חוק ההסדרים פורסם, הקרבות יוצאים לדרך

בוחר במהלכים קלים

בחוק ההסדרים השני שלו, כחלון בחר לא להתמודד עם קידום הרפורמה בחברת החשמל או התנעת מהלכי התייעלות במגזר הציבורי. מדובר במהלכים שקשה פוליטית להוציא לפועל. אלו המהלכים שבשבילם נולד חוק ההסדרים — החוק שבמסגרתו מאושרות רפורמות משמעותיות במקשה אחת. הרפורמות שמהן כחלון בורח, הן אלו שיכולות להביא לצמיחה, לעודד את הפריון ולהוציא את המשק מהניוון שלו.

אפילו שכחלון מתמקד בתחום הדיור, הוא מבין שהתקציב הבא שלו צריך להתמקד גם בצמיחה, אחרת הוא יזכר כשר האוצר שבתקופתו הצמיחה במשק ירדה לשפל חסר תקדים. לכן הוא מקדם מהלכים כמו מתן הטבות מס לחברות הייטק. אך אלו מהלכים קלים ולבדם הם לא יוכלו למשוך את המשק למעלה.

מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צילום: עמית שאבי

תמונת מראה ללפיד

במידה רבה, חוק ההסדרים של כחלון הוא תמונה מראה של חוק ההסדרים של קודמו בתפקיד יאיר לפיד — לפיד תמך בחוק הסדרים מצומצמם והעדיף לקדם חוקים בדרך החקיקה הרגילה, ואילו כחלון תומך נלהב של חוק ההסדרים שמבחינתו הוא כלי לקידום כל הרפורמות הממשלתיות בבת אחת.

משום שמדובר בתקציב האחרון של הממשלה הנוכחית לפני הבחירות הבאות, חוק ההסדרים רחב במיוחד. בסיבוב הקודם היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון אמר לכחלון שהחוק שהוגש לכנסת גדול מדי. בעקבות תמרור האזהרה פוצלו מחוק ההסדרים הקודם סעיפים רבים. יתכן שגם הפעם זה יקרה.

לחוק ההסדרים יש יתרון אחד מובהק — הוא מאפשר ליותר מהלכים לעבור בכנסת וזאת משום שמצביעים עליו כמקשה אחת. מנגד, הדיון שמתקיים על הרפורמות הוא דל בדיוק מאותה הסיבה — לח"כים אין זמן לדיונים מעמיקים בכל סעיף. כמו כן, העברה של רפורמות בחופזה יוצרת יותר נזק מתועלת.

הקרב הקשה של חוק ההסדרים כחלון ינסה להעביר את רפורמת מכון התקנים דרך חוק ההסדרים עפ"י החוק החדש ישונה גם הרכב ועדות התקינה כך שיו"ר הועדה לא יהיה בעל אינטרס. יוזם הרפורמה, ח"כ רועי פולקמן: "במכון התקנים יש עשרות אנשים שלא עובדים, גם הוועד יודע את זה. ועדיין מנסים לחבל במהלך" רוני זינגר ועמרי מילמן לכתבה המלאה 

ארנונה: בדרך לחלוקה שוויונית יותר?

הרשויות החזקות יילחמו על הארנונה מבסיסי צה"ל

כיום המצב הוא שמשרדי הממשלה ובסיסי צה"ל, שלא מקבלים כמעט בכלל שירותים מהרשויות המקומיות, משלמים ארנונה לרשות בה הם נמצאים פיזית. מהמצב הזה מרוויחות בעיקר רשויות חזקות כמו תל־אביב שנהנית מהכנסות גבוהות מתשלומי הארנונה של הקריה שמגיעים לכ־33 מיליון שקל בשנה.

הרעיון להקמת קרן הארנונה הממשלתית עולה כמעט בכל שנה לקראת גיבוש התקציב, אך גם יורד במהרה לאור התנגדותן של הרשויות החזקות.

