פרישת אמיר הסל: למה חשוב מנהל השקעות טוב?

ההחלטה של אמיר הסל לפרוש מתפקידו בהראל, מהסיבה המפורשת של חוק שכר הבכירים, היא בבחינת game changer בכל הנוגע למגבלת השכר המדוברת. עד כה, זעקת המיליונרים על גזל פרנסתם בקרב הבנקאים לא גרמה להזדהות ובטח שלא להזלת דמעה.

אלא שהפעם מדובר בפונקציה שונה לחלוטין – מנהל ההשקעות, הדמות שאחראי על החיסכון הפנסיוני של הציבור. בניגוד למנהלי החברות שלרובם אין להם באמת אלטרנטיבה בחברות הריאליות ובטח שלא בשוק הפיננסים בחו"ל, מנהלי השקעות יכולים למצוא פרנסה בניהול השקעות פרטי ולא מפוקח – בדגש על קרנות השקעה, תחום שרק הולך וצובר תאוצה בישראל בשנים האחרונות. השאלה שצריכה להישאל היא האם כפי שטוענת ח"כ שלי יחימוביץ', על כל מנכ"ל שפורש יבואו שלושה במקומו שיסכימו "להסתפק" בעלות שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה, יבואו באותה מידה גם מנהלי השקעות טובים.

אין מחלוקת, הסל הוא מנהל השקעות מצוין ומוערך. תחת ידיו הראל שמרה על מעמדה לאורך כל השנים בשליש העליון של תשואות הפנסיה, לא תמיד בראש אבל בטווח העליון. הניסיון והמקצועיות שלו סייעו להראל להפוך למובילה בענף בכניסה להשקעות אלטרנטיביות ובכלל זה השקעה בתשתיות ונדל"ן כאשר הראל אף חלוצה בתחום כניסה ללווי עסקאות נדל"ן יזמי.  

אמיר הסל.פורש צילום: ורדי כהנא

הנסיון והמקצועיות שלו הם בלתי מעורערים. וכאן עולה שאלת השאלות שחוזרת ונשאלת בכל מיני הקשרים - האם יש ערך לניהול השקעות אקטיבי, האם יכולות אישיות של מנהל השקעות משפיעות לאורך זמן על תשואות הפנסיה? קשה לתת תשובה חד-משמעית על השאלה הזו, במיוחד כשיש מי שיטען שגם קוף יכול לייצר ביצועים עודפים על ניהול השקעות אקטיבי, דרך השקעה במדדים.

עם זאת, קשה להיפטר מהתחושה שיש ערך מסוים לנסיון, לוותק, למקצועיות, בניהול כספי הפנסיה. לא רק במונחי תשואה, אלא גם ביחס תשואה לסיכון, בבניית תיק יציב לאורך שנים, כזה שלא יקרוס במשבר קיצוני לדוגמה.

החוסכים לפנסיה הם די אדישים למי שמנהל להם את הכסף. השוק הפנסיוני הוא כה ריכוזי וחסר תחרות (למעט תחום

הגמל) באופן שאנשים בכלל לא יודעים מי מנהל להם את הכסף וספק אם יצביעו ברגלים על ניהול השקעות בינוני. עם זאת, בשנים האחרונות, המודעות הולכת וגדלה, וסוכני הביטוח ומתווכים פיננסים אחרים משתמשים בתשואות העבר ככלי שכנוע משפיע להסיט כספים מגוף לגוף.

חוק השכר עלול לייצר כאן תגובת שרשרת שבה המנהלים הטובים והמצטיינים ילכו לעשות לביתם ויותירו אחריהם מנהלי השקעות פחות מנוסים, פחות מקצועיים, כאלה שלא יצליחו לגייס כסף בשוק הפרטי ועלולים להפוך את ניהול הפנסיה שלנו לבינוני ומטה.