הבורסה מתקרבת לשינוי המבני: חברי ועדת הכספים צפויים לאשר את החוק ביום שני

אחרי חודשים של דיונים ומו"מ, הגיעה הבוקר (ד') ועדת הכספים לישורת האחרונה בעניין שינוי מבנה הבורסה בתל-אביב - והיא צפויה לאשר את החוק לקריאה שנייה ושלישית בישיבה ביום שני בשבוע הבא.

מדובר ברפורמה שנעשתה ברוב הבורסות בעולם ומטרתה להגדיל משמעותית את היקפי המסחר בבורסה, את התחרות בין נותני שירותי מסחר והפיכת הבורסה לתאגיד למטרות רווח.  

הרפורמה כוללת שורה של שינויים, כפי שפורסם בחודשים האחרונים. במרכזה עומד שינוי מבנה הבעלות על הבורסה, תוך הפרדה בין הבעלות עליה לבין החברות בה. בעוד שעד היום רק בעלי המניות בבורסה, בעיקר הבנקים ומעט חברות, יכלו לסחור בה ולספק שירותי מסחר, מעתה והלאה הבורסה תפעל כתאגיד למטרות רווח ויותר חברות יוכלו להיכנס אליה ולסחור בה. 

בתוך מספר שנים השליטה בבורסה תהיה בידי הציבור והבורסה תתנהל ככל חברה ציבורית. השינוי האמור צפוי להוביל גם להפחתה של עמלות המסחר לציבור בעשרות מיליוני שקלים מדי שנה.

במהלך הדיונים נדונו מבנה הבעלות והאחזקות בבורסה ובין השאר צויין, כי מספר החברים בבורסת תל-אביב עד היום הוא מהנמוכים בעולם, 22 בלבד, ושהבנקים מחזיקים בכ-71% מהמניות - במסגרת הרפורמה שיעור הבעלות שלהם צפוי לרדת לכ-36%.

עוד עלה בדיונים, כי למדינה יש מעמד רגולטורי כלפי הבורסה אך היא איננה בעלת מניות בה. בעקבות אישור החוק, סמכויות הפיקוח של המדינה על הבורסה יגדלו והפיקוח יהפוך הדוק יותר.

במהלך הדיונים על הצעת החוק עלתה סוגיית המסחר בימי שישי ולבסוף הוחלט שהנושא יטופל וייקבע באמצעות תקנון הבורסה, במסגרת תקנות שיובאו לאישור ועדת הכספים ולא בחקיקה הראשית. כמו כן נמחק מהצעת החוק הסעיף שקבע כי שר האוצר רשאי לשנות בצו את ימי המסחר. 

עוד סוכם, שהבנקים והחברות המספקות שירותי מסחר יחויבו להציג בפני הלקוחות את גובה העמלות שהם גובים גם ביחס לשאר החברות הפעילות בבורסה.

נוכח השינוי המשמעותי במבנה הבעלות והבורסה והשינוי מרחיק הלכת בפעילות המסחר, החוק קובע שרשות ניירות ערך תמנה משקיף מטעמה לדירקטוריון הבורסה למשך שלוש שנים. על פי דרישת הוועדה, הוחלט שהרשות, אם תראה צורך בכך, תוכל למנותו גם לאחר שלוש שנות המעבר והוא יוכל להשתתף הן בישיבות הדירקטוריון והן בישיבות האסיפה הכללית.

מי שהובילה את השינוי הזה בנוסח החוק היתה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), שדרשה בתחילה שהמשקיף מטעם הרשות יהיה קבוע. היא זכתה לתמיכת חברי סיעת המחנה הציוני בוועדת הכספים, בראשות ח"כ מנואל טרכטנברג - נוכח התנגדות האוצר לקביעת משקיף קבוע.

בנין הבורסה צילום: אוראל כהן

גם יו"ר הרשות שמואל האוזר אמר כי אין צורך במשקיף קבוע מטעם הרשות שהוסיף שאין בכך כדי לשנות מסמכויות ולשנות את רמת הפיקוח של הרשות. האוזר ציין, ש"אחת ממטרות הרפורמה היא לאפשר ולקדם שיתופי פעולה של הבורסה בתל-אביב עם בורסות אחרות מהעולם ומינוי קבוע של משקיף מטעם המדינה, עשוי לפגוע בשת"פ זה. אין בעיה של היעדר סמכויות ופיקוח, רק רוצים לאפשר לבורסה להתנהל ביעילות עם מקסימום שיתופי פעולה שיאפשרו לה לשגשג".

לבסוף הציע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, הצעת פשרה שהתקבלה ע"י האוצר ויו"ר הרשות ולפיה, המשקיף אכן ימונה לשלוש שנים ולאחריהן, בכל פעם שרשות ניירות ערך תראה לנכון בעקבות בירורים או צורך בקיום בירורים שונים, תוכל למנות משקיף הן לדירקטוריון והן לאסיפה הכללית.

ההתקדמות העיקרית לקראת אישור הרפורמה הושגה לפני כשבועיים, לאחר שבתיווכו של גפני הושג הסכם בין הנהלת הבורסה והאוצר לבין העובדים וההסתדרות.

גפני סיכם את הדיון ואמר כי "שינוי מבנה הבורסה והחוק הזה על כל חלקיו הם רפורמה חשובה מאוד עבור שוק ההון הישראלי ויש בה סיכויים רבים להגברת היקפי המסחר, ליצירת תחרות אמיתית ולחיזוק שוק ההון לטובת כלל הציבור והמשקיעים".