יש להסדיר את כל השוק

המצב כיום מעוות אפילו יותר משנדמה. הרשויות המקומיות שנהנות מתשלומי הארנונה של צה"ל והממשלה, מנסות להגדיל את נטל הארנונה עליהם. אך משרדי הממשלה וצה"ל מתנגדים לכך, וכך נוצר מצב שבו הרשויות המקומיות מגישות עתירות נגד משרדי הממשלה וצה"ל, ולהפך. מבחינת האזרחים מדובר בבזבוז כספי ציבור משום שבפועל השלטון נאבק משפטית עם השלטון. הקמתה של קרן ארנונה יכולה להפחית את התמריצים של הרשויות לניהול מאבקים מסוג זה.

יחד עם זאת, אם קרן הארנונה תקום הפעם יתכן כי מי שישלמו את המחיר בסופו של דבר אלו התושבים, שכן הקמת הקרן תגרע מאות מליונים מהרשויות מדי שנה ויתכן שהן ייאלצו להעלות את הארנונה כדי להמשיך ולספק את כלל השירותים שהן מספקות לתושבים כיום.

הקמת קרן הארנונה היא רעיון מבורך, אך כדי לבצע אותו ולספק מענה לכל הבעיות הפוטנציאליות יש להסדיר את כל שוק הארנונה על כלל העיוותים שבו. לדוגמה: בשבוע שעבר היה אמור להתקיים דיון בוועדת הפנים של הכנסת על נושא פשוט לכאורה — האחדת שיטת החישוב של שטחי הנכסים לצורך חישוב הארנונה. משרדי האוצר והפנים לא מצליחים להגיע ביניהם להסכנות בנושא ולכן נציגיהם לא הופיעו לדיון. המחלוקות האלו הביאו להחלטה על הקמת ועדה שתבחן את הנושא, אך גם בנוגע לזהות האדם שיעמוד בראשה שני המשרדים לא מצליחים להגיע להסכמה ולכן הוועדה, שהיתה אמורה לקום לפני מספר חודשים, עוד לא קמה.

לא רק רשויות מקומיות ניצבות בפני בעיה על רקע אי ההסכמות בין המשרדים בכל הנוגע לשיטת החישוב. גם חברת החשמל ניצבת בפני הבעיה הזו והיא אף עתרה לבג"ץ כדי להסדיר את הסוגיה. המדינה נדרשת להשיב לבית המשפט בעוד כמה שבועות ובינתיים נראה כי היא לא תצליח לעשות זאת בשל המחלוקות.

הקרן תתקשה לקום

העתירה של חברת החשמל היא לא העתירה היחידה שהמדינה צריכה להתמודד איתה. ישנה גם העתירה הנוגעת לערי עולים. לפי החוק, גופי הממשלה נדרשים לשלם כיום ארנונה מלאה רק בערים המוגדרות כערי עולים — ערים שבעבר התאפיינו במספר רב של עולים — ובירושלים. נתניה, למשל, שהיא עיר שקולטת עלייה כיום, לא זוכה להטבה הזאת. הקמתה של קרן ארנונה ממשלתית תדרוש את פתרון הסוגיה.

נוכח כל זאת, קשה לראות כיצד במצב הנוכחי תצליח הממשלה להתמודד עם כל עיוותי הארנונה במסגרת התקציב הקרוב ובמסגרת חוק ההסדרים, מה שיקשה גם על הקמתה של קרן הארנונה הממשלתית.

השורה התחתונה:

הרשויות החזקות יעשו הכל כדי למנוע את הקמתה של קרן הארנונה הממשלתית

תחבורה: אור ירוק לאובר והשקעות ברכבת הקלה

התחבורה השיתופית מגיעה לישראל בניגוד לדעת השר

באוצר חוששים שהפקקים יפגעו גם בפריון העובדים, ולכן הקדישו מיליארדי שקלים מהתקציב להשקעה בתשתיות לאומיות מתוך ראייה בה כמחוללת צמיחה במשק. חוק ההסדרים משריין 55 מיליארד שקל לקווי רכבת. מדובר בקו הרכבת הקלה הירוק בתל אביב שיחבר בין חולון להרצליה, ובקו הסגול, שינוע לרוחבו של מטרופולין דן ויחבר את פתח תקווה עם מרכז תל אביב ורמת גן. עוד מתוכננים קו רכבת קלה מחיפה לנצרת, קו רכבת קלה נוסף בירושלים וקו רכבת כבדה מזרחי לאורך המדינה.

