פישמן בדרך להסדר חוב: תספורת של 47% לפחות לנושים

אליעזר פישמן בדרך להסדר חוב בתום חודשיים של משא ומתן: בימים האחרונים נחתם הסכם עקרונות בין פישמן ובני משפחתו לבין המנהל המיוחד שמונה לנכסיו, שבמסגרתו יחזירו הפישמנים עד 400 מיליון שקל לנושים בשני שלבים. כך נודע ל"כלכליסט". בשלב הראשון יעבירו בני המשפחה 140 מיליון שקל לקופת המפרק שמונה לנכסיו של פישמן, שנמצא זה כשנה בהליכי פשיטת רגל. נוסף על כך תעביר משפחת פישמן 15 מיליון שקל לרשות המסים לצורך תשלום חובות פישמן רשתות ועל מנת לאפשר את המשך פעילותה.

בשלב השני, שיתרחש בעוד חמש שנים, יעבירו בני משפחת פישמן סכום נוסף של עד 260 מיליון שקל, שיתבסס על הכנסות חזויות ממכירת אחזקות בפישמן רשתות ובא.ט. אחזקות קירור. הפישמנים מתנים את קיום שלב זה בכך שלחברות תוענק עתה הערכת שווי מצרפית של 40 מיליון שקל לפחות.

הסכם העקרונות גובש בתום ישיבת משא ומתן אינטנסיבית שקיימו הצדדים במוצאי חג השבועות. ההסכם נחתם בין עו"ד שלום גולדבלט, המייצג את פישמן ובני משפחתו, לבין עו"ד אלון קזיוף מטעם המנהל המיוחד עו"ד יוסי בנקל, ובתיווכו של עו"ד עמית פינס ששימש כמגשר ומייצג את בנק מזרחי טפחות בתיק. ביום שלישי יעלה ההסכם להצבעה באסיפת הנושים, ואם יאושר יוגש לאישור נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב השופט איתן אורנשטיין. אישור ההסכם יסיים למעשה את הליכי פשיטת הרגל נגד אליעזר פישמן ומעניק לנושים ודאות לגבי הסכומים שהם עתידים לקבל.

האינטרס של משפחת פישמן להגיע להסכם ברור לאחר שהיא נוכחה כי המנהל המיוחד לא חושש לבחון את מכירת בתי המגורים של ילדיו של פישמן ושל נכסים הרשומים על שמות נכדיו. במקביל מובן גם האינטרס מצד הנושים להגיע להסדר שבו ילדיו של פישמן מוותרים הלכה למעשה על חלק מטענותיהם, כולל הטענה כי הם ישות משפטית נפרדת מאביהם, ומעבירים מניות אישיות בחברות לקופת ההסדר. בימים הקרובים ייערכו מגעים מול נושיו של פישמן, ובראשם הבנקים, במטרה לקבל את תמיכתם להסדר. הבנקים מתבקשים לשתף פעולה ולוותר על חלק מזכויותיהם, ואם לא יסכימו לכך ההסדר לא יוכל לצאת לפועל.

במסמכים שהגיש בנקל לבין המשפט בינואר האחרון נטען שחובו של פישמן נכון לאותה עת נאמד ב־3.99 מיליארד שקל. משפחת פישמן טוענת לעומת זאת כי החוב עומד על 3.15 מיליארד שקל וכי עד כה מימשה המשפחה נכסים בשווי של 1.26 מיליארד שקל, כך שלטענתה יתרת החוב עומדת על 1.8 מיליארד שקל בלבד.

השלב הראשון: משפחת פישמן תעביר נכסים אישיים

הסדר החוב המתגבש עם פישמן האב מבוסס על כמה מקורות תשלום שמגיעים ממנו ומבני משפחתו. לצורך תשלום החלק הראשון, 140 מיליון שקל, יועברו לקופת הפירוק נכסיו של פישמן עצמו ובהם כספים, ניירות ערך, מניות ונדל"ן. לאחר מכן תועבר לקופה תרומתם של רעייתו טובה פישמן ותרומתם של ילדיו איל פישמן, ענת מניפז ורונית פישמן־אופיר. רכוש חתניו וכלתו של פישמן אינו כלול בהסכם.

