השורה התחתונה
אג"ח אקזוטיות למחפשי הרפתקאות: COCO ומדינות מתפתחות באסיה
הבעיה: ירידה חדה במרווחי התשואה בין אג"ח ממשלתיות לאג"ח חברות בארץ. הפתרון: הגדלת החשיפה לאג"ח הנסחרות בחו"ל
- בשבבים, במדיה ובתרופות: 2017 תיזכר כשנת העסקאות הגדולה
- פלוג רומזת שמשקיעי האג"ח צריכים לדרוש פרמיה גבוהה יותר, אך הם מתעלמים
- המשקיעים נערכים להפסקת גשמי הכסף של הבנקים המרכזיים בשוק האג"ח
נראה שבישראל התופעה התגברה בשנה האחרונה ביתר שאת לעומת שאר העולם. הדבר קרה כתוצאה מכך שבשנים האחרונות זרמו כספים רבים לקרנות הנאמנות המקומיות, כך שנוצרו ביקושים עצומים לאג"ח חברות בישראל. כמו בכל שוק, כשיש ביקושי ענק המחיר עולה ומביא לצמצום אגרסיבי במרווחי הסיכון. החברות מזהות את המצב ומגייסות חוב בריביות נמוכות מאוד, שלא בהכרח מפצות על הסיכון שבהשקעה בהן. הפתרון הוא לצאת משוק האג"ח המקומי, לאמץ גישה גלובלית ולהגדיל את החשיפה בתיקי ההשקעות לאג"ח הנסחרות בחו"ל - בדיוק כפי שקרה בשוק המניות המקומי לאחר המשבר העולמי של 2008.
חוששים מהתחזקות השקל? יש פתרון
לפני המשבר של 2008 רכיב המניות בתיק ההשקעות בישראל כלל ברובו חברות מקומיות הנסחרות בישראל. אך מ־2009—2010 התחלנו לראות ירידה בחשיפה למניות הנסחרות בארץ לטובת מניות ממדינות אחרות - בייחוד ארה"ב. בהתחלה הדבר לידי ביטוי בהשקעה בתעודות סל המתמקדות במדדים מעבר לים, ולאט לאט ראינו גם אחזקה ישירה של מניות גלובליות.
בשנתיים האחרונות אנו רואים יותר תיקי השקעות שמשקיעים באג"ח מעבר לים, אך מדובר עדיין בתופעה בשוליים, ואינה תופסת נתח גדול מרכיב האג"ח בתיק ההשקעות. אחת הסיבות להימנעות מהשקעה באג"ח מעבר לים היא חשש מהתחזקות השקל, כפי שחווינו בשנה האחרונה. עם זאת, יש לחשש הזה פתרון.
יש לא מעט תעודות סל העוקבות אחר סלי מדדי אג"ח מעבר לים ומגודרות לשקל. יתרה מכך, יש לא מעט קרנות אג"ח המנוהלות על ידי המומחים הגדולים בעולם, שניתן לקנות בשקלים - ללא חשיפה מטבעית. כלומר הקרן מנטרלת את החשיפה למטבעות שבהם היא משקיעה.
פימקו (PIMCO), לדוגמה, מנהלת האג"ח הגדולה בעולם, שמנהלת נכסים בשווי של 1.5 טריליון דולר, מאפשרת לישראלים לקנות קרנות בניהולה בשקלים, שמגודרות לשקל. למשל, באמצעות הקרן Pimco Global Investment Grade Credit Funds
(ILS) - קרן שמשקיעה את מרבית נכסיה באג"ח גלובליות של תאגידים בדירוג השקעה, וכן בנכסים ממשלתיים וחברות ממשלתיות, ואמורה להוות אחזקת עוגן בתיקי השקעות. הסיכון בקרן הוא בעיקר המח"מ, שכן יש רגישות לשינויי ריבית ותשואות בשוק. סיכון האשראי בקרן נמוך באופן יחסי. הקרן נסחרת במח"מ של כ־%5 ובתשואה של כ־3.2%.