רוב הפרוייקטים הללו ייחנכו רק בעוד 5–7 שנים, אם בכלל, ולכן המשימה הגדולה היא בכלל להוציא אותם לדרך. החשש הגדול הוא שהכל יגמר כמו הקו הראשון בתל אביב שהולאם ב־2010 — הוא התחיל בתקציב של 10.8 מיליארד שקל עם יעד השקה ב־2017, ועומד היום בתקצוב (לא סופי) של 17 מיליארד שקל ויעד השקה (גם לא סופי) ב־2021. עיריית רמת גן כבר מתכננת בג"ץ על תוואי הקו הסגול שעובר לטענת ליד בתי תושבים, דבר שעלול לתקוע את הפרויקט

ישראל כץ שר התחבורה צילום: אלכס קולומויסקי

הממשלה כבר השקיעה בעבר בתוכניות רב־שנתיות לפיתוח התחבורה, אך הן לא נחלו הצלחה רבה. מעיקר מסיבות פוליטיות. כדי להבטיח את הצלחת התוכנית הנוכחית בכוונת המדינה לשתף את המגזר הפרטי בהקמה, אולם האחריות תיפול על כתפי המדינה — פינוי התשתיות, התכנון ופינוי הדרך יוטלו על חברות הביצוע השונות (למשל מעצ), ואילו רכישת הציוד וההפעלה תיעשה על ידי הזכיינים. חלקה של המדינה בשלב הראשון — 30% מהתקציב הכולל.

מהלך נוסף שמקודם בחוק ההסדרים הוא מכרזים להחייאה של 1,700 קווי מוניות השירות, המושבתים כיום מחוסר כדאיות כלכלית וסירוב המדינה לסבסד אותם. באוצר רואים בהם התחליף העיקרי לתחבורה בשבת. בעלי רישיונות המונית הקיימים ובעלי מוניות שירות צפויים להתנגד בטענה כי הם נתפרו לבעלי ממון שמחזיקים רישיונות מושבתים, וידרשו לקבל פיצוי מהמדינה.

בתחום התחבורה השיתופית החוק מציע לאפשר כניסה של אפליקציות שונות, כמו ויה ואובר, שמאפשרות לכל אדם להסיע נוסעים בתשלום ברכבו הפרטי. אובר מנסה כבר כשנה לקדם את שירות אובר איקס, אך נחסמה במשרד התחבורה שנכנע ללחץ נהגי המוניות החוששים מתחרות.

כעת האוצר מציע להקים קרן פיצוי לנהגי המוניות, בדומה לזו שקמה באוסטרליה ובמקסיקו, שתמומן באמצעות היטל של 10% מכל נסיעה שיתופית.

השורה התחתונה:

נהגי המוניות צפויים להתנגד להחייאת קווי מוניות השירות והכנסת הסעות המונים

ביטחון: תוספות התקציב בדרך, אך ההתייעלות עוד מקרטעת

הוצאת אגף השיקום מהביטחון צפויה להיתקל בהתנגדויות קשות

אף שההסכם בין מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל למנכ"ל משרד אוצר שי באב"ד על גובה תקציב הביטחון לחמש השנים הבאות נחתם כבר בחודש נובמבר האחרון, התוספת התקציבית בהיקף של 3 מיליארד שקל שהובטחה למשרד הביטחון טרם הגיעה אליו וזאת משום שמשרד הביטחון עוד לא ביצע את כל מהלכי ההתייעלות שהתחייב לבצע בתמורה לתוספת.

ההסכם המלא בין המשרדים מעולם לא פורסם ורק עיקריו פורטו. חלק מהצעדים שעליהם סיכמו המשרדים, כמו למשל הקיצוץ בהיקף אנשי הקבע, מתרחשים בימים אלו. צעדים אחרים, כמו למשל אימוץ המלצות ועדת גורן שאמורות להסדיר את האופן שבו מכיר אגף השיקום בצה"ל בנכיו או מודל הקבע החדש שמוסיף תחנת יציאה משירות הקבע בגיל 35, דורשים החלטות ממשלה ותיקוני חקיקה, ולכן עדיין לא בוצעו.

