"אחרי שנים של מאמצים והשקעה של מיליארדים, אף אחד לא הצליח למצוא שום שימוש לבלוקצ'יין"

"לא מזמן נסעתי באובר עם חבר שלי, ושאלתי אותו מה הוא עושה היום. הוא ענה 'דברים שקשורים לבלוקצ'יין'. הרבה חברים שלי עברו מבניית עסקים אמיתיים - שמפתחים מוצרים שעוזרים לאנשים - לדברים שקשורים לבלוקצ'יין. מכרה אחרת שלי התחילה לתכנן הנפקת מטבע וירטואלי. היא מנהלת חברה אמיתית, שאנשים סומכים עליה, ומה שהם באמת רצו זה השקעה חדשה. אבל הדרך להשיג את ההשקעה היתה להגיד שזה בלוקצ'יין. כך שעכשיו במקום להתמקד בסיוע ללקוחות שלהם, הם לומדים על בלוקצ'יין", מספר קאי סטינצ'קומב בראיון מסן פרנסיסקו. "לדעתי, זה בזבוז כישרון. יש בעולם אנשים עם צרכים אמיתיים, וכאן בעמק הסיליקון מרוכז כל כך הרבה הון סיכון, ומיוצרת כל כך הרבה טכנולוגיה. יש מחיר לכך שכל כך הרבה כישרון מתמקד בבלוקצ'יין".

זה לא הדבר היחיד שמטריד את סטינצ'קומב לגבי קדחת המטבעות הווירטואליים. "התחלתי לראות מודעות שקוראות למשקיעים להשקיע כסף - כולל חיסכון הפנסיה שלהם - בביטקוין ובבלוקצ'יין. וזה גרם לי לעצור ולחשוב. זה מדאיג ומתחיל להתרחב אל אנשים שאין להם כסף לסכן בהרפתקה כזאת".

ביטקוין, המטבע הווירטואלי שפרץ אל אוויר העולם בדיוק לפני תשע שנים, שובר בחודשים האחרונים שיאי מחירים, ומציג הרבה תנודתיות בדרך. לא מעט אנשים מסכימים שמדובר בבועת ענק שמתנפחת מול עינינו. באותה נשימה הם נוהגים להוסיף שביטקוין הוא אולי השקעה ספקולטיבית ומסוכנת, אבל הטכנולוגיה שעומדת מאחוריו, הבלוקצ'יין, עוד תחולל מהפכה. סטינצ'קומב מספר שגם הוא נתקל בתופעה. "אנשים אומרים, 'מה שרבים לא יודעים הוא שיש גם טכנולוגיה בסיפור'. ככה הם נשמעים חכמים, ואנשים אוהבים את זה".

סטינצ'קומב, בעצמו יזם העומד בראש סטארט־אפ בתחום הפיננסים, לא קונה את זה. "כולם אומרים שהבלוקצ'יין עומד לשנות את הכל. אבל אחרי שנים של מאמצים בלתי נלאים והשקעה של מיליארדי דולרים, אף אחד לא הצליח למצוא בפועל שום שימוש לבלוקצ'יין - חוץ מספקולציה במטבעות והעברות כספים לא חוקיות". כך נפתח מאמר שפרסם סטינצ'קומב בשבוע שעבר. הוא עובר בו יישום אחרי יישום ומראה שהבלוקצ'יין, מאגר נתונים מאובטח שרץ במקביל על המחשבים של כל המשתמשים במערכת, או במינוח הטכני יותר "יומן מבוזר", לא באמת פותר שום בעיה מהותית. יותר מזה, הבלוקצ'יין סתם מוסיף סיבוכים מיותרים. "כל אחד ממקרי השימוש כביכול - מתשלומים ועד מסמכים משפטיים, מחשבונות נאמנות ועד מערכות הצבעה - הוא בעצם דרך עקומה להוסיף יומן מוצפן, מבוזר ואנונימי שאין בו צורך. מה אם בעצם אין בכלל שימוש אמיתי ליומן מבוזר? מה אם, עשר שנים אחרי שהוא הומצא, איש לא אימץ בקנה מידה גדול יומן מבוזר בגלל שאיש לא רוצה אותו?".

