משה אשר: "בחקירות שלנו אנחנו מוצאים מכוניות מלאות במזומנים"

מנהל רשות המסים משה אשר התייחס היום בכנס לשכת רואי החשבון באילת להסדר החוב של אליעזר פישמן. לדבריו, רשות המסים טרם גיבשה עמדה בנושא. "זה נושא שהובא רק אתמול לתגובתנו ואנחנו ניתן תגובה מסודרת לביהמ"ש ולנאמן. מעבר לדיון שנעשה לעניין גביית המסים לטובת מדינת ישראל, יש פה עניין ציבורי רחב היקף. יש פה חובות עתק".

אשר הוסיף כי "נכון שהחוב של פישמן לרשות המסים היה חוב קטן יחסית של 200 מיליון שקל - קטן ביחס לחובות של 4 מיליארד שקל שהתבררו - אבל לאחר שלא הגענו להסכמות עם פישמן נאלצנו ללכת לבקשה לפשיטת רגל כדי לגבות את אותם חובות. לא הבנו שום דבר, ראינו חוב לפנינו ועסקנו בו כמו שאנחנו עוסקים עם הרבה מאוד נישומים, גם קטנים וגם גדולים. בסופו של דבר כשאתה לא מצליח לגבות חובות, אתה צריך להפעיל סמכויות ואף אחד לא פטור - לא גדול ולא קטן. זו הנקודה שבה הפעלנו את הסמכויות".

אליעזר פישמן צילום: עמית שעל

אשר התייחס לחקירות של רואי חשבון ועורכי דין על רקע מעצרו של רו"ח אבישי ברדוגו מקסלמן וקסלמן במסגרת חקירת העלמות מס של חברת אורבוטק ואמר "אנחנו לא ששים לחקור רואי חשבון או עורכי דין או יועצי מס וברגע שחושבים שצריך לעשות את זה, זה צריך להגיע לאישור אישי של סמנכ"ל חקירות. אני מצפה מכם רואי החשבון לא להסתיר את הדברים לשים אותם על השולחן, לא סתם הלכנו מולכם לשקיפות בשנים האחרונות, לחובות דיווח ועוד. אם אתם לא נוהגים בשקיפות, אז אל תתפלאו כשהדברים לא על השולחן שהרשות בודקת אתכם".

המאבק בהון השחור

לגבי המאבק של רשות המסים בהון השחור. אמר אשר: "אנחנו רואים בשנים האחרונות גבייה עודפת. בשנה שעברה גבינו 7 מיליארד שקלים מעל האומדן. רשות המסים גבתה יותר מאשר הצמיחה במשק בצורה משמעותית. הצמיחה במשק היא 3% ורשות המסים עלתה ב-6% בשנה. אנחנו עושים פעולות נמרצות לצמצום ההון השחור במדינה, ונמשיך בכך. בין היתר, עשינו את המהלך של הגילוי מרצון, וחשפנו למעלה מ-25 מיליארד שקל ב-7,400 בקשות לגילוי מרצון. אנחנו נגיע לכ-3 מיליארד שקלים של גבייה, אבל הכסף הגדול נכנס לכלכלה הלבנה. זו הדרמה הגדולה מהגילוי מרצון. היום השיח הציבורי הוא שהעלמת מס זה לא ספורט לאומי יותר".

אשר מזהיר כי "אנחנו נגיע לכל האנשים שמסתירים הון. אני מציע שכולם ידווחו על כל ההון השחור שלהם, כי עם כל הצעדים שאנחנו עושים, הפעולות בזירה הבינלאומיות, שיתופי הפעולה ועוד, אנחנו נגיע לכולם".

אשר התייחס להצעת החוק התקועה היום בוועדת החוקה שתביא להגבלת השימוש במזומן ואמר לעסקאות של עד 10 אלף שקל ואמר "יש פה הסכמה מקיר לקיר שעסקאות מעל 10,000 שקל לא אמורות להתבצע במזומן. עסקה בהיקפים כאלה שמתבצעת במזומן נועדה להעלמת מס ולהבנת הון. זה נעשה כך רק כשיש מה להסתיר. בחקירות שלנו אנחנו מגיעים למכוניות של עבריינים ורואים מכוניות עמוסות במזוודות עם מאות אלפי שקלים. לא הגיוני שנתנהל במשק במזומנים בסכומים כאלה. זה רק אם אתה רוצה להלבין הון. לכן, צריך לקדם את החוק של הגבלת השימוש במזומן. אם אתה משתמש במזומן בניגוד לחוק, תהיה חשוף לקנס של 30% ואז האזרחים הם חלק מהמערכת הפועלת לגביית מס אמת. הם לא יעשו יותר עסקאות כאלה".

בנושא הגילוי מרצון, שמאחר והנוהל הקיים הסתיים לפני מספר חודשים כרגע אין אפשרות לבעלי הון לא מדווח להסדיר את הונם מבלי להיות חשופים להליכים פליליים אמר "כרגע אנחנו בתקופה שאין גילוי מרצון ואנחנו בשיח עם משרד המשפטים ופרקליטות המדינה בכוונה להחזיר את הנוהל הגילוי מרצון", אמר והוסיף, כי "זה נוהל חשוב לצמצום ההון השוחר, ואני חושב שכולנו צריכים לתת יד אחד לצמצם את ההן השחור. זה לטובת המשק. זה הרי לא הגיוני שיש פה כמה אנשים שיש להם מיליוני יורו מוחבאים בחוץ לארץ, ופה בארץ אנשים עובדים צריכים לשלם מס על כל גרוש שהם מרווחים".

מוקדם יותר בכנס התייחס יזהר קנה, נשיא לשכת רואי החשבון לעודף הרגולציה ואמר "אין לנו גם מחלוקת על חשיבות המלחמה בהלבנות הון ומניעת טרור ואולם אנו חלוקים ביותר על התמהיל בחלוקת הנטל כמו גם על חלק מההוראות עצמן. אל להם לרגולטורים לשכוח כי החבויות השונות של הדיווח חלות קודם כל על המדווחים ולא על רו"ח כלומר על המיוצגים ולא על המייצגים . אל להם למחוקק ולרגולטור לשכוח שכאשר מבוצעת עבירה בדיווח היא קודם כל של המדווח.

דברי אלו שהינם ברורים וידועים בדיונים הפנימים שלנו במשרד המשפטים אשר הוא האמון על מקצוע ראיית החשבון אינם מוכרים לחלק מהרגולטורים ולצערי אינם נחלת הכלל ואנו פועלים לשנות מצב זה".

קנה גם תקף את הרשות לניירות על הרגולציה שלה ואמר "הרגולטור של רואי החשבון בכל הנוגע לחברות ציבוריות הוא הרשות לניירות ערך ולהבנתי בנושא זה הרגולטור איננו מבצע את תפקידו נאמנה במיוחד בנסיבות בהן אסורה התאגדות של משרדי רואי חשבון העוסקים בביקורת בחברות הציבוריות. מי שנפגע גם כמובן הינו ציבור המשתמשים בדוחות הכספיים אשר בסופו של דבר בנסיבות אלה יקבל עבודת ביקורת פחות טובה.