מימין שי באב"ד ודן הראל צילומים: אוראל כהן ועמית שאבי

ההחלטה שאותה יהיה הכי קשה להעביר במסגרת חוק ההסדרים שנלווה לתקציב המדינה ל־2017–2018 היא אימוץ המלצות ועדת גורן, שכן הן נוגעות בסוגיה רגישה — נכי צה"ל. לאוצר לא יהיה קל לבטל את ההטבות שמקבלים כיום אלו שמוכרים על ידי הצבא כנכים, הגם שחלקם הוכרו כך על ידי הצבא גם אם פציעתם לא התרחשה כתוצאה מהשירות הצבאי שלהם אלא רק בזמן השירות. לאוצר צפוי מאבק קשה על דעת הקהל מול ארגון נכי צה"ל. גם אם המלצות הוועדה יאושרו בממשלה, הן יצטרכו לקבל גם את אישור הכנסת ושם הלחץ הציבורי עשוי להטות את הכף לטובת נכי הצבא.

מכיוון שמשרד הביטחון כבר החל ביישום חלק מהצעדים שעליהם התחייב, האוצר צפוי להעביר לו בתקופה הקרובה חלק מהתוספת התקציבית. נכון לעכשיו, משרד הביטחון מתכוון לקדם את ביצוע ההסכם כפי שנחתם, שכן שר הביטחון החדש אביגדור ליברמן התחייב בהסכם הקואליציוני כי הוא יעמוד בהסכם שעליו חתם שר הביטחון הקודם משה יעלון.

השורה התחתונה:

ארגון נכי צה"ל יצא לקרב מול האוצר כדי למנוע את ביטול ההטבות

הייטק: מעודדים העברת פיתוח לישראל

הטבות מס על קניין רוחני, ללא "קנס" על הוצאת פעילות מהארץ

אחד הנושאים היחידים שמתייחסים להייטק בחוק ההסדרים הוא הטבות המס על קניין רוחני. מדובר בהטבות משמעותיות מאוד בהשוואה לאלה הניתנות היום במסגרת החוק לעידוד השקעות הון: במקום מס חברות של 16% הניתן היום לחברות שמקבלות הטבת מס, נקבע בחוק ההסדרים מס חברות בשיעור של 6% לחברות הענק, 12% לחברות פחות גדולות ומס של 4% על דיבידנד. בשונה מהכוונה המקורית, בסופו של דבר נקבע כי ההטבות יינתנו גם על קניין רוחני שכבר מצוי בארץ, ולא רק כזה שיועבר אליה או יפותח מהיום והלאה, כך שאובדן ההכנסות ממסים יעמוד על מאות מיליוני שקלים, לפחות בטווח הקרוב.

ההטבות, שמבוססות על המלצות של ה־OECD, ניתנות רק על הכנסות שמקורן בארץ. מדובר בהטבות מס שכבר עלו על הפרק עם הקמת הממשלה, בהמלצת ועדת אנדורן, שבראשה עמדה מנכ"לית האוצר לשעבר יעל אנדורן, אך עוד לפני שזכו לראות אור יום קבר אותן שר האוצר משה כחלון מחשש ללחץ ציבורי.

כעת, בדקה ה־90, מחליטים באוצר להוציא את התוכנית ולקדם אותה, מהלך שגרר פרגונים חמים מצד "הוול סטריט ג'ורנל". לשמחתו של כחלון, הפרסום בעיתון הכלכלי הנחשב קרה באותו שבוע בו החליט על הפחתות מסים נוספות, במס החברות ובמס הכנסה, וכן על תוכניות להעלות מסים על דירות להשקעה בשיעורים חסרי תקדים, תוכניות הרבה יותר שנויות במחלוקת בכל הנוגע ליכולתן לעודד צמיחה. כל זה הצליח טיפה לבלבל את הציבור והתקשורת סביב מהלכי המיסוי.

בכל מקרה, הצעה זו לא צפויה לעבור בקלות. היא זוכה לביקורת רבה, הן מצד התעשייה וחברות הייטק קטנות, שדורשות הטבות מס שלא על בסיס גודל, והן מצד ארגונים ציבוריים שיטענו כי מתן הטבות המס אינו צודק ועל חברות לשלם מס חברות מלא 25%. סביר להניח שהפחתת המס תגיע בסופו של דבר לוועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני. גפני לא נוטה לאשר בקלות חוקים שנתפסים כלא כל כך "חברתיים". כך שסביר שנראה העלאה כלשהי בשיעורי המס המוצעים כעת, כדי "להמתיק את הגלולה".

