בלעדי לכלכליסט
אופס! בנק הפועלים גילה שהמליץ על קרנות עוקבות אחר המתחרים
יועצי הבנק המליצו בעבר לרכוש את הקרנות, מבלי לדעת שהן עוקבות אחר מדיניות ההשקעה של דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי טפחות. הדבר התגלה להפועלים בעקבות הוראה חדשה של רשות ני"ע — וכעת הוא מורה ליועציו להמליץ ללקוחות להיפטר מהן
בנק הפועלים הורה ליועציו להמליץ ללקוחות למכור קרנות נאמנות (קרנות עוקבות) של בתי השקעות, שמדיניות ההשקעה שלהן מוכתבת בידי הבנקים המתחרים דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי טפחות. "יש ליצור קשר עם הלקוחות, להמליץ להם למכור ולהסביר את הסיבות למכירה", כך במכתב ששלח השבוע אגף הייעוץ והמחקר בראשות אמיר בכר. מדובר בקרנות שיועצי הפועלים המליצו בעבר ללקוחות לקנותן.
- הופסקו המגעים למכירת מחצית אחזקותיה של שרי אריסון בפועלים
- מזרחי טפחות: “בעלי הוניגמן ביצעו עוקץ מתוכנן היטב"
- הסדר פשרה: יורשי מוטי זיסר ישלמו לבנק הפועלים 95 מיליון שקל
מנסים לחסוך עלויות
הקרנות העוקבות נוצרו בשנים האחרונות, בעקבות בקשות של הבנקים מבתי השקעות להנפיק קרנות נאמנות העוקבות אחר מדיניות ההשקעות הפנימית שלהם. במקביל הונחו יועצי ההשקעות של הבנק המזמין להשקיע בקרן העוקבת אחריו.
היועצים בבנקים צריכים לקיים פגישות תכופות עם הלקוחות, כדי לשנות את תמהיל הקרנות בתיק ההשקעות שלהם, בהתאם להתפתחויות בכלכלה ובשוקי ההון. אך כשיש קרן נאמנות, שממילא עוקבת אחר ההמלצות של הבנק שמתעדכנות מעת לעת, יורדת הדחיפות להיפגש עם הלקוח והבנק חוסך עלויות, שכן מנהל קרן הנאמנות מעדכן אוטומטית את תמהיל הקרן בהתאם למדיניות הבנק.
כמובן שמצופה מיועץ בבנק מסוים להמליץ ללקוחותיו רק על קרנות העוקבות שלו עצמו — ולא של המתחרים.
אז איך קרה שלקוחות בנק הפועלים מחזיקים בקרנות עוקבות של בנקים מתחרים? עד לאחרונה לא נדרשו מנהלי הקרנות לציין את עצם העובדה שהקרן היא עוקבת, ואת שם הבנק שאחרי מדיניותו היא עוקבת. כדי לגלות זאת צריך היה לקרוא את התשקיף שלה. אך לפני כמה חודשים הורתה רשות ניירות ערך למנהלי הקרנות לציין בשם הקרן כי היא עוקבת אחר בנק מסוים ותיק השקעות מסוים.
כך, לדוגמה, קרן ילין לפידות מודל +15 שינתה את שמה לילין לפידות עוקבת תיק 15 בנק מזרחי. כלומר, כיום ברור שמדובר בקרן עוקבת של הבנק. מדובר בקרן גדולה שמנהלת 872 מיליון שקל ומוחזקת בידי לא מעט בנקים מתחרים, שכנראה פספסו את הקשר בינה לבין המזרחי, שכן עד לא מזמן היא דורגה גבוה במערכות הדירוג של הבנקים.
בנק הפועלים, שלא ביקש מקרנות הנאמנות להרכיב עבורו קרנות עוקבות, הסביר במכתב ליועציו, כי הקרנות של דיסקונט, הבינלאומי והמזרחי "עוקבות אחר מדיניות ההשקעות הפנימית של בנק אחר, ויכול להיווצר מצב של פער ואפילו ניגוד בין מדיניותם לבין הנחיות ההשקעה שנקבעו בוועדת ההשקעות שהבנק והאגף מקיימים ומפרסמים מדי רבעון". במילים אחרות, הפועלים טוען כי לא ראוי שלקוחותיו יחזיקו בקרנות שעוקבות אחרי מדיניות של בנקים מתחרים.
מימין ראש אגף הייעוץ והמחקר בבנק הפועלים אמיר בכר והמנכ"ל אריק פינטו | צילום: אוראל כהן |
אך זו לא הסיבה היחידה שמונה הבנק. מהמכתב עולה כי בבנק הפועלים מסתייגים ממודל הקרנות העוקבות, שכן "מנהל ההשקעות בקרן פועל תחת הנחיות השקעה שנקבעו מראש בידי הבנק הנעקב. יתכנו מקרים שבהם הנחיות אלה יגבילו את מנהל הקרן מלבצע את ההשקעות בהתאם להערכותיו המקצועיות".
הפקעת סמכות מנהל הקרן
ביקורת דומה עולה תכופות גם מצד מנהלי הקרנות, בטענה כי הבנק שביקש את הקרן העוקבת בעצם אינו בוטח במנהל שלה ומפקיע ממנו את הסמכות להגדיר את מדיניותה.
בבנק מורים ליועצים לנמק את המלצת המכירה ללקוחות כך: "ביצועי הקרן לאורך זמן אינם מספקים" ובנוסף "קיימים מוצרים חלופיים המתאימים למדיניות ההשקעה, המדורגים גבוה יותר" ולבסוף כי "מדיניות ההשקעה על פיה פועלת קרן הנאמנות נקבעת בידי בנק אחר ואינה תואמת את מדיניות ההשקעה הנקבעת בבנק הפועלים. כל שינוי או עדכון שמבצע בנק אחר משתקף בפעילות הקרן ללא ידיעתנו ויכולתנו לבחון את השינוי".
בבנק הפועלים העדיפו לא להגיב.