הנשק של חברות הביטוח נגד הזדקנות: דיור מוגן

בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב־2.4 שנים בממוצע. בסוף 2014 חיו בישראל כ־900 אלף תושבים בני 65 ומעלה, 10.8% מתושבי המדינה. קרוב למחציתם (45%) כבר עברו את חגיגות ה־75. הנתונים הללו לא חמקו מעיני חברות הביטוח, שמתמקדות בניהול סיכונים, ובפרט כאלה הכרוכים בהתארכות תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה. לכן חברות ביטוח רבות בחרו להיחשף לתחום שניזון מההתארכות הזו — הדיור המוגן. רק בשבוע שעבר דווח על שתי עסקאות שביצעו חברות הביטוח בתחום: הראל השקיעה כ־15 מיליון שקל בחברת הדיור המוגן הציבורית בית הזהב, והיא תהפוך לבעלת עניין המחזיקה בכ־8% מהחברה. הפניקס המתחרה בוחנת בימים אלה אפשרות לרכישת זכויות בנייה לצורך הקמת שני מגדלים לדיור מוגן בחיפה.

גם חברות ביטוח אחרות לא טומנות ידן בצלחת. הפניקס מחזיקה כבר שנים את עד 120, המנהלת מרכזי דיור מוגן בישראל. לאחרונה זכתה עד 120 במכרז לרכישת קרקע במודיעין, והיא בוחנת אפשרות להקים שם בית דיור מוגן. זאת בנוסף לשלושה מרכזים שהיא מפעילה בראשון לציון, ברמת החייל ובהוד השרון. יונל כהן, היום יו"ר ושותף בחברת הביטוח איילון ובעבר מנכ"ל מגדל, הוא מבעלי חברת בית הזהב.

חברות הביטוח הגדולות פעילות בתחום הפנסיה, הסיעוד, ביטוחי החיים והבריאות. הן מנתחות תדיר את השפעות התארכות תוחלת החיים על התממשות הסיכונים הביטוחיים שחברות הביטוח מספקות ללקוחות. הדיור המוגן נהנה מהתארכות תוחלת החיים, ולכן החשיפה של חברות ביטוח היא סוג של גידור סיכונים, שכן באספקטים רבים, האינטרס שלהן בצד הביטוחי הוא שתוחלת החיים תהיה קצרה יותר.

כך, חברות הביטוח שיווקו עד 2013 ביטוחי מנהלים המבטיחים כי בגיל פרישה יקבל החוסך קצבה קבועה לאורך כל שנות חייו, על בסיס תוחלת החיים שהיתה ידועה בעת הצטרפותו למוצר. חברת הביטוח לקחה את הסיכון שתוחלת החיים תתארך והיא תשלם לציבור המבוטחים קצבה תקופה ארוכה יותר.

בדומה, חברות הביטוח המספקות ביטוחים סיעודיים צריכות לשלם למבוטחים שהפכו לסיעודיים קצבה כל עוד הם מוגדרים ככאלה. זאת בעוד חברות הדיור המוגן "מרוויחות" מכך שהחולה נשאר סיעודי לאורך זמן. מנגד, חברות הביטוח מספקות ביטוחי חיים — תמורה לשארים במקרה של מות המבוטח. לכן האינטרס שלהן לכאורה הוא שהמבוטח יאריך חיים, אך ביטוחים אלה נרכשים על ידי מבוטחים לפני גיל הפרישה.

מתאים לפלח השוק האמיד

על פי התחזיות, עד שנת 2035 יעלה חלקם של התושבים בני 65 ומעלה ל־14.6% (לעומת 10.8% היום), והם ימנו כ־1.66 מיליון איש. העלייה הצפויה בשיעור האוכלוסייה הבוגרת תגביר את הצורך במציאת פתרונות בשוק עבורה.

בית הזהב בהרצליה

בדו"חות בית הזהב מציינים כי "אם בעבר האוכלוסייה המבוגרת נרתעה ממעבר לבתי אבות בשל התדמית השלילית ורמת השירותים הירודה, נראה כי כיום לחלק הולך וגדל של האוכלוסייה ברור כי מסגרת הדיור המוגן מעניקה מסגרת בטוחה ובריאותית, ומאפשרת מחיה ברמת נוחות גבוהה".