הצעה שעלתה על הפרק אך בשלב זה עוד לא מקודמת על ידי האוצר היא להטיל במקביל להטבות המס האלו גם "קנס" על חברות שמסיטות רווחים מפעילות בארץ. רעיון הטבות המס לקוח למעשה מבריטניה, אולם היא גם קבעה כי על הכנסות שהופקו בתחומה, אך הוסטו למדינה אחרת כדי להימנע מתשלום מס, ישולם מס נוסף של 25%, מה שיתמרץ את החברות לדווח באמת על ההכנסות שלהן, בעוד שהיום עדיף להן לא לדווח, ורק אם רשות המסים מצליחה לחדור את כל שכבות עורכי הדין שלהם, לשלם. אם האוצר יקדם מהלך כזה יהיה לו קל יותר לשווק לציבור את ההטבות, בשיטת המקל והגזר. בינתיים המקל נפל על הרצפה אך הגזר נשאר על השולחן.

המטרה של הטבות המס האלו בסופו של דבר היא להתחרות מול יתר המדינות המערביות על החברות הבינלאומיות, מתוך תקווה כי אלו יגיעו לארץ, ומלבד עוד הכנסות ממסים יביאו גם תעסוקה איכותית ותעשיות משנה.

עד לאחרונה ההייטק בארץ היה הקטר שהוביל את הצמיחה, אולם כבר מספר רבעונים שהצמיחה הפרטית והציבורית הן אלו שמובילות את המשק, בעוד יצוא ההייטק מדשדש מאחורה. יחד עם הטבות המס ברשות המסים קידמו באחרונה מספר צעדים לעידוד ההייטק, בעיקר להגדלת הוודאות מול פקידי השומה של רשות המסים, שנועדו להקל בעיקר על חברות קטנות וסטארט־אפים לבצע מיזוגים ורכישות.

אנרגיה: דוחקים את הסולר החוצה ומטפלים קוסמטית בשוק הגז הביתי

בלי הפרטה של חברת החשמל ובלי תחרות במשק הדלק

חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה ל־2017—2018 מכיל סעיפים הנוגעים למשק האנרגיה. בין היתר המדינה מעודדת באמצעותו מעבר של רכבים מסולר ובנזין לגז טבעי, וזאת באמצעות ביטול החזרי המס שקיימים כיום על שימוש בסולר בצורה הדרגתית החל מ־2020, עד שב־2026 כל מי שיחזיק ברכב שמונע בסולר לא יקבל כלל החזר מרשות המסים. גם משאיות, שיקבלו פטור מהמעבר לגז למשך חמש שנים מאישור החוק, יחויבו להפסיק להשתמש בסולר החל מהעשור הבא. כמו כן מס הרכישה שמוטל על משאיות כבדות שמונעות בגז טבעי ייחתך מ־7% כיום ל־4% החל מהשנה הבאה. בנוסף, תחנות תדלוק לרכבים המונעים בגז טבעי ייהנו מפחת מואץ (שמפחית את חבות המס) על הקמת ורכישת ציוד מתאים.

שר האנרגיה יובל שטייניץ. העלאה הדרגתית של המס על הגז צילום: נמרוד גליקמן

כדי לא לאבד הכנסות ממיסוי, המדינה מתכוונת להעלות באופן הדרגתי את המס המוטל על גז טבעי דחוס (CNG) לתחבורה ולהכפילו עד פי עשרה מרמה של עשרות אגורות בודדות כיום ל־2.3 שקל לקילו עד תחילת העשור הבא. במשרד האנרגיה יחלו בשבוע הבא בדיונים מול רשות המסים כדי להביא לביטולו המוחלט של המס על רכישת משאיות או להגדלת הפחת המואץ על תחנות תדלוק גז טבעי לתקופה לא קצובה. בינתיים יש על כך מחלוקת חריפה בין שר האנרגיה יובל שטייניץ לשר האוצר משה כחלון. המרוויחות הכי גדולות של הצעדים הללו הן שותפויות הגז, שפתאום נולד להן שוק חדש. לטענת בכירים בשותפויות, המרת כלל ציי הרכב לגז טבעי יכול לייצר ביקוש של עוד מיליארד מ"ק לשנה, כ־25% מהצריכה של חברת החשמל. זו גם הסיבה שהמדינה מזדרזת להעלות את המס על גז טבעי.

