הממלכה המפולגת - שכר הבכירים בבריטניה - פי 130 משכר עובדיהם

הביקורת הציבורית על שכר הבכירים מעסיקה בשנים האחרונות גם את הבריטים, והיום עוסקת הממלכה - בין דיווחי אולימפיאדה למיניהם - בנתונים המטרידים ההמסכמים של 2015.  

שכרם של מנהלי החברות הציבוריות הגדולות בלונדון, אלה הנמנות על מדד פוטסי 100, טיפס בשנת 2015 על 5.48 מיליון ליש"ט בממוצע - עלייה של 10% בהשוואה ל-2014, אז עמד השכר הממוצע על כ-5 מיליון ליש"ט (בשנת 2010 עמד השכר הממוצע על 4.1 מיליון ליש"ט).

העלייה בשכר לא ממש משקפת את ההישגים של המנכ"לים - מרבית החברות הנמנות במדד לא הציגו צמיחה ברווחים בשנת 2015, ודאי שלא בשיעור שכזה. נתוני השכר פורסמו היום על ידי ארגון High Pay Centre, העוקב אחר שכר הבכירים של החברות הבריטיות. 

שכר העובדים הממוצע בחברות האמורות עלה בשנה שעברה ב-2% בלבד, כך שבסיכום כולל, גובה שכר המנהלים של פוטסי 100 ב-2015 היה גדול פי 129 משכר עובדיהם.

את השכר השנתי הגבוה ביותר בבריטניה בשנה שעברה קיבל סיר מרטין סורל (Martin Sorrel), מייסד ומנכ"ל ענקית הפרסום WPP – חבילת השכר של סורל עמדה על 70.416 מיליון ליש"ט, על אף התנגדות בעלי המניות (ראו בעניין זה בהמשך).

הרחק מאחוריו עמד טוני פידג'לי (Tony Pidgeley), מנכ"ל ענקית הנדל"ן ברקלי (Berkeley), עם חבילת שכר שנתית של 23.296 מיליון ליש"ט. שכרו של פידג'לי היה גבוה בהרבה מהתחזית המשוערת שהוצגה לבעלי המניות.

במקום השלישי המכובד עמד רקש קאפור (Rakesh Kapoor), מנכ"ל יצרנית מוצרי הבית, הבריאות וההיגיינה Reckitt Benckiser, שעשה לביתו בשנה שעברה עם שכר של 23.190 מיליון ליש"ט.

את החמישייה הפותחת סוגרים מנכ"ל ענקית המדיה והבידור סקיי (CEO) ג'רמי דארוך (Jeremy Darroch), עם 16.889 מיליון ליש"ט ומנכ"ל חברת התרופות שייר (Shire), עם 14.638 ליש"ט.

לשם השוואה, אלה הם חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בחברות הציבוריות הנסחרות בת"א בשנת 2015: 1. ג'ו פאפא, מנכ"ל פריגו (אותה עזב בינתיים לטובת ניהול ואלנט) – עלות שכר של 44.7 מיליון שקל; 2. ד"ר מיכאל היידן, המדען הראשי בטבע – 24.9 מיליון שקל; 3. ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע – 22 מיליון שקל; 4. ברק עילם, מנכ"ל נייס – 17.4 מיליון שקל; 5. אייל דשא, סמנכ"ל כספים טבע – 16.8 מיליון שקל.

מרטין סורל. שכר שנתי של 70 מיליון ליש"ט צילום: בלומברג

האסיפה הכללית מוגבלת

בשנת 2013 צומצה באנגליה יכולת אסיפת בעלי המניות להגביל את שכר המנכ"לים של החברות הציבוריות. על פי התקנות כיום האסיפה רשאית להגביל את מדיניות התגמול שמובאת בפניה לאישור, אך המדינית המאושרת כוללת רק תחזית תגמול מקסימלי, ובפועל בכמה מהחברות נחצה הרף המקסימלי שנקבע מראש בתואנות שונות. הצבעת האסיפה על השכר הסופי אינה מחייבת את החברות.

באפריל האחרון בעלי המניות של BP יצאו בביקורת נוקבת על שכרו של המנכ"ל, בוב דדלי (Bob Dudley), לאחר שהנהלת חברת האנרגיה שהפסידה בשנה שעברה 6.5 מיליארד דולר החליטה להקפיץ את שכרו של דדלי ב-20%. רוב של 59% באסיפה דחה את העלאת השכר, אך החברה החליטה להתעלם מעמדת האסיפה.