הניתוח של סטינצ'קומב, שהעז לצאת מהשורה, היכה גלים. אחרי הכל, הבלוקצ'יין אמור להיות המצאה מהפכנית. בראיון ל"כלכליסט" מסביר סטינצ'קומב למה לדעתו השימוש העיקרי לטכנולוגיה שכולם אוהבים לאהוב הוא בעצם תרמית פירמידה.

כמו מערכת בנקאות בימי הביניים

סטינצ'קומב (Stinchcombe) הוא המייסד והמנכ"ל של True Link Financial, חברת פינטק שיצאה מאינקובטור הסטארט־אפים המפורסם Y Combinator. על הרעיון לחברה, שמספקת פתרונות פיננסיים לפנסיונרים ולקשישים, הוא חשב אחרי שמשפחתו גילתה שסבתו בת ה־92 רשמה בחודש אחד 75 צ'קים לנוכלים שהתחזו לארגוני צדקה. התובנה שלקוחות מבוגרים זקוקים להגנה מיוחדת ולאפשרות לבטל פעולות פיננסיות היא, לדבריו, חלק ממה שהביא אותו לראות את הפגמים של הבלוקצ'יין.

"הלקוחות שלי מבוגרים, ולעתים קרובות בעלי צרכים מיוחדים", הוא אומר. "אלה האנשים שנשענים יותר מכל על ההגנה של מערכת הבנקאות. כשמשתמש כזה רואה באנר שאומר שעליו לשדרג את מערכת ההפעלה שלו, הוא עלול ללחוץ עליו ולהוריד תוכנת נוזקה. אם הוא שומר את מפתח הבלוקצ'יין הפרטי שלו על המחשב האישי, כל הכסף שלו ייגנב. במערכת הבנקאות זה לא עובד ככה. אם מישהו משיג מספר כרטיס האשראי, מספר חשבון בנק או את הסיסמה לחשבון אונליין של מישהו, הוא לא יכול לגנוב את כל הכסף שלו".

איור: יונתן וקסמן

מה שחסידי הביטקוין והבלוקצ'יין לא מבינים, מרחיב סטינצ'קומב בפוסט שלו, הוא שבנקים הם הרבה יותר מטכנולוגיה. "מערכת הבנקאות, שמגבה המדינה, מספקת ביטוח פיקדונות (שקיים בארה"ב אבל לא קיים רשמית בישראל - א"פ), עסקאות אשראי הפיכות, וידוא זהות, סטנדרטים לביקורת ומערכת בירור כשדברים משתבשים. בביטקוין הם לא קיימים. פעם בפורום אינטרנטי פורסמה תלונה של מישהו שטוען שרוקנו את חשבון הביטקוין שלו - מישהו פרץ לאימייל שלו וגנב לו את הסיסמה. הוא היה המום לגלות שאין למי לפנות! ומדובר בתופעה נרחבת. Mt. Gox, הבורסה הגדולה בזמנו לביטקוין, איבדה ב־2014 400 מיליון דולר מכספי המשקיעים בגלל כשלי בטיחות. גם הבורסה שהחליפה אותה במקום הראשון, Bitfinex, נסגרה אחרי שהפסידה כספי משקיעים. מה אם מישהו היה מרוקן את רוב הבנקים מכספי הלקוחות? הביטקוין הוא כמו מערכת הבנקאות בימי הביניים".

"אני לא טוען שבמערכת הבנקאות הנוכחית יש מספיק הגנות", סטינצ'קומב מוסיף עכשיו. "יש הרבה דברים שאפשר לשפר. למשל, צ'קים: לכל מי שכתבת לו צ'ק יש את מספר חשבון הבנק שלך. זה טיפשי. אבל גם כאן, הבעיה היא לא בספרי החשבונות, אלא במערכות האנושיות שמקיפות אותם. דווקא בסיסי הנתונים הם בסדר גמור".