גז הבישול זוכה לטיפול קוסמטי שלא כולל פיקוח על מחירים. הכוונה של משרד האוצר היא להתיר חסמים שמונעים מלקוחות לעבור בין ספקים וכאלו שמאפשרים לספק גז בודד לכבול אליו את כל הדיירים בבניין. מבחינת הצרכנים, השינויים שכופה חוק ההסדרים מיתרגמים להטבה של כמה שקלים בודדים בחודש לכל משפחה.

הסיבה לכך שחוק ההסדרים שם דגש על עידוד המעבר לשימוש בגז טבעי היא שבאוצר טוענים כי מעבר זה הוא כורח המציאות לאור גילויי הגז בישראל, ולכן יש להטמיע את השימוש בו בשוק התחבורה.

חוק ההסדרים השאיר בחוץ שני נושאים חשובים: חוק משק הדלק והרפורמה בחברת החשמל. חוק משק הדלק אמור לאפשר לעשרות תחנות דלק זעירות ונטולות חנויות נוחות לקום ולהביא להפחתת מחיר הבנזין. חברות הדלק הגדולות לחצו על הממשלה כדי לוודא שהחוק יישאר מחוץ לחוק ההסדרים הנוכחי ומאמציהם נשאו פרי. בנוסף, באוצר מסבירים כי מבחינתם המהלך התייתר משום שהם מעודדים במסגרת חוק ההסדרים את המעבר לשימוש בגז טבעי.

הכוונה להפריט את חברת החשמל אינה מצליחה לקרום עור וגידים. עם זאת, חוק ההסדרים כולל סעיף אמורפי למדי המכונה "הסרת חסמים על תשתיות לאומיות", המדבר על הקמת תחנת כוח פרטיות על חשבון חברת החשמל או רכישת גז מרוכזת על ידי המדינה, כמו גם קידום מיזמי תחבורה גדולים.

השורה התחתונה:

שותפויות הגז הן המרוויחות העיקריות מהטמעת הגז הטבעי בשוק הרכב

תקשורת: הפרטת עידן פלוס והרחבת השוק הסיטונאי

האם שר התקשורת יאפשר לאוצר להילחם בבזק?

עידן פלוס, המתופעל כיום ע״י הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, היה אמור להוות תחליף ראוי לכבלים וללוויין ממש כמו ששידורי ה־BBC עוברים על גבי פלטפורמה ממשלתית. אך בעוד שבאירופה הפלטפורמה מכילה כ־30 ערוצים, בישראל יש בה רק 6.

באזורים רבים בארץ לא ניתן לקלוט את שידורי עידן פלוס ועל אף שהתקציב השנתי של הפלטפורמה הוא כ־4 מיליון שקל, היא איננה מתוחזקת כמו שצריך.

ועדת פילבר, בראשות מנכ״ל משרד התקשורת שלמה פילבר, עסקה בהסדרת הרגולציה בשוק השידורים. בוועדה דנו בהפרטת עידן פלוס והעברתו מידיים ממשלתיות לידיים פרטיות כדי ליצור תחרות אמתית בתחום התקשורת הדומה למודל האירופי, ולנסות להילחם בדואופול של yes ו־HOT. מי שהיה אמור להרוויח מהמהלך היה ללא ספק הציבור שיוכל להנות משידורי טלוויזיה זולים. אך המהלך נעשה מאוחר מידי, וכיום הטלוויזיה של סלקום עולה שליש מהטלוויזיה של המתחרות. אין שום סיבה שהחוק לא יעבור או לפחות ייצא מהידיים של הרשות השנייה שתפעול עידן פלוס הוא רק עול על כתפיה נכון להיום.