רעייתו וילדיו של פישמן יעבירו לקופת ההסדר את כל מניותיהם בחברות של קבוצת פישמן, כך שדיבידנדים שיחלקו החברות בעתיד יועברו לקופת ההסדר. בנוסף, הם יעבירו לקופת ההסדר 8 מיליון שקל וישאירו בידיהם כ־45% ממניות פישמן רשתות וכ־50% מחברת א.ט. קירור. פישמן רשתות, המחזיקה בהום סנטר, זר פור יו, מגה ספורט וסליו, וא.ט. קירור, שברשותה פעילות דגים וירקות קפואים, אינהרנטיות לשלב השני של הסדר החוב.

במקביל יידרשו בני הזוג אליעזר וטובה פישמן לעזוב בתוך 24 חודשים את הווילה שבה הם מתגוררים בסביון והיא תוצע למכירה. מחצית מהתמורה ממכירת הווילה, הרשומה על שמה של טובה פישמן, תועבר לקופת ההסדר. גם מחצית מהתמורה מדירת הזוג ברחוב חיסין בתל אביב, שצפויה להימכר לבתם ענת ב־7.13 מיליון שקל, תועבר לקופה. פרק הזמן שניתן לפישמנים לעזוב את ביתם ארוך בהרבה מזה שהוענק לנוחי דנקנר, שנדרש לפנות את ביתו בהרצליה פיתוח 45 יום מחתימת ההסכם ולמכור אותו בתוך שנה.

נוסף לכל אלה נדרשו בני משפחת פישמן לשעבד נכסים וכספים נוספים, כך שאם הסכומים מהעברת הנכסים ומכירת הבתים לא יגיעו ל־140 מיליון שקל ניתן יהיה לשלם את ההפרש. ההסכם מעניק לטובה פישמן וילדיו של פישמן פטור מלא מתביעות עתידיות, אך לא מעניק פטור מסוג זה לאליעזר פישמן עצמו.

השלב השני: השבחה של פי 6.5 בתוך חמש שנים

בתום השלב הראשון של ההסדר יעברו החברות פישמן רשתות וא.ט. קירור תהליך השבחה במטרה להביאן בתוך חמש שנים משווי מצרפי של 40 מיליון שקל למכירה בשווי של 260 מיליון שקל — שיעור השבחה גבוה למדי של 6.5. בחמש השנים עד למועד המכירה יוקמו לחברות דירקטוריונים חדשים (שבעה דירקטורים בפישמן רשתות וחמישה בא.ט. קירור) בהליך משותף ומוסכם. משפחת פישמן תוכל למנות חלק מהדירקטורים החדשים, אבל לא יוענק לה או למקורביה רוב מביניהם.

בתום חמש שנים מחתימת ההסדר יפעל עו"ד בנקל למימוש אחזקותיו של פישמן בפישמן רשתות ובא.ט. קירור המופקדות בידיו, וימנה מעריך שווי מקצועי לכלל מניותיהן. לפי תנאי ההסדר, בני משפחת פישמן יקבלו זכות סירוב ראשונה לרכישת מניותיו של פישמן מבנקל, ואם יסרבו לרכישה ינהל בנקל הליך התמחרות למכירת המניות בתמורה הגבוהה ביותר. בני משפחת פישמן יוכלו להצטרף להליך זה ולמכור את יתרת מניותיהם בעסקי פישמן. עם זאת, אם לא יתקבלו הצעות עדיפות למניות שבידי בנקל, הוא יוכל לחייב את בני משפחת פישמן לצאת בהליך משותף למכירת 100% מהאחזקות בחברות.

בנוסף יוותרו במסגרת ההסדר ילדיו של פישמן על אפשרות להמיר הלוואות שהעניקו לפישמן רשתות למניות החברה. עם זאת, הם יהיו זכאים לקבל את החזר ההלוואות ובקדימות לדיבידנדים אם החברה תחלק כאלה.

את ילדיו של פישמן ייצג עו"ד דוד לשם.

מה נותר מקבוצת פישמן

הקריסה של האימפריה שהקים אליעזר פישמן, שרובה ככולה נמכרה בשנתיים האחרונות, באה לידי ביטוי במשפט שחזר ואמר פישמן בסוף השבוע בשיחות פרטיות: "הם לקחו את הכל. לא נשאר לי כלום". המשפט הזה ממחיש את המצב בו כפו הבנקים שהחזיקו בשעבודים על מניות החברות של פישמן, את קצב והיקף המכירות של הנכסים.