לא פותרת את הבעיה האמיתית

לא חסרים מיזמים ורעיונות שקשורים לבלוקצ'יין. ממוצרים מהפכניים בתחום הביטוח ועד שימוש בבלוקצ'יין כדי לתעד באמצעותו באופן אמין ומאובטח כל תחנה שהאוכל עובר, מהשדה עד לצלחת. אבל סטינצ'קומב משוכנע שכשאנשים מדברים על בלוקצ'יין, הם לאו דווקא מתכוונים לטכנולוגיה הספציפית עם כל מה שקשור בה, כולל הצפנה, ביזור ושאר ירקות. בעצם, הם מתלהבים מרעיון הרבה יותר כללי. "אנשים אומרים, 'עם בלוקצ'יין, אתה יכול לעשות א', ב', או ג''. אבל בעצם הם לא בהכרח מתכוונים ליומן מבוזר, אלא פשוט לרישום ביומן. ואגב, רישום ביומן הוא באמת רעיון ממש טוב. ההמצאה של בסיס הנתונים שינתה את העולם".

תוכל לתת דוגמה לבלבול הזה?

"אנשים מדברים על שימוש בבלוקצ'יין כדי לדאוג לאבטחה של שרשרת אספקת המזון. כולם מסכימים שזה חשוב. הרעיון הוא שבלוקצ'יין יכול לאחסן מידע על מי שייצר את האוכל, מי טיפל בו בדרך, וכן הלאה. אבל יש הרבה דרכים לעשות את זה. צריך פשוט שלכל האנשים בשרשרת האספקה יהיה מכשיר שמחובר לאינטרנט, ושהזהות שלהם תהיה מאומתת. לא משנה אם זה באמצעות בלוקצ'יין, או שם משתמש וסיסמה או מפתח הצפנה פרטי. העיקר שהזהות שלהם תאומת, והם יסכימו לתעד את המידע. ברגע שכל הנתונים מתועדים, פחות משנה איפה הם נשמרים. אפשר להשתמש ביומן רגיל או בבסיס נתונים".

אז למה מדברים דווקא על בלוקצ'יין?

"בגלל שאנשים נוטים לחשוב שהמידע שמוכנס לבלוקצ'יין נכון - אוטומטית. שאם המידע בבלוקצ'יין, אין מצב שמישהו שיקר על זה שהתפוחים שלו אורגניים. או שאם משתמשים במערכת בלוקצ'יין לספירת קולות, אין אפשרות שייספרו קולות של אנשים שלא קיימים, או שלא זכאים להצביע. אבל הרי ברור שאפשר לבצע זיופים בקלפי דיגיטלית, בדיוק כפי שאפשר בקלפי רגילה. כל מה שצריך לעשות הוא לספור אקסטרה קולות".

כלומר טכנולוגיה כמו הבלוקצ'יין לא פותרת את הבעיה העיקרית.

"בדיוק. היא פותרת בעיה מאוד קטנה. בהצבעה האתגר הוא לוודא שיש פתק אחד לכל בוחר. זה החלק הקשה. לרשום את תוצאות ההצבעה אחר כך זה מאוד קל. מומחים למערכות הצבעה לא אומרים, 'מה שאנחנו צריכים הוא יומן טוב יותר'. הם צריכים מערכות אנושיות טובות יותר, שיוודאו שתהליך ההצבעה מפוקח טוב יותר. למעשה, הם בעד פתקים מנייר. אותו הדבר נכון לגבי מומחי אבטחת מזון. הם לא אומרים, 'כולם עונים על השאלות במדויק, אבל לא היה לנו את היומן הנכון לרשום בו את התשובות, ועכשיו, כשיש לנו תוכנה כזו, הכל יהיה קל'. מה שעדיין צריך לקרות הוא שכולם יכניסו למערכת את הנתונים הנכונים, ולא ישקרו".

