביתה ובוחר לקום למחרת בבוקר ולבוא לעבודה בקרן, ובכל זאת (כפי שגם עמיתיו של דליו ועובדים לשעבר מעידים) מתקיימים בה אלמנטים של כת, כולל גורו כריזמטי, כללים פנימיים ייחודיים לה, דרישה לציית לסדר חברתי ולשינוי התנהגותי, מערכת שכר ועונש, והכל במעבה היער תחת אבטחה וסודיות כבדות.

דליו לא מעמיד פנים שברידג'ווטר היא מקום עבודה רגיל, אבל הוא חושב שהמדיה רודפת הסנסציות מפרשת לא נכון את התרבות של הקרן. בראיון ארוך שהעניק לפני שבועות אחדים לאתר ביזנס אינסיידר אמר, "כמה קל שמה שאתה עושה לא יובן כראוי. זה יכול להישמע מרושע, מטורף או כמו כת לאנשים שלא יודעים מה זה באמת. אנשים אומרים שזה כמו יחידת 'אריות הים' (יחידת עילית של חיל הים האמריקאי) אינטלקטואלית. אחרים אומרים שזה כמו לבלות עם הדלאי לאמה כדי להגיע לגילוי עצמי. עבורי זו קהילה נפלאה של אנשים שקורעים את התחת כדי להצטיין. אבל מהתמונה הסנסציוניות והמעוותות במדיה אפשר לחשוב שאנחנו מנהלים בית משוגעים".

הכלכלה היא מכונה

דליו נולד באוגוסט 1949 בשכונת ג'קסון הייטס, ברובע קווינס בניו יורק, בנם היחיד של הורים אמריקאים ממוצא איטלקי. אביו היה מוזיקאי ג'ז ואמו עקרת בית. החיבה שלו להשקעות התגלתה בגיל 12, כשעבד בנשיאת מקלות גולף במועדון מקומי, בו שיחקו משקיעים בוול סטריט, שמדי פעם זרקו לו טיפים. אחד מהם השתלם: הוא השקיע 50 דולר במניית חברת התעופה נורת'איסטרן, שכעבור זמן קצר נרכשה ושווייה שילש את עצמו. כשהתחיל ללמוד לתואר הראשון בכלכלה בלונג איילנד קולג', כבר היה לו תיק השקעות פעיל ששווה כמה אלפי דולרים. ב־1971 החל ללמוד לתואר שני במינהל עסקים בהרווארד, ואחריו עבד בחברת ההשקעות שירסון היידן סטון והתמחה בסחורות עתידיות. בגיל 26 הקים דליו את חברת ברידג'ווטר מדירת 2 החדרים שלו במנהטן.

כבר אז נמשך דליו להשקעות שאינן מניות של חברות אמריקאיות גדולות. הוא נוהג לומר שהוא יכול להכות את תשואת שוק המניות ועם הרבה פחות סיכון, ויש לו תשואות מצוינות של שניים וחצי עשורים שמוכיחות את זה. ההשקעות המועדפות עליו הן אג"ח של ממשלות זרות, מטבעות וסחורות - ובעיקר זהב. דליו חובב פיזור השקעות. בכל רגע נתון שלוש הקרנות של ברידג'ווטר מושקעות ב־30–40 אפיקים שונים, עם מרווחים גדולים. למשל, לונג על פלטינום ושורט על כסף, או לונג על אג"ח של ממשלת בריטניה ל־30 שנה ושורט על אג"ח בריטיות לעשר שנים.

לאחרונה אמר שבעיניו 5%–10% מתיק השקעות צריכים להיות מופנים לזהב, שהוא אלטרנטיבה למזומן וגידור נגד רכיבים אחרים בתיק. כרגע הוא לא דובי על שוק המניות, וצופה לו עלייה של כ־4%. מהשוק הסיני הוא נזהר שכן להערכתו, סין הולכת למיתון שיימשך כשלוש שנים וישליך על כלכלות נוספות בעולם. הוא גם סבור שהפדרל ריזרב האמריקאי מיצה את שני המהלכים הראשונים שנקט - הורדת ריבית והקלה כמותית, שפירותיהן הגיעו בעיקר לקהילה הפיננסית. כעת הוא מצפה למהלך שלישי ומפתיע, שבו הממשלה תיתן כסף לציבור במישרין, כדי שהוא יוציא אותו ויביא להתרחבות הכלכלה. "לבנק המרכזי יש מגוון דרכים לעקוף את השוק הפיננסי ולתת לצרכנים כסף", הסביר בראיון לאחרונה.

דליו לא חושף את אופן ההשקעות שלו, וכאמור אנשים ספורים מכירים את התורה כולה. הוא כן הסביר בעבר שהוא מסתכל על הכלכלה באופן כולל, כמכונה שמתנהלת על פי טבע וכללים מסוימים, והוא מנסה להבין היכן היא נמצאת במחזור חייה של המכונה ומהן ההזדמנויות. כך הוא זיהה בשלב מוקדם יחסית שכמות האשראי לדיור גדלה מהר מדי ושהמוסדות הפיננסיים חשופים לחובות רעים במאות מיליארדי דולרים. הוא ניסה להסב את תשומת לבם של בכירים במשרד האוצר האמריקאי, ונכשל. המשקיעים של דליו, כאמור, יצאו מ־2008 ברווח.