סיבה נוספת להשקיע באג"ח חו"ל היא שמעבר לים יש אג"ח הבנויות בצורה שנפוצה פחות בישראל. לדוגמה אג"ח צמיתות (perpetuals), כלומר ללא החזר קרן. באג"ח אלה המשקיעים מלווים כסף לחברה ללא ציפייה לקבל את הקרן בחזרה, אלא מצפים ליהנות רק מהקופון הגבוה המתקבל באופן שוטף. מכשיר נוסף שנדיר למצוא בארץ הוא מניות בכורה. מניות אלה מעניקות למחזיקים בהן זכות לקבלת דיבידנד שנקבע מראש באופן המזכיר קופון של אג"ח. בחו"ל נפוץ מאוד גם לראות אג"ח מסוג Fix To Float – אג"ח לכל דבר עם קופון ומועד פירעון, אבל בתאריך מסוים יש לחברה אפשרות לפדות אותה, ואם היא לא עושה זאת, האיגרת נהפכת מאג"ח בריבית קבועה לאג"ח בריבית משתנה.
יש פתרון גם לחובבי הסיכונים
אג"ח נוספת שקיימת זמן רב בחו"ל ובשנים האחרונות הבנקים בארץ החלו להנפיק, היא מסוג COCO. מדובר במכשיר הדומה לאג"ח רגילות, אך מלווה בסיכון נוסף מכיוון שלגוף המנפיק יש אפשרות להפוך אותן למניות, ובמקרים קיצוניים אף למחוק את החוב לחלוטין. אג"ח אלה נותנות פרמיה גבוהה ביחס לאג"ח רגילות בשל הסיכון הנוסף שהן מכילות.
לאג"ח מסוג זה ניתן להיחשף על ידי קרן GAM Star Credit Opportunities (ILS), אותה לקוחות מוסדיים מתוחכמים יכולים לקנות בשקלים. קרן זו משקיעה בעיקר בתחום הייחודי של Preferred Shares & Perpetual - שכבות החוב וההון הנחותות יותר, אך בחברות חזקות, ותיקות ויציבות ובעיקר בבנקים. רוב החברות בקרן הן בעלות דירוג השקעה גבוה, ומאופיינות בהכנסה גבוהה ויציבה. בנוסף, סביבת הרגולציה הנוכחית התומכת בבנקים הופכת את הסקטור ליציב יותר, והאפיק מהווה כרית הגנה מפני עליית ריבית.
עוד סיבה להשקיע בחו"ל היא כמובן התשואה. לא מדובר רק בפער הריביות בין ישראל לארה"ב, אלא דווקא באפיקים מסוכנים יותר. חובבי הסיכון יעדיפו להיחשף דווקא לאג"ח ממדינות הנחשבות מסוכנות ואקזוטיות יותר. כך למשל, משקיע שמוכן לקחת סיכון יכול להשקיע באג"ח של חברות שפועלות במדינות מתפתחות או במדינות מאזור אסיה, שם ניתן למצוא תשואה גבוהה יותר מבישראל, אירופה ואפילו ארה"ב.
במידה שהלקוח מודע לסיכונים ומחפש פוטנציאל תשואה גבוה, הוא יכול להשקיע באג"ח בדירוג השקעה נמוך (HY). כך ניתן להשיג תשואה של כ־6.41% במח"מ של שנה אחת (הקרן צריכה להיות חלק מהקצאת הנכסים הכוללת בתיק ההשקעות). גם קרן מסוג זה ניתן למצוא בשקלים וגם היא מגודרת לשקל ואינה חשופה לתנודתיות מטבעות, ונקראת Angsana. הקרן היא UCITS שהתאגדה באירופה ומנוהלת על ידי נוטרימנטה (סינגפור). מטרת הקרן היא לספק תשואות מותאמות סיכון באמצעות השקעה במגוון אג"ח של חברות אסייתיות המעניקות פוטנציאל תשואה אטרקטיבי. בקרן ניתן דגש רב לבחירה של ניירות הערך, במטרה למזער את אובדן ההון תוך ניהול סיכונים פעיל, ותוך מתן דגש לשמירת נזילות נאותה וגיוון. שוק החוב הקונצרני באסיה צמח וגדל לאחר מספר שיא של הנפקות חדשות בשנים האחרונות, ומהווה חלק בלתי נפרד משוק האג"ח העולמי.
השורה התחתונה: נראה כי יש יותר ויותר סימנים בשוק האג"ח בישראל לבעיה של תמחור. לכן כדאי לצמצם את החשיפה לאג"ח חברות מקומיות ולעבור להשקעה באג"ח מעבר לים.
הכותב הוא מנהל השקעות ראשי – שוק מקומי בפיוניר ניהול הון