קאי סטינצ'קומב. "אנשים מתלהבים מהבלוקצ'יין כי זה גורם להם להישמע חכמים"

מצהירים אבל לא ממהרים לאמץ

אז הבלוקצ'יין פותר את הבעיות הקטנות ולא את הגדולות, וגם לא מספק לנו, כצרכנים פיננסיים, את ההגנה שהמערכות הקיימות מספקות. אבל זה לא הכל: סטינצ'קומב מזכיר שיישום הבלוקצ'יין המפורסם מכולם, הביטקוין, הוא פתרון זולל אנרגיה, מסורבל, ובין היתר גם מאפשר לגורמים מפוקפקים להעביר כספים, מסוחרי סמים ועד טרוריסטים. אבל כאן נשאלת השאלה: אם טכנולוגיית הבלוקצ'יין כל כך בעייתית, למה כל כך הרבה גופים גדולים מצהירים שהם מתכוונים לאמץ אותה? סטינצ'קומב מציע לקחת את ההצהרות האלה בעירבון מוגבל.

"IBM, למשל, מובילה לכאורה באימוץ פתרונות בלוקצ'יין, ולעתים קרובות אנשים מביאים את יישומי ניהול שרשרת האספקה שלה כדוגמה לאימוץ הטכנולוגיה. אבל כשמחפשים תוכנות לניהול שרשרת אספקה של IBM, בלוקצ'יין מוזכר רק פעם אחת בין חמש התוצאות הראשונות. וגם אז, הוא מוזכר ברשימת מאמרים על חדשנות בתחום. אם תפנה אל IBM בכוונה לקנות תוכנה לניהול שרשרת האספקה, לא ינסו למכור לך בלוקצ'יין. לעומת זאת, אם תבוא לקנות תוכנת בלוקצ'יין, אז יהיה להם פתאום מה להציע לך. כלומר, אם אדם רוצה לקנות מוצרי תוכנה מבוססי בלוקצ'יין, או מחפש ייעוץ על יישומי בלוקצ'יין, IBM תמכור לו אותם. הם הרי עסק למטרת רווח. אבל אף שהם הדוגמה המובילה לאימוץ בלוקצ'יין, הם בעצמם לא מאמינים שזה הפתרון הכי טוב. הם בבירור לא חושבים ככה.

מפגין בטוקיו מול החברה־האם של Mt.Gox, בורסת הביטקוין שב־2014 איבדה 400 מיליון דולר מכספי המשקיעים צילום: בלומברג

"או דוגמה אחרת: בורסת נאסד"ק. יש בה מערכת מבוססת בלוקצ'יין למניות פרטיות. הכריזו עליה כבר לפני כמה שנים, אבל מאז לא השיקו יישומי בלוקצ'יין באף אחד מהסניפים האחרים שלה, ובמערכת המסחר מבוססת הבלוקצ'יין שלה יש אולי שש חברות. בזמנו, בבורסה אמרו שזה יחסוך כל כך הרבה נייר וכסף, שזה הרבה יותר מאובטח. אם זה פתרון כל כך יותר טוב, איך זה שלא משתמשים בו בעוד בורסות? הסיבה היא כמובן שבנאסד"ק ממילא מנהלים רישום של מי מחזיק באיזו מניה, באמצעות יומן רגיל, וזה עובד נפלא". במילים אחרות, לנאדס"ק אין שום צורך בבלוקצ'יין.

אולי עדיין מוקדם? הרי לקח כמה עשורים עד שהתחילו להשתמש באינטרנט בהיקף נרחב.

"אחד ממהנדסי התוכנה הראשונים של האינטרנט כתב לא מזמן פוסט יפה, שבו הוא טען שזה פשוט לא נכון. הוא הסביר שהאינטרנט אמור היה ליצור דרך טובה יותר לשלוח הודעות ולשתף קבצים. ומהיום הראשון, האינטרנט אכן היתה דרך טובה יותר לשלוח הודעות ולשתף קבצים. זה לא שהם בנו את הטכנולוגיה בלי מושג איך ישתמשו בה, בתקווה שיום אחד בעתיד מישהו ימצא לה שימוש. כמובן שאף אחד לא צפה את הגודל וההשפעה של הרשת, אבל כשאנשים הטילו ספק באינטרנט, הם אולי אמרו שהיא לא תשנה את החברה האנושית, שזו אופנה חולפת, שעסקים אמיתיים לא יעבדו אונליין, אבל איש לא אמר שזו דרך לא טובה לשלוח הודעות ולשתף קבצים. כי זו כן דרך טובה".