שאול אלוביץ' בעל השליטה בבזק צילום: יובל חן

חובת המכירה של ערוצי הספורט הומלצה גם היא בוועדת פילבר בשביל למנוע מצב בו אחד מגופי שידורי הספורט המתוקצבים, כמו ערוץ צ׳רלטון של אלי עזור, לא יחזיק את כל הליגות אצלו ויפגע במתחרים. בועדה קבעו כי על טניס, כדורגל וכדורסל תחול חובת מכירה, ובענפי ספורט פופולריים פחות הזכויות יישארו של הערוץ שרכש את זכויות השידור. מאחר וצ׳רלטון, שהיא בעלת מרבית זכויות השידור כיום נמצאת בעודף שידורים, הסיכוי גבוה שהחוק יעבור.

בנוסף, במשרד האוצר לא מרוצים מרפורמת השוק הסיטונאי, בה אנשים משלמים הרבה יותר כסף על אינטרנט כשמציעים להם את אותו מוצר בהנחה גבוהה. הסיבה היא שב־HOT לא משתפים פעולה עם משרד התקשורת, שלא ממהר לאכוף את הרפורמה. כעת כשתיכנס לחוק ההסדרים החברות לא יוכלו יותר לברוח משיתוף פעולה ביניהן. מי שירוויח מהחוק הוא קודם כל הציבור שיוכל להאמין יותר ברפורמה ובקיום שלה. הנפגעות העיקריות הן בזק של איש העסקים ומקורבו של נתניהו, שאול אלוביץ׳, וחברת HOT של פטריק דרהי. החברות לא יוותרו בקלות.

השורה התחתונה:

בזק תתנגד למהלכים בתחום התחרות באינטרנט ועשויה לקבל רוח גבית מלשכת רה"מ

דמי אבטלה לעצמאים: יחוייבו להפריש לקופת גמל

עצמאים עם שיעור שכר נמוך ישלמו פחות לביטוח לאומי

דמי האבטלה לעצמאים הם אמנם מהפכה בכל הנוגע לתנאים שהמדינה מעניקה לציבור העצמאים, אך הם רחוקים מלהיות דמי אבטלה או פנסיה, כפי ששכירים רואים אותן.

על פי המודל שנקבע בועדה שבראשה עמד מנכ"ל האוצר שי באב"ד, המדינה תקטין את התשלום לביטוח לאומי של העצמאיים עם שכר נמוך ותגדיל אותו לבעלי שכר גבוה. במקביל, היא תחייב אותם להפריש לקופת גמל פרטית כ־4.45% מההכנסה שלהם, ממנה יוכלו למשוך פיצויים במידה והעסק שלהם יקרוס. לזכות שר האוצר משה כחלון יאמר שעלות המהלך של 200 מיליון שקל תמומן מסעיף בהסכם הקואליציוני של מפלגת כולנו, שהוא עומד בראשה.

למרות שמדובר במהלך חסר תקדים שניתן לעצמאים, מדובר בצעד קטן שרובו ממומן על ידי העצמאים. לו הסכימו כבר מרבית הארגונים המייצגים אותם.

השורה התחתונה:

צעד קטן אך משמעותי לעצמאים למרות שמצבם עדיין רחוק מזה של השכירים

חינוך: צמצום פערים בחינוך והגדלת מרחב הניהול

נפתלי בנט יקדם הסטת תקציבים לחוגים ולמתנ"סים

המאבק של ראש עיריית ירוחם מיכאל ביטון למען תקצוב דיפרנציאלי נחשב לאחד הנושאים החמים ביותר שהיו על סדר היום, אמנם זה כמעט ונשכח. חוק ההסדרים הנוכחי מציע המשך למדיניות הדיפרנציאלית, גם אם חלקית.

תחת הכותרת "צמצום פערים בחינוך" צפוי לקבל ביטוי בחוק ההסדרים חיזוק החינוך הבלתי פורמאלי (מעבר לשעות הלימוד בבית הספר), נושא שקרוב מאוד לליבו של שר החינוך נפתלי בנט. לפי החוק, יוסטו תקציבים מהחינוך הפורמאלי לחוגים, לתנועות נוער ולמתנ"סים ביישובים מאשכול סוציו-אקונומי נמוך.