למעשה הנכס היחיד שאת המו"מ למכירתו ניהל פישמן עצמו, היתה חברת רשת תשתיות הסלולר שהקים בברזיל T4U, שנמכרה בתחילת 2015 לקרן בלקסטון תמורת 230 מיליון דולר. את הנכסים האחרים לא ידע או לא הצליח פישמן לממש. בחברת תחנות הדלק טן למשל, הוא ניהל מו"מ עם גורמים שונים למעלה משלוש שנים, דרש מחירים גבוהים של 300 מיליון שקל, עד שבשנה שעברה נמכרה החברה על ידי בנק הפועלים לקרן איפקס תמורת 137 מיליון שקל בלבד.

גם מניות השליטה בכלכלית ירושלים, ספינת הדגל באחזקות של פישמן, נמכרו על ידי בנק לאומי, בצעד נואש ובתמורה נמוכה, שהיום שווה הרבה יותר. לאומי היה גם זה שמימש את מניות חברת מרכזי המסחר תנופורט, ואת העיתון גלובס והוצאת מוניטין. הפועלים מימש את טן ואת מכירת הקרקע במאפיית אילת בעסקה שהשאירה עודף של 30 מיליון שקל שיועברו לידי קופת הכינוס. הנכסים שנותרו מלבד פישמן רשתות והא.ט.קירור, שעליהם נלחמים בני משפחתו של פישמן כדי להמשיך ולהחזיק בהם, אלה מניות הום סנטר.

בחודש ינואר האחרון, הגיש עו"ד יוסי בנקל לבית המשפט את הדו"ח הראשון מטעמו כמנהל מיוחד לנכסיו של פישמן ובו נכתב כי עד לאותה עת הונחו על שולחנו הוכחות חוב בהיקף של 4 מיליארד שקל.

ממסמך שערכה לאחרונה משפחת פישמן אשר הגיע לידי "כלכליסט", עולה כי לדבריהם חובו של פישמן עמד על סכום נמוך בהרבה - 3.146 מיליארד שקל. עוד לטענת המשפחה, עד לשלב זה מומשו נכסים בשווי 1.262 מיליארד שקל, על ידי מכירת חלקו של פישמן בחברות כגלובס, תנופורט, טן וכלכלית ירושלים. כך שלמעשה, על פי החישוב שמציעה המשפחה, יתרת החוב עומדת כיום על 1.8 מיליארד שקל בלבד.

עם תחילת הדיונים המשפטיים פנו ילדיו של פישמן לעו"ד בנקל ואמרו כי הם מוכנים לנסות להגיע לפשרה. פישמן עצמו לא השתתף בדיונים כמעט, והיו אלה עורכי דינו שניהלו את המו"מ.

המגעים החלו בינואר האחרון, ארכו מספר חודשים ולוו בהתכתשויות בין משפחת פישמן לבין המנהל המיוחד. עו"ד בנקל טען בבקשה שהגיש בינואר לבית המשפט כי פישמן היה היחיד שהעניק ערבויות לחברות שהיו בבעלותו ובבעלות אשתו וילדיו, להוציא שני חריגים, והוא שנשא, באופן בלעדי, בנטל חובותיהן השוטפים מבלי שמי מבני משפחתו השתתף בנטל.

בנקל טען כי דרך פעולה זו אינה מקובלת בעולם העסקים ובעיקר לא כשמדובר בחברות פרטיות הנזקקות לגיוס הון לשם הבטחת עצם קיומן. ילדיו של פישמן הדגיש בנקל לא העמידו ערבות כלשהי ולא שיעבדו נכסים שלהם להבטחת חובות הקבוצה.

עו"ד בנקל טען כי גם מניות ונכסים של הילדים אמורות לשמש לפרעון חובות הקבוצה והעלה "חשש כבד בלשון המעטה שבהמעטה, כי חברות שמניותיהן מוחזקות על־ידי ילדיו של פישמן או מי מהם, ושלפישמן עצמו אין, לכאורה, אחזקה ישירה בהן, שימשו כצינור להוצאת כספים מחברות קבוצת פישמן, שאלמלא כן היו הכספים הללו משמשים לשם פירעון התחייבויות של חברות הקבוצה לנושיה".

תגובת בנק ישראל: "על פי בדיקת הפיקוח על הבנקים, הבנקים הנושים לא היו מעורבים בגיבוש ההצעה להסדר חוב שהתגבשה בין המנהל המיוחד לבין הלווה. גם הפיקוח על הבנקים לא עורב בגיבוש ההצעה. הפיקוח על הבנקים מצפה שהדירקטוריונים וההנהלות של הבנקים יבחנו את ההצעה תוך ראייה רחבה של מכלול ההיבטים העולים מהנושא, לרבות מיקסום החזר החוב ושמירת אמון הציבור בבנקים".