כמו "עקרונות", שעוסק בכללי ניהול ושיפור עצמי, לדליו יש מאות עקרונות שנוגעים להשקעות: כללים פיננסיים שאותם גיבש לאורך השנים, ונהג לתעד בקלסר. בשנים האחרונות הכללים הללו קודדו לתוכנה שיושבת במחשבים של ברידג'ווטר ומסייעת בקבלת החלטות השקעה. הקרן לא מאמצת אוטומטית כל תובנה של המוח הממוחשב של דליו, אלא מעלה אותה לדיון. מוזרה או לא, השיטה עובדת. ברידג'ווטר היא חברת הקרנות הגדולה והמצליחה ביותר בעולם, ודליו מדורג במקום ה־48 ברשימת עשירי העולם וה־25 ברשימת עשירי ארה"ב, לפי "פורבס", עם שווי נטו של 15.6 מיליארד דולר.

דליו. הונו האישי מוערך ב־15.6 מיליארד דולר צילום: בלומברג

משחקי הכס בעיצומם

רוב חייה ברידג'ווטר נשארה מחוץ לרדאר של התקשורת והציבור. בשנים האחרונות, כשהתברר עד כמה היא מצטיינת בביצועיה, התעוררה כלפיה סקרנות בריאה, ומה שהתגלה מאחורי דלתותיה הזין עוד ועוד דיווחים עסיסיים, עד שדליו החליט לשכור אנשי יחסי ציבור והחל להסביר בעצמו מה קורה שם.

בחודשים האחרונים הוא נאלץ לעשות זאת בתדירות גבוהה, אחרי שקרב ירושה שהחל להתפתח בחברה דלף לתקשורת. זהו מאבק בין אנשים אך גם על ערכי החברה. ב-2011 הכריז דליו על תוכנית ירושה בת עשר שנים, שבמהלכן יעביר הלאה את הניהול. בשלב הראשון הוא מסר חלק מסמכויות הניהול היומיומיות שלו למנכ"לים המשותפים שלו בחברה, ומכר להם אחוזים ממנה.

הציפייה היתה שהיורש יהיה גרג ג'נסן, בכיר שמקורב מאוד לדליו ומאמין באופן נלהב ב"עקרונות". הוא התחיל לעבוד בחברה כמתמחה לפני כשני עשורים, וכיום הוא המנכ"ל המשותף ומנהל ההשקעות המשותף, לצד דליו. אלא שלפני כחודשיים ג'נסן החל לתהות אם דליו באמת מתכוון לפרוש. התהיות הללו לגיטימיות, אך מה שלא לגיטימי מבחינת דליו הוא שג'נסן דיבר על הנושא מאחורי גבו, עם אנשים אחרים, ובכך הפר את אחד מכללי השקיפות הרדיקלית בחברה.

גם ג'נסן וגם דליו דרשו שהחברה תקיים הצבעה. ג'נסן בשאלה אם דליו מיישם את תוכנית הירושה, ודליו בשאלה אם ג'נסן נהג ביושרה. "השאלה לגבי גרג היא אם הוא אמר עליי דברים (מאחורי הגב) שהוא לא דן איתי עליהם בעבר", הסביר דליו ל"וול סטריט ג'ורנל", והוסיף שלג'נסן יש יושרה "מדהימה" על פי הגדרות מסורתיות. ואילו ג'נסן מסר ש"הדרך שבה אנחנו פותרים מחלוקות שומרת עלינו ומניבה יחסי עבודה מדהימים שעשו את ברידג'ווטר לכזו חברה מצליחה".

תריסר עובדים בכירים התבקשו להשתתף בהצבעות ולצפות בחומרים מ"ספריית השקיפות" כדי להתכונן. ההצבעה התקיימה, אולם לא ידוע מה תוצאותיה. "המחלוקת נפתרה בתהליך שלנו", מסר דליו ביבושת. כעבור חודש ג'נסן ויתר על תפקידו כמנכ"ל משותף לטובת בכיר שהובא מחברת אפל, וכעת הוא מתמקד בניהול ההשקעות של הקרן.

השינויים הללו מעידים שדליו ממשיך בתוכנית הירושה שלו ויפרוש בעוד כמה שנים, מה שמעלה את השאלה אם קרן הגידור הגדולה בעולם תהיה אותו הדבר אחריו. הרי הקרן היא דליו ודליו הוא הקרן. נראה שכדי למזער זעזועים, דליו מנסה לשבט את עצמו לתוכנות מחשב. לצד התוכנה שמיישמת את עקרונות ההשקעות שלו, הקרן מפתחת כעת תוכנה נוספת שמקודדת את "עקרונות" לכלי עבודה.

"חשוב לי לחלוק את עקרונות הניהול עם האנשים שאיתם אני עובד, כי זו דרך ייחודית", הסביר דליו באותו ראיון לביזנס אינסיידר, "זה חשוב במיוחד מאמצע העשור הקודם, כשברידג'ווטר גדלה במהירות והיו לנו הרבה מנהלים חדשים שרצו לדעת איך לנהל בדרך שתהיה עקבית עם התרבות הייחודית שלנו. עבדנו כמה עשורים כדי לקודד את חוקי ההשקעות הטובים ביותר שלנו למערכת מחשב, והשיטתיות הזו מאפשרת לנו לזקק את תהליך קבלת ההחלטות ולהביא את ההבנה שלנו לרמה גבוהה שאחרת היה בלתי אפשרי להגיע אליה. גיליתי שאני יכול לגרום למחשב לקחת את הנתונים ולעבד אותם באותה דרך שבה המוח שלי עובד. כך עובדת החשיבה שלנו בהשקעות, וכעת אנחנו עושים אותו דבר לניהול".