נפתלי בנט שר החינוך צילום: עומר מסינגר

לחוק ההסדרים צפוי להיכנס לסל החינוך גם מתן גמישות ניהולית למנהלי בתי הספר. הרציונל הוא לאפשר אוטונומיה מסוימת למוסדות החינוך לשלוט בתקציבים ובהשקעתם, מתוך תפיסה שמי שמנהל את המוסד — הוא מי שמכיר את צרכיו הכי טוב.

המדינה מנסה דרך חוק ההסדרים הנוכחי גם להעלות את מעמדן של המכללות הטכנולוגיות, שנהגו במשך שנים לחסות בצילן של המוסדות האקדמיים. במסגרת הרפורמה צפויה המדינה לאחד את כלל המכללות הטכנולוגיות ל־4–5 מכללות חזקות וגדולות במעמד של אוניברסיטה, במטרה לשנות את המצב הנוכחי בו הן חלשות ונזקקות לסיוע כספי וכתוצאה מכך איכות הלימודים בחלקן נחשבת לירודה.

השורה התחתונה:

הרשויות החזקות ייאבקו נגד התקצוב הדיפרנציאלי שיקל בעיקר על החלשים

אחרי אישור הממשלה

מאוקטובר בכנסת: קבוצות הלחץ יכווצו את החוק

תקציב המדינה וחוק ההסדרים יגיע לכנסת על פי חוק בתחילת אוקטובר לאחר האישור שצפוי בממשלה בתחילת אוגוסט. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה רוצה לראות את התקציב מגיע עוד קודם. יו״ר הקואליציה דוד ביטן סיפר לא מזמן כי גורמים באוצר אמרו לו שינסו להביא את חוק ההסדרים בזמן פגרת הקיץ כדי להעבירו בקריאה ראשונה, והוא התכונן כדי לרתק את חברי הכנסת לארץ, כך שלא ישהו בחו"ל בזמן הפגרה למקרה שאכן יגיע התקציב וחוק ההסדרים לכנסת.

ואולם, באוצר למען האמת לא התכוונו להקדים כי לפי חוק הם לא חייבים. לוח הזמנים דוחק ממילא כשזוכרים שמדובר בתקציב דו־שנתי שמחייב ריקון מגירות האוצר מרפורמות חדשות ומהלכים נרחבים לשנתיים הבאות.

לוח הזמנים קובע כי התקציב וחוק ההסדרים הנלווה לו יוגשו בתחילת אוקטובר ואת התקציב עצמו צריך לאשר עד היום האחרון של דצמבר.

גורם בכיר בכנסת אמר ל"כלכליסט" כי להערכתו הסיבה שהאוצר התעקש שלא להקדים את ההגשה היא "השגת כמה שיותר דחייה בתחילת הדיונים. לחץ הזמנים משחק לידיים שלהם. צריך לזכור שכל אוקטובר הוא חודש חגים כך שהוועדות לא יוכלו באמת לעבוד, וזה משאיר לכנסת חודשיים בדיוק לכל הכנת התקציב".

על פי לוח הזמנים לאחר שיוגשו התקציב וחוק ההסדרים לכנסת, האחרון יעלה למליאת הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה ולאחר מכן תקבע ועדת הכנסת לאילו ועדות מנותבים החוקים השונים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. המאבק הפוליטי מתנהל בשלב הזה ביתר שאת סביב השאלה מי תהיה הוועדה שתטפל באיזה חוק. כך למשל בחוק ההסדרים האחרון נתקעו חוקים אצל יו"ר ועדת הכספים משה גפני, ואילו חוקים שרצו לזרז את ההעברה שלהם ניתבו לוועדות כמו וועדת הרפורמות שבראשה עומד חבר מפלגתו של שר האוצר, ח״כ אלי כהן.

במהלך הדיונים בוועדות נעשה משא ומתן מאחורי הקלעים. בימים האלו מגיעים לשיאם הלחצים של הלוביסטים שעובדים בעבור קבוצות אינטרס אבל זו גם נחשבת לתקופת השיא ב"תן־וקח" של חברי הכנסת שמבקשים ומקבלים תקציבים לנושאים הקרובים ללבם תמורת תמיכה בחוק.

השתתפו בהכנת הכתבה: עמרי מילמן, ליאור גוטמן, אלירן מלכי, ספי קרופסקי, רוני זינגר