עולם ללא שליטה: צדיק בינו קיבל אישור מהממשלה למכור את פז בבורסה
האישור המיוחד נדרש כיוון שהחברה היא הבעלים של בתי הזיקוק באשדוד - שמוגדרים כנכס אסטרטגי לאומי. בינו נדרש למכור את השליטה בפז או בבינלאומי בגלל חוק הריכוזיות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, העניקו היום (ד') אישור מיוחד לצדיק בינו למכור את מניות השליטה שלו (23%) בחברת האנרגיה פז.
- דוחות הבינלאומי: הרווח הנקי קפץ ב-15%
- עכשיו תורי: גם הבנק הבינלאומי מגייס חוב באג"ח קוקו
- המכירה של פי גלילות סידרה לפז את הרבעון הראשון של 2016
בינו, שמחזיק גם בשליטה בבנק הבינלאומי (48%) לצד השליטה בחברת פז, נדרש למכור את המניות שלו בעקבות חוק הריכוזיות, שמחייב בעלי הון להפריד אחזקות פיננסיות מריאליות. האישור המיוחד לגבי פז נדרש כיוון שהחברה היא הבעלים של בתי הזיקוק באשדוד - שמוגדרים כנכס אסטרטגי לאומי.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
עד היום, בינו היה זקוק לאישור מיוחד של המועצה לביטחון לאומי לכל רוכש שימצא עבור מניות השליטה שלו בפז. המצב הזה הקשה עליו למצוא רוכש ראוי, כיוון שהחוקים של המועצה לבטחון לאומי לגבי בעל שליטה חדש, שלא לדבר על חברה זרה, היו נוקשים ביותר. כעת, על פי היתר השליטה החדש, יוכל בינו למכור את המניות שלו בפז לציבור המשקיעים בבורסה - במהלך שיהפוך את פז לחברה ללא גרעין שליטה.
בהנחה שזה אכן יקרה, פז תהפוך לחברה הממשלתית לשעבר הראשונה שתהיה ללא גרעין שליטה - למעט הבנקים לאומי ודיסקונט. המהלך הזה עולה בקנה אחד עם הרצון של המפקחת על הביטוח ושוק ההון, דורית סלינגר, להפוך את חברות הביטוח לחברות ללא גרעיני שליטה (אחת הסיבות שלא אישרה לקבוצת דלק את מכירת הפניקס לפוסון הסינית). גם בקרב חברות הנדל"ן הישראליות החלה התופעה של חברות ללא גרעיני שליטה לתפוס תאוצה, לאחר שכלכלית ירושלים, אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, הפכה לאחרונה לחברה ללא גרעין שליטה.
המדינה אמנם התירה לבינו למכור את מניותיו בפז, אולם היא קבעה כללים חדשים שישמרו על החברה ועל הנכס האסטרטגי שלה מגורמים עוינים. בין השאר נקבע כי כל הדירקטורים בחברה, ובהם יושב ראש הדירקטוריון ומנכ"ל החברה, יהיו אזרחי ישראל ותושביה ובעלי סיווג ביטחוני והתאמה ביטחונית לתפקיד, כפי שיקבע על ידי השב"כ. עוד נקבעו תנאים מסוימים למינוי דירקטורים על ידי בעלי המניות.
ההודעה על שינוי היתר השליטה של פז הגיעה ביחד עם התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2016. הרווח הנקי של פז ברבעון השני של 2016 הסתכם בכ-161 מיליון שקל, ירידה של 33% ביחס לרבעון המקביל שנה שעברה. עיקר הקיטון מיוחס לירידה במרווחי הזיקוק של פז (הפער בין הנפט שהיא רוכשת לבין התזקיקים שהיא מייצרת). אלו עמדו במהלך הרבעון השני של 2016 על 7.6 דולר לחבית (פרמיה של 3 דולר מעל מרווח הייחוס) לעומת מרווח זיקוק של 9.8 דולר לחבית (פרמיה של 2.5 דור מעל מרווח הייחוס) ברבעון המקביל שנה שעברה – ירידה של 22%.
הרווח התפעולי המתואם של חטיבת הזיקוק הסתכם בחציון הראשון של 2016 בכ-154 מיליון שקל , ירידה של 50% לעומת התקופה המקבילה. הירידה נובעת כאמור בעיקר מירידה במרווחי הזיקוק של מוצרי הנפט בעולם. מרווח הבנזין ירד ברבעון השני של 2016 בכ-21% ומרווח הסולר ירד בכ 41% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בפז ציינו כי עודף ההיצע של הנפט הגולמי בעולם הביא להגדלת תפוקות ייצור בבתי הזיקוק ברחבי העולם, דבר שיצר עודף תזקיקים והוביל לפגיעה במרווחי המוצרים.