חצי מיליארד שקל מסתערים על שאריות הנפט של האמריקאים

דיווחים של שותפויות האנרגיה הישראליות מהשבוע האחרון מסמנים באופן ברור את הכיוון שאליו מנותבים מאות מיליוני שקלים מכספי המשקיעים בתל אביב: נכסי נפט וגז מחוץ לגבולות ישראל.

בשנתיים האחרונות, מאז התירו רשות ני"ע והבורסה לשותפויות חיפושי הנפט והגז להשקיע בפרויקטים מחוץ לישראל, רכשו חלק מהן רישיונות וזכויות בחו"ל. מרביתן החליטו לפנות לפעילות קידוח והפקה ברישיונות נפט יבשתיים בשוק האמריקאי, שעלות הקידוח בהם מוערכת במיליוני דולרים בודדים. כך, למשל, שותפות מודיעין מחזיקה בזכויות (25%) בשני נכסים בקליפורניה, שהיא רכשה בשנה שעברה, והשבוע דיווחה החברה כי היא נמצאת במשא ומתן לרכישת זכויות בשלושה פרויקטים נוספים. גם גלוב אקספלוריישן גייסה 10 מיליון שקל לפני כמה חודשים במטרה לקדוח בפרויקט בקליפורניה (Escolle).

גם השותפות הזדמנות ישראלית השלימה לפני יומיים רכישת זכויות (70%) בעשר בארות נפט בצפון דקוטה בתמורה ל־2.5 מיליון דולר, בתום שנה של חיפושים; ואלון חיפושי גז, המחזיקה בשותפות דור חיפושי גז, הודיעה בחודש האחרון על משא ומתן לרכישת 30% בנכס נפט וגז מניב בארה"ב.

מה שהוביל את השותפויות לשוק האמריקאי הוא המצוקה הפיננסית שעמה מתמודדות שחקניות נפט בינוניות וקטנות בארה"ב מתחילת המשבר במחיר הנפט, במחצית 2014, שגרר עמו מספר רב של פרויקטים "בשלים" שהוצבו על המדף במחירי חיסול. אין כמעט גורם בענף שלא דיבר על ההזדמנות הניצבת בפני שחקניות עם מעט מזומנים בקופה. זאת, בנוסף לעובדה שהשוק האמריקאי נחשב משוכלל ונתמך בסביבה רגולטורית הנחשבת נוחה.

לצד השותפויות הקיימות, משפחות לנדאו ורוטלוי הנפיקו באחרונה את רציו פטרוליום, שעוסקת בחיפוש נפט וגז. בנוסף, בימים אלה נמצא גדעון תדמור בעיצומו של תהליך להנפקת 130 מיליון דולר באג"ח, ולאחר מכן 15 מיליון דולר במניות, עבור שותפות נאוויטס פטרוליום, במטרה לפתח מאגרי נפט במפרץ מקסיקו.

על פי הדיווח שפרסמה אתמול הזדמנות ישראלית, שבשליטת אורי אלדובי ורוני הלמן, מתכננות השותפות ברישיונות שבצפון דקוטה לצאת בשנה הקרובה לשני קידוחים, כך שאם אלה יצליחו, תוכל החברה לייצר תזרים כבר בשנה הבאה.

קידוח נפט צילום: בלומברג

בשלב זה, פחות או יותר, נמצאת גם שותפות גלוב אקספלוריישן הקטנה יותר, שתולה את יהבה בפרויקט בקליפורניה שבו יש לה 90% מהזכויות. על פי תוכנית השותפות, היא צפויה לבצע שלושה קידוחים בשנתיים הקרובות. דו"ח הרזרבות שהיא פרסמה לאחרונה מצביע על פוטנציאל של 6 מיליון חביות נפט ו־1.2 מיליארד רגל מעוקבת (BCF) של גז טבעי. בשותפות מודיעין, המחזיקה בשני נכסי נפט בקליפורניה, כבר החלו בקידוחי אקספלורציה באחד האתרים, על רקע ממצאים המעידים על פוטנציאל הפקה של 17–20 מיליון חביות נפט בכל אחד מן הנכסים.

גם ברמת המחיר הנמוכה כדאי להפיק נפט ביבשה

יציאתן של שותפויות האנרגיה מעבר לים מעלה תהייה באשר לרמות הסיכון עבור המשקיעים הישראלים, שעד כה חוו לא מעט עליות ומורדות בהשקעות במשאבי טבע בישראל. ואולם, בכל הקשור לרצון לקדוח זהב שחור אצל הדוד סם, לא בטוח שהסיכון גדול יותר.

מרבית הסיכון שמולו ניצבות השותפויות הוא בשלבים מתקדמים יותר בתהליך של חיפוש והפקת משאבי טבע, שאותם הן מכירות מקידוחים יבשתיים בישראל. זאת למעט שותפות מודיעין, שנאלצה לבצע סקר תלת־ממדי לפני ההחלטה לצאת לקידוח שעליה דיווחה בשבוע שעבר.

