חצי מהפדיונות של קרנות הנאמנות הם באלטשולר ובהראל
על רקע התנודתיות הקיצונית בשוקי המניות והאג"ח ב־12 החודשים האחרונים מחקו קרנות הנאמנות המסורתיות 31 מיליארד שקל – 16% מהתעשייה. מאלטשולר שחם והראל פיא — שהובילו את טבלת הנכסים באפריל 2015 — נפדו יחד 14 מיליארד שקל . עוד שיאי פדיונות: מנורה מבטחים 36.7% מנכסיה, ואלומות 29.6%
תעשיית קרנות הנאמנות הישראלית מסכמת 12 חודשים קשים בצל העלייה ברמת התנודתיות בשוקי ההון, ולאחר חמש שנים שבמהלכן נהנו המשקיעים מגל די רציף של עליות. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בתקופה שבין אפריל 2015 לאפריל 2016 נרשמו בתעשייה פדיונות על בסיס חודשי — גם בקרנות הכספיות, אך במיוחד בקרנות המסורתיות המנוהלות.
- קרנות האג"ח הישראליות - לא לבעלי לב חלש
- תעשיית קרנות הנאמנות: פדיונות של 590 מיליון שקל בשבוע שחלף
- מאי אורב לתשואות החיוביות של אפריל בהשתלמות
הנכסים המנוהלים בקרנות הכספיות ירדו מרמה של 35.6 מיליארד שקל ל־24.2 מיליארד שקל, על רקע הריבית שפחתה והגיעה במרץ 2015 לרמתה הנמוכה מעולם, 0.1%. הריבית שהתקרבה לאפס הורידה גם כמעט לאפס את האטרקטיביות של הקרנות הכספיות. אך אם ירידת הריבית סיפקה את ההסבר לפדיונות בקרנות הכספיות, הרי שבשוקי האג"ח היא היתה אמורה להמשיך לתת רוח גבית לרווחי הון. אולם בפועל הקרנות המסורתיות רשמו פדיונות עתק, גבוהים אף מאלה שנרשמו בקרנות הכספיות.
נכסי הקרנות האלה, ללא הקרנות המחקות, פחתו מ־195.9 מיליארד שקל ל־164.7 מיליארד שקל, אובדן של 16% מהנכסים. אך לעומת זאת, סיכום ביצועי השווקים על פני אותה תקופה מציג תמונה שונה: הירידות לא היו חדות כל כך. מדד ת"א־100 ירד ב־13% ומדד המניות העולמי ירד ב־5.2%. מדד אג"ח ממשלתי כללי ירד ב־1.3% ואילו מדד האג"ח הקונצרני עלה ב־1%. המשמעות היא כי אלמלא המשקיעים היו פודים את הכספים מהקרנות המסורתיות, הן היו מאבדות רק 2%–3% מנכסיהן, שכן עיקר ההשקעות בקרנות הוא באפיק האג"ח. ההסבר לפדיונות הכבדים טמון במה שקרה בדרך: תנודתיות חדה ומהירה שהבהילה את המשקיעים, קהל שנחשב סולידי המתקשה להתמודד עם ירידות בטווח הקצר. גורמים בתעשייה הדגישו כי כל תעשיית הקרנות איבדה נתח משמעותי בתוך זמן קצר, וכי הנפגעים העיקריים הם הלקוחות, שלא נהנו מההתאוששות בהמשך השנה ושוב לא נהנו מהתוצאות לטווח הארוך אלא הגיבו לאירועים נקודתיים.
בורסת סין היכתה בקרנות פעמיים מאז אפריל 2015
נקודת השבר היתה בראשית התקופה, כאשר במאי־יוני 2015 נרשמו ירידות חדות בשוקי האג"ח הממשלתיות בארה"ב, בגרמניה ובישראל. המשקיעים מיהרו להגיב, גל הפדיונות החל וביוני אשתקד יצאו מהקרנות 6.6 מיליארד שקל. המכה השנייה הגיעה באוגוסט־ספטמבר 2015. הפעם המכה הגיעה מסין והדביקה את כל שוקי המניות שנחתו בשיעורים שבין 10% ל־20%, רק כדי להחזיר את מרבית ההפסדים באוקטובר. אבל ידם של המשקיעים המבוהלים היתה קלה על ההדק, והם פדו כ־3.5 מיליארד שקל.
