אקט הצהרתי מול המפקחת

בהיעדרותן ממכרז הפנסיה מציגות חברות הביטוח אקט הצהרתי מול המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, שיזמה את הרפורמה. חברות הביטוח היו יכולות להגיש הצעה במכרז גם בתמחור שסיכוייו לזכות נמוכים, ובלבד שלא לוותר על מכרז שאמור להיחשב משמעותי ביותר, כזה שאף שחקן פנסיוני לא יכול להרשות לעצמו לוותר עליו.

לפיכך, להחלטתן שלא להתמודד בו יש סאבטקסט: הן לא באמת "סופרות" את הרפורמה של סלינגר. והן יעשו הכל כדי להכשיל את הרפורמה הזו.

ויתרה מכך: הקרנות הגדולות מנסות לשכנע את הציבור ובעיקר את עצמן כי הקרנות הזוכות במכרז לא צפויות לבוננזה, אלא להפך. הן ידוגו נתח שוק שולי בדמי ניהול שאינם כדאיים. הקרנות הגדולות הדירו רגליים מהמכרז כדי למתג את הזוכות, קרנות הפנסיה הקטנות, כחלופה זולה אך לא בהכרח מוצלחת עבור החוסכים החלשים.

הרפורמה קובעת כי כל עובד יוכל להצטרף מבחירה לקרן ברירת המחדל, גם אם המעסיק דאג עבורו לתנאי פנסיה טובים ממנה. קרנות הפנסיה הגדולות חוששות ממעבר עובדים לקרנות הזוכות, שיאפשרו לכאורה קבלת אותו המוצר במחיר מופחת.

אם רק קרנות קטנות יזכו במכרז, ולא תיחשף ולו הצעת תמחור אחת של קרן גדולה - חברות הביטוח יוכלו להמשיך ולהניא מעסיקים ועובדים (דרך סוכני הביטוח שלהן) מלעבור לקרנות הזוכות. זאת תוך שימוש בארסנל התירוצים שלפיהם הקרנות הקטנות פחות מנוסות.

וכאן מגיע המבחן של הציבור הרחב. עליו להיזהר מליפול שוב לקלישאות ולסיסמאות של חברות הביטוח, שלפיהן הגדול הוא החזק והעדיף. עליו לבחור באופציה הזולה, שתגדיל לו את קצבת הפנסיה העתידית.