הנחת היסוד בקרב השותפויות בשלב הזה היא שקיים נפט בנכסיהן, והשאלה היא כמה חביות הן יוכלו להפיק ובאיזה קצב. אף שמחיר הנפט נמצא בירידה בחמשת השבועות האחרונים ועומד סביב 43 דולר לחבית, גם ברמת מחיר זו הפקה של חביות נפט בקידוח יבשתי נחשבת כדאית מבחינה כלכלית. על פי הערכות, עלות הפקת חבית נפט בארה"ב נעה בין 25 ל–30 דולר ברישיונות היבשתיים, כאשר השוני במחירים מושפע ממיקום המאגר והקרבה שלו לתשתית ההפצה המרכזית. בנוסף, בשל התשתית המפותחת בארה"ב, קידוח מוצלח ותחילה של תהליך הפקה מתורגמים בפרק זמן יחסית קצר של שנה עד שנתיים לתזרים הכנסות.

נהוג להסביר כי השקעה בחברות אנרגיה בשלב האקספלורציה משולה להשקעה באופציה. בשלב הפיתוח היא כבר משולה להשקעה במניות, ואם הכל הולך כשורה והחברה מתחילה להפיק ללא תקלות, מדובר בהשקעה בטוחה, בדומה לאג"ח. במונחי סיכון־סיכוי, נכסי הנפט האמריקאיים יכולים להניב למשקיעים המקומיים ערך מוסף מבלי לסכן את כל כספי השותפויות המחזיקות בנכסים בישראל.

לצד השיקולים הכלכליים המניעים את השותפויות במעבר לארה"ב ולהיעדר יכולותיהן הפיננסיות להיכנס לחיפוש בהיקף עשרות מיליוני דולרים שיכול להסתיים בלא כלום, כפי שקרה למודיעין בקידוח מירה, גם הרגולציה בישראל משפיעה על ההחלטה לצאת לחו"ל. בימים אלה החליטו במשרד האנרגיה לדחות בארבעה חודשים נוספים את המועד להגשת בקשות לרישיונות חיפושים במים הטריטוריאליים של ישראל. זו הפעם השנייה שבה נדחה המועד, מה שמעמיד בספק את הרצון של החברות הזרות לנחות בישראל רווית התגליות.

אף שהערכות מצביעות על פוטנציאל רב מול חופי ישראל, למרבית השחקניות המקומיות זו איננה אפשרות מעשית. הדבר נובע בעיקר מהתנאים הנדרשים להתמודדות במכרז, ובכלל זה תנאים פיננסיים נוקשים כמו הון עצמי של מאות מיליוני שקלים, וקושי למצוא מפעילים שיגיעו לישראל. דלת זו סגורה גם בפני השחקניות הגדולות, כמו דלק קידוחים וישראמקו, בשל אחזקותיהן במונופול הגז תמר.

אזורים מסוכנים יותר - עם פוטנציאל גבוה יותר

בעוד השותפויות הקטנות פנו לזיכיונות בפרויקטים נקודתיים, היו כאלה שמינפו את היכולת לחפש אנרגיה בחו"ל והקימו שותפויות ייעודיות לכך. עם אלה נמנות רציו פטרוליום ונאוויטס פטרוליום של גדעון תדמור. רציו פטרוליום, שעם מייסדיה נמנה הגיאולוג המוערך איתן אייזנברג, הונפקה בינואר לאחר שגייסה מהציבור 61 מיליון שקל. כיום היא מחזיקה בארבעה נכסים מרכזיים, שהעיקרי הוא בגויאנה שבדרום אמריקה, שם שותפתה אקסון מוביל כבר דיווחה על תגליות נפט נרחבות. הנכסים של רציו פטרוליום נמצאים בשלבי ביצוע סקרים או עיבוד נתונים. אתמול דיווחה רציו על משא ומתן לרכישת זכויות ברישיונות בסורינאם ובבריטניה באזור הים הצפוני. נכסיה של נאוויטס מגוונים יותר. מצד אחד, יש לה נכסים יבשתיים בלואיזיאנה ומפרץ מקסיקו, המוכנים לקידוח; ומצד שני, היא מחזיקה בזכויות אקספלורציה (30%) ברישיון בלוק־7 בקנדה בשותפות עם קבוצת דלק.

אזורים כמו דרום אמריקה או אפריקה נחשבים למסוכנים יותר מארה"ב, אם כי פוטנציאל הגילוי בהם גדול יותר. מכאן שהשקעות בשותפויות שעדיין בתהליכי חיפוש הן עתירות סיכון. עם זאת, עלויות ההפקה בים ירדו בעקבות ירידת מחיר הנפט וביטול פרויקטים מצד חברות האנרגיה, שהותירו אסדות רבות בהמתנה שמוכנות להתגמש במחיר.