ערב המפולת של פברואר - ינואר מצוין בקרנות ההשתלמות

קרנות ההשתלמות הישראליות פתחו את 2018 ברגל ימין, רגע לפני המפולת שהתרחשה בשווקים בפברואר. מדד ת"א־35 עלה בינואר ב־2.5%, והקרנות רשמו תשואה ממוצעת של 1.3% בחודש שעבר, תשואה מצטברת של 8.6% ב־12 החודשים האחרונים, ותשואה מצטברת של 14.9% בשלוש השנים האחרונות.

אלטשולר שחם צנח למקום הלפני אחרון, עם תשואה של 1.13% בלבד, לאחר שבדצמבר 2017 היה במקום הראשון בתשואה החודשית. הגורם לירידה היה צמצום החשיפה למניות. קרן ההשתלמות של מיטב דש הניבה תשואה של 1.6% בינואר ותפסה את המקום הראשון. ב־12 החודשים האחרונים היא הניבה תשואה של 8.42%, ובשלוש השנים תשואה מצטברת של 13.9%. את התשואה הנמוכה ביותר הציג אי.בי.אי, עם 1.06% בלבד.

כל המספרים של ענף ההשתלמות

"בגדול מה שתרם לנו בעיקר זה ביצועים טובים בתיקי המניות בישראל ובחו"ל", הסביר ברק בנסקי, מנהל ההשקעות הראשי של מיטב דש גמל ופנסיה. לדבריו, "בחו"ל היתה לנו חשיפה לשווקים המתעוררים - גם בחוב וגם במניות, וגם חשיפה גדולה לארה"ב ולסקטורים של פיננסים, פארמה וטכנולוגיה בארה"ב. באג"ח קיצרנו מח"מ בצורה משמעותית בחודשים האחרונים, בעיקר באג"ח הממשלתיות של גרמניה, וזה תרם לנו לא מעט בינואר. לא התעסקנו במדד הפחד. מה שכן, כשסטיות התקן בשוק ההון היו נמוכות לפני שקפצו החודש, ניצלנו אותן כדי ליצור הגנות זולות, ולכן מהעלייה בסטיות הרווחנו הודות להגנות שהיו לנו בפברואר".

"זה היה חודש של מניות - ובעיקר מניות חו"ל", אומרת לימור דנש, סמנכ"לית השקעות בכירה בכלל ביטוח. הקרן ההשתלמות של כלל דורגה שנייה בינואר, עם תשואה של 1.58%, ורשמה תשואה מצטברת של 9.19% ב־12 החודשים האחרונים ו־13.21% בשלוש שנים.

"הנחת הבסיס היתה שממשיכים לראות צמיחה גלובלית, עם עלייה בציפיות אינפלציה על רקע צעדי הממשל בארה"ב. המשכנו להחזיק חשיפה גבוהה יחסית של מניות. עשינו שורט על האג"ח האמריקאיות, וזה חיזק אחזקות נוספות בסקטור הפיננסי והשפיע על התשואה בצורה חיובית".

מדד העקביות של קבוצת קלי

בפברואר חלו ירידות חדות בשווקים בעקבות ציפיות אינפלציה גבוהות בארה"ב, שמגבירות את הלחץ להמשך עליית ריבית. מדד S&P 500 איבד מתחילת החודש 3.5%, ומפלס הלחץ בקרב המשקיעים עלה.

בנסקי לא התרגש מהירידות החדות שנרשמו החודש: "אני לא חושב שיש היפוך מגמה בשווקים. צריך לחפש בזכוכית מגדלת נתונים של ירידה בפעילות, וזה ברוב המדינות הגדולות. אני לא רואה שום דבר שעלול להצביע על בעייתיות. בסופו של דבר מה שהצית את הירידות בשווקים זה עלייה בתשואות, שנבעה מחשש מאינפלציה, וזה משהו תקין שאמור להתרחש במחזור של עולם כלכלי.

"עכשיו יש אינפלציה וזה בא לידי ביטוי בעליות ריבית. אני חושב שאחרי העליות החדות שראינו בינואר נוצרו חששות מהרמה הגבוהה של שוק המניות, ומעליית תשואות מהירה בשוק האג"ח שמביאה אלטרנטיבה אחרת להשקעה - אבל זה לא שינוי מגמה. מצד שני אנחנו בתקופה של תנודתיות רבה. יש הרחבות פיסקאליות גדולות על רקע של התעסוקה המלאה, שיגבירו את הלחץ לאינפלציה".

דנש נחרצת פחות בדעתה: "זה תלוי מאוד בתשואות בארה"ב. אם הן ייעצרו ברמות האלה, אז הרווחיות של החברות תשפיע והן יהיו גורם מאזן. אם התשואות יעלו ליותר מ־3%, זה ישפיע לשלילה. כל שיעורי ההיוון משתנים, ואז צריך לתמחר סיכונים מחדש. כל עוד הריבית נשארת סביב רמות של עד 3%, הדו"חות הכספיים של החברות ישפיעו. הסיכון הכי גדול לשוק הוא עליית תשואות מהירה ומעל 3%. הכלכלה נראית טוב".