עוד מדגישים בדו"חות בית הזהב כי הדיור המוגן מתאים בעיקר לפלח השוק האמיד באוכלוסייה. בניגוד לשוק הציבורי, שבו פעילות חברות כמו עמיגור ועמידר ומונה כ־10,000 יחידות דיור מוגן, "השוק הפרטי מיועד בעיקרו לאוכלוסייה מבוגרת מבוססת כלכלית ומטרתו מתן פתרון דיור נוח ושיפור איכות החיים של בני הגיל השלישי".

החברה מציינת כי "ענף הדיור המוגן הפרטי החל להתפתח בשנות השמונים והתעצם בשנות התשעים. התפתחות הענף נבעה, בין היתר, מעלייה ברמת החיים הכוללת בארץ ובשיעור האוכלוסייה המבוגרת בעלת היכולות מכלל האוכלוסייה. להערכת החברה, ענף הדיור המוגן הפרטי כולל כ־12,500 יחידות דיור, מרביתן באזור השרון והמרכז".

הביקוש עשוי להתכווץ

בעוד חברות הדיור המוגן ממנפות את התארכות תוחלת החיים, האוכלוסייה המבוגרת ניצבת בפני בעיה — הקושי לממן את הדיור המוגן שאינו זול למשך תקופה ארוכה יותר. לפיכך היא עשויה לחפש אלטרנטיבות זולות יותר.

לא בכדי ציינו בבית הזהב כי הם פונים בעיקר לקהל הלקוחות האמיד. בית הזהב מתייחסת לתחרות בולטת מבחינתה — האלטרנטיבה הביתית. החברה מתארת כיצד הטכנולוגיה והרפואה מסייעות להתארכות תוחלת החיים, אך לאותה טכנולוגיה יש גם השפעה הפוכה על התחום: "תיתכן השפעה נגדית בהיבט של הביקוש לבתי אבות. מיזמים מתהווים שוקדים על פיתוח מערכות ניטור ובקרה על פעילות הקשיש בביתו. אלה עשויות לסייע בשיפור איכות חייו והארכת משך מחייתו של הקשיש בביתו, ומכאן לדחייה או אף לביטול של הצורך בכניסתו לבית אבות. התפתחות טכנולוגית יש בכוחה להביא להקטנה מהותית של הביקוש לבתי אבות, על אף העלייה החזויה באוכלוסייה המבוגרת".

בנוסף, מתייחסים בבית הזהב לשירותים לגיל השלישי כמו מטפלת אישית, שירות ארוחות, ציוד עזר לניהול המטבח, לחצני מצוקה ואפשרות לניטור מצב רפואי, המאפשרים לדחות את המעבר לבית אבות. בבית הזהב מציינים כי "ישנם ניסיונות של גופים להקים מערך שירותים נרחב וכולל לטיפול במבוגר בביתו הפרטי". בית הזהב עצמה מציעה שירותי דיור מוגן תומך, המיועדים לדיירים עצמאיים חלקית המסוגלים להמשיך ולהתגורר בדירתם ולשמור על אורח חיים עצמאי. אלה כוללים שירותי ניקיון וכביסה, מזון, תרבות ובריאות. לא מן הנמנע כי גופים הפועלים בתחום הדיור המוגן ירחיבו בעתיד גם את השירותים הניתנים לדייר בביתו שלו.

עזריאלי עלו על העגלה

בשוק הישראלי פעילים כמה עשרות גופים, ללא גורם דומיננטי. הגוף הגדול ביותר בתחום הוא רשת משען, המונה 2,562 יח"ד שבהן 2,621 דיירים. לרשת מגדלי הים התיכון 1,307 יח"ד, לאחוזות רובינשטיין 1,249 יח"ד המשכנות כ־1,500 דיירים ורשת בית בכפר עם 900 יח"ד לכ־1,100 דיירים.

גם בעזריאלי גילו את הפוטנציאל בתחום, ובשנתיים האחרונות ביצעה הקבוצה רכישות של בתים וקרקעות כדי להוות גורם משמעותי בו בעתיד. בענף הדיור המוגן דווקא מעריכים כי בעשור הקרוב הענף יעבור תהליך ריכוזיות באמצעות מיזוגים ורכישות, וכך יצטמצם מספר הגופים הפעילים בענף.

אלא שהשחקנים בישראל לא מתמקדים בשוק המקומי בלבד. בית הזהב, למשל, נכנסה להשקעות בתחום באנגליה. נכון לסוף 2014 חיו בבתי אבות באנגליה כ־405 אלף מעל גיל 65. העלייה הגדולה ביותר במספר הקשישים בבתי אבות היתה בלונדון, שבה נצפתה עלייה של כ־9.4% בשנים 2013–2001.