תעודות הסל והקרנות יגישו בג"ץ נגד כניסת הקרנות הזרות

חברות תעודות הסל וקרנות הנאמנות יוצאות לקרב נגד רשות ני"ע על רקע הכניסה הצפויה של קרנות הנאמנות הזרות לשיווק בישראל. הקרנות הזרות, שעתידות להתחיל לפעול בארץ בעוד כחצי שנה, ייצרו תחרות לקרנות הנאמנות ולתעודות הסל הישראליות בעיקר ברמת דמי הניהול.

מדובר בשחקניות ענק דוגמת בלאקרוק ופידליטי, שצפויות לפגוע בעיקר בקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל ובתעודות הסל על מדדים בחו"ל, המנהלות נכסים בהיקף של כ־20 מיליארד שקל.

כפיפות לדין המקומי שלהן

ל"כלכליסט" נודע כי איגוד תעודות הסל בראשות בועז נגר (יו"ר חברת תעודות הסל קסם) ואיגוד קרנות הנאמנות שבראשו עומד אלי בבלי שוקדים על בג"ץ נגד שר האוצר, רשות ני"ע וועדת הכספים בטענה כי התנאים שבמסגרתם יפעלו הקרנות הזרות עדיפים על אלה החלים על הקרנות והתעודות הישראליות, ולכן מדובר בתחרות לא הוגנת.

עד כה שמרו מנהלי תעודות הסל וקרנות הנאמנות על שתיקה יחסית בנושא, אך הבג"ץ הצפוי חושף את חששם מהמהלך. מי שהוביל את הרפורמה הזו הוא יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר, ולפי החקיקה שגובשה הקרנות הזרות יהיו כפופות לדין המקומי שלהן ולא לרגולציה המקומית.

הקרנות והתעודות ידרשו להקפיא את הרפורמה עד לביצוע כמה שינויים. הם ידרשו לאפשר למנהלי תעודות הסל וקרנות הנאמנות הישראליות להציע למשקיעים קרנות סל (ETF). כיום יש בשוק הישראלי רק תעודות סל (המתחייבות להשיג למשקיע את תשואת המדד שאחריו הן עוקבות) וקרנות מחקות (שמשתדלות להשיג למשקיע את תשואת המדד). הקרנות המחקות זהות לקרנות הסל למעט העובדה שהן לא נסחרות בבורסה על בסיס שוטף.

ברשות ני"ע אמנם מקדמים רפורמה שתאפשר לתעודות הסל ולקרנות המחקות להפוך לקרנות סל, אך זו טרם יצאה לדרך. עוד ידרשו מנהלי תעודות הסל והקרנות המחקות בבג"ץ להשוות את כללי המשחק באמצעות הגבלת נתח השוק של הגופים הזרים והטלת אגרות תשקיף עליהם בשיעורים זהים לאלה שגובים מהמנהלים המקומיים.

מימין: יו"ר איגוד תעודות הסל בועז נגר ויו"ר איגוד קרנות הנאמנות אלי בבלי צילום: אוראל כהן

טיעון נוסף שיעלה בבג"ץ נחשף לאחרונה ב"כלכליסט". לפני כחודש פרסמה הרשות הנחיה המאפשרת לקרנות הנאמנות הזרות להציע גם קרנות המנטרלות את החשיפה למטבע — כלומר בשקלים. עד כה התנחמו מנהלי הקרנות והתעודות בכך שבתחרות מול החברות הזרות תשחק לידיהם העובדה שרק הם יכולים להציע חשיפה להשקעות בחו"ל תוך נטרול החשיפה המטבעית.

זאת כיוון שמבחינת המשקיע עלות רכישת הקרנות הזרות תשקלל גם את המרת המטבע הישראלי במטבע המקומי של הקרן (יורו או דולר) — שקלול שעשוי להטות את הכף לטובת קרן או תעודה מקומית. מנהלי הקרנות והתעודות יטענו כי ועדת הכספים שאישרה את התקנות לא ידעה על כוונה זו של הרשות בעת הדיונים על הקרנות הזרות.

חוזר להאוזר כמו בומרנג

מעניין כיצד יגיב האוזר לטיעונים, שכן רק באחרונה ניסה לסכל את מוצר הגמל להשקעה החדש שהשיק משרד האוצר בטענה שהוא מהווה תחרות לא הוגנת לקרנות הנאמנות.

כעת הטיעון הזה חוזר אליו כבומרנג, שכן מנהלי תעודות הסל וקרנות הנאמנות, שעליהם הגן ביחס לגמל החדש, מביאים לפתחו טיעון זהה ביחס לקרנות הזרות — תנאי משחק שאינם הוגנים לכאורה.