והבלוקצ'יין?

"הדבר הזה לא נכון במקרה של הבלוקצ'יין. לנאסד"ק יש מערכת מבוססת בלוקצ'יין ומערכת שלא מבוססת בלוקצ'יין, והיא בוחרת להשתמש באופן גורף במערכת שלא מבוססת עליו. IBM מעדיפה מערכת שלא מבוססת בלוקצ'יין, כי היא יותר טובה. המומחים לבחירות לא בונים מערכות הצבעה בבלוקצ'יין. אף אחד לא רוצה מערכות כאלה, כי הן פשוט לא טובות למקרי השימוש לכאורה שלהם. ואי אפשר להגיד את זה על האינטרנט".

מידה של הכחשת המציאות

“כשמדברים עם יזמים, משקיעי ויועצי ביטקוין, הרבה פעמים מגלים חוסר ידע, ואפילו חוסר עניין, לגבי האופן שבו הדברים עובדים היום, או הערך שלהם למשתמש הקצה", כותב סטינצ'קומב. הוא מתאר איך היישומים בתחום מפותחים על ידי "חבורת מתכנתים חכמים בשנות ה־20 שלהם, בלי שום ניסיון בתעשייה", שמשוכנעים שהם יכולים לעשות את העבודה טוב יותר.

תרחיב. 

"אנשים אומרים שבלוקצ'יין הוא פתרון יותר טוב למערכות ההצבעה, אבל משעה אחת של קריאה על מערכות ההצבעה מבינים שהוא לא פותר שום בעיה למי שבונה מערכות כאלה. או מסחר במניות: אנשים בתחום אומרים שהם רוצים מערכות ציות טובות יותר, יותר אוטומציה, יותר נגישות. אף אחד מהם לא אומר, 'אנחנו רוצים יומן טוב יותר'. אנשים אומרים, 'ויזה היא דינוזאור'. החברה שלי מנפיקה כרטיסי ויזה ללקוחות שלנו, ואם בלוקצ'יין היה פותר את הבעיות שלי והיה מציע יותר ביטחון ללקוחות שלי, כמובן שהייתי מאמץ אותו. אבל הוא לא עושה את זה. הוא לא טוב לשום דבר".

כדוגמה אחרונה סטינצ'קומב מציע את המקרה המפורסם של ה־DAO, קרן השקעות שהוקמה ב־2016 על בסיס מטבע האת'ריום, מהמתחרים הבולטים של הביטקוין. חודש בלבד אחרי שהוקמה, הצליחו האקרים לגנוב שליש מכספי המשקיעים ב־DAO, מה שגרר סכסוך סוער בקהילת את'ריום. "כשה־DAO הוקמה, היא לוותה בטענות כמו 'אין בתמונה עורכי דין, זה יהיה אוטומטי ויותר בטוח. אנחנו נפטרים מהמתווך' - ואז כמובן שכל הכסף נגנב. זה בדיוק תפקיד המתווך. לא היה אדם כזה, וכל הכסף נגנב".

"וזו הנקודה שאנשים מפספסים", הוא מדגיש. "עמק הסיליקון מסתכל על כל אנשי שירות הלקוחות בבנקים שמטפלים בתלונות, או על העובדים באמזון שהתפקיד שלהם הוא לבנות אמון, או על צבא משקיפי הבחירות שעובדים בעיראק ואפגניסטן ומסכנים את החיים שלהם. והם אומרים, 'כל האנשים האלה מיותרים, מה שאנחנו צריכים הוא יומן שיאפשר למחוק את התעשיות האלה'. אבל נסו רגע להבין מי האנשים האלה. עשו קצת ראיונות עם לקוחות כדי לברר מה הבעיות שמפריעות להם, ונסו לפתור אותן, במקום להניח שלכל האחרים אין מושג מהחיים שלהם".

"ולפעמים", מוסיף סטינצ'קומב, "יש גם מידה של הכחשת המציאות. אנשים נוהגים להגיד שהאתגר של מערכת הבנקאות הוא הריכוזיות. אבל יותר מחצי מעסקאות הביטקוין מעובדות, או 'נכרות', על ידי חמש חברות. נדרש הון של מיליארדי דולרים לבנות מערך גדול לכריית ביטקוין. למעשה, מגזר הבנקאות הרבה פחות ריכוזי ממגזר הביטקוין. אנשים אומרים שהוא לא ריכוזי אך זה בדיוק להפך.