המכה השלישית היתה, במידה רבה, שידור חוזר של השנייה. שוב סין, ירידות במחיר הנפט, ושוב עצבנות של המשקיעים, כשבינואר־פברואר 2016 צנחו שוקי המניות באופן דומה לזה של אוגוסט־ספטמבר 2015. הפעם נפדו מקרנות הנאמנות המסורתיות המנוהלות כ־5 מיליארד שקל בחודש ינואר לבדו.
וכך, במשך שלושה חודשים מתוך 12 החודשים האחרונים — יוני ואוגוסט 2015 וינואר 2016 — נרשמו פדיונות בסכום כולל של כ־15 מיליארד שקל, שמהווים כ־54% מסך הפדיונות בשנה כולה.
הפדיונות בקרנות המסורתיות האקטיביות הסתכמו ב־27.5 מיליארד שקל, ו־14% מנפח התעשייה התאיידו בתוך 12 החודשים האחרונים.
אי.בי.אי יצא מטבלת עשרת הגדולים
אם צוללים לתוך הנתונים, אפשר לראות כי תמונת המצב אף קשה יותר, שכן הנתונים שהוזכרו עד כה הם של פדיונות נטו (כניסת כספים פחות יציאת כספים). לפי הערכות בתעשיית הקרנות, הסכום נטו שיצא מהתעשייה מורכב משני סכומים: כניסה של כ־12 מיליארד שקל לקרנות מסוימות ויציאה של כ־40 מיליארד שקל מאחרות. כלומר, יותר מ־20% מהיקף נכסיה של התעשייה.
רפי ניב מנכ"ל קרנות הנאמנות של מיטב-דש צילום: אוראל כהן
ברמת השחקנים בתעשייה יש גופים מעטים שהצליחו לגייס כספים בתקופה זו, ואילו רבים — חלקם גופים כמו אלטשולר שחם, שהיו ממובילי הגיוסים ערב הפדיונות — איבדו סכומים ניכרים.
למעשה, רק שלושה גופים, כולם קטנים־בינוניים, הצליחו לגייס כספים משמעותיים ב־12 החודשים האחרונים: מור עם גיוס חריג של 3.94 מיליארד שקל, שהכפיל את נכסיו המנוהלים; אילים עם גיוס של 1.91 מיליארד שקל, צמיחה של 51% בנכסים המנוהלים; ורוטשילד שגייס כ־670 מיליון שקל, גידול של כ־39% בנכסים המנוהלים.
בצד של הגופים שסבלו מיציאת כספים מסיבית בקרנות המסורתיות בלטו הראל פיא עם פדיון של 7.32 מיליארד שקל, המהווים כ־33.5% מסך נכסיה בתחילת התקופה, ואלטשולר שחם עם יציאת כספים בהיקף של 6.72 מיליארד שקל, שמהווים כ־28.7% מהנכסים לפני שנה.
יחד מסתכמים הפדיונות בשני הגופים האלה בכ־14 מיליארד שקל, שמהווים כחצי מהפדיונות בתעשייה כולה. לצד אלה היו גם גופים קטנים יותר שאיבדו אבסולוטית פחות כסף, אך במונחים של שיעור מסך הנכסים איבדו נתח משמעותי. מנורה מבטחים פיננסים פדה 3.7 מיליארד שקל, המהווים 36.7% מנכסיו, ואי.בי.אי איבד כ־3.1 מיליארד שקל, שמהווים כ־38% מנכסיו. בית ההשקעות אי.בי.אי, שדורג במקום האחרון בטבלת עשרת הגדולים בהיקף הנכסים המנוהלים ב־2015, נדחק באפריל השנה אל מחוץ לרשימה הזו.
בשורה התחתונה ירד אלטשולר שחם, שיאן היקף הנכסים בקרנות המסורתיות באפריל 2015, למקום הרביעי, והראל צנחה ממקום שני למקום שישי. באופן זה החזירה לעצמה חברת קרנות הנאמנות של פסגות את הבכורה בהיקף הנכסים בתעשייה — ממקום שלישי חזרה למקום הראשון, ילין לפידות קפץ ממקום רביעי לשני ומיטב דש עלה למקום שלישי ממקום שישי. מור, שכלל לא הופיע בטבלת עשר חברות הקרנות הגדולות, נכנס לרשימה הזוהרת במקום שמיני.