"טענה אחרת שנתקלתי בה היא שהביטקוין הוא העתיד כי הוא יבטל את העמלות שפייפאל ו־venmo (שירות התשלומים הנייד של פייפאל - א"פ) גובים. אבל אפשר להעביר כסף בחינם בין משתמשי פייפאל ו־venmo, ולעומת זאת בביקטוין צריך לשלם כדי להעביר כסף. זה בדיוק ההפך מהיתרון שלכאורה יש לו. כלומר יש אנשים חכמים שאומרים במלוא הרצינות שהסיבה להשתמש בביטקוין ולא בפייפאל היא שהביטקוין לא דורש עמלות, ופייפאל כן גובה עמלות - וזה פשוט לא נכון".

אז הבעיה של המפתחים שאתה מדבר עליהם היא חוסר היכרות עם העולם האמיתי?

"כן. ובנוסף, הם מניחים שאם הם לא מבינים מה מישהו עושה, קרוב לוודאי שהוא פשוט מבזבז את הזמן שלו".

איך אנשים הגיבו לביקורת שלך?

"קיבלתי תגובות מעורבות. אבל היו הרבה אנשים שחיכו שמישהו יכתוב משהו כזה. אפילו כשמנסים לבנות משהו אמיתי על הבלוקצ'יין, ההייפ שיש היום סביב התחום הזה מזיק. כשיזם אומר, 'אנחנו ננהל ליגת פוטבול על הבלוקצ'יין' ומגייס השקעה של 3 מיליון דולר - זה כל כך טיפשי. לנהל ליגת פוטבול על הבלוקצ'יין? האנשים האלה לא יודעים דבר על ניהול ליגת פוטבול. קשה לנהל ליגה כזאת. אני מכיר אנשים, שלא הייתי מזלזל בהם, שמנסים לעשות משהו אמיתי עם בלוקצ'יין, ואז מגיע מישהו שזורק שהוא רוצה לנהל ליגת פוטבול. ולכן ההייפ מאוד מזיק".

מישהו הציג לך טיעונים משכנעים ששינו את דעתך?

"הדבר היחיד שלא חשבתי עליו היה הערך האסתטי של הבלוקצ'יין. מישהו הציע לי לחשוב על פרויקטים של בלוקצ'יין כאמנות מיצג. אף פעם לא חשבתי על זה ככה, ואני בטוח שגם רוב האנשים לא. וקשה להתווכח עם זה. אם עושים את זה בשביל היופי המובנה שבדבר, אז כל הכבוד. כשהכריזו שלא חוקי לפרסם את קוד ה־DeCSS לפענוח הצפנה של די.וי.די, אנשים התחילו להדפיס אותו על חולצות. אפשר לראות בביטקוין הצהרה אמנותית על עצמאות מהממשלה, או מחאה פוליטית. אני לא חשבתי ככה קודם".

שאלה מתבקשת לקינוח: יש בבעלותך ביטקוין?

"יש לי את'ריום בשווי 175 דולר".

יום אחד זה יכול להיות שווה הרבה יותר.

"כנכס ספקולטיבי, יש לזה ערך ברור. זה משהו שטענתי מפורשות. אנשים עשו ככה עשרות מיליוני דולרים. אם כוונת השימוש היא 'אני אקנה את זה בתקווה שמישהו יקנה את זה בסכום גבוה יותר אחר כך, וגם הוא מקווה שיקנו את זה ביותר כסף, וגם מי שקנה ממנו יקווה שמישהו אחר יקנה את זה ביותר כסף' - מדובר בתרמית פירמידה. אבל אנשים עושים הרבה כסף בתרמיות פירמידה. כמובן שמטבע הדברים, יותר אנשים מפסידים כסף בתרמית פירמידה. אבל בטח, אפשר לעשות ככה כסף - אם יוצאים בזמן הנכון".