בלעדי לכלכליסט
שרי אריסון מעמידה את מלח הארץ על המדף
בעלת המונופול הפרטי ששולט על 80% משוק המלח בישראל שכרה את שירותיו של בנק השקעות מקומי כדי שימצא רוכש לחברה שפועלת בעתלית ואילת. תג המחיר המבוקש: 350 מיליון שקל
שרי אריסון מגבירה את המהלך למכירת נכסים משמעותית בארץ. ל"כלכליסט" נודע כי אריסון שכרה את שירותיו של בנק השקעות מקומי כדי למצוא רוכש לחברת מלח הארץ, לשעבר תעשיות מלח, במחיר מבוקש של 350 מיליון שקל (כ־100 מיליון דולר).
- שיכון ובינוי רוצה להיפטר מהפעילות הבעייתית באפריקה
- שיכון ובינוי משיבה אש ללוקסי: "המועמדות שלנו לדירקטוריון נבחרו משיקולי גיוון מגדרי"
- הצמיחה בהכנסות שיכון ובינוי עלולה לחייב את שרי אריסון לבחור בינה לבין בנק הפועלים
אריסון מחזיקה במלוא המניות (100%) של מלח הארץ, יצרנית המלח הגדולה ששולטת על 80% ממכירות המלח בארץ ומהווה את המונופול הגדול ביותר בישראל בתחום המזון. היקף הרווחים של מלח לא ידוע כי המדובר בחברה פרטית אולם גורמים בתעשייה מעריכים את הכנסות החברה ב־250 מיליון שקל בשנה וה־EBITDA (רווח תפעולי תזרימי) של כ־35 מיליון שקל, כך שמדובר בשיעורי רווחיות גבוהים משמעותית בתעשית המזון.
מלח הארץ נוסדה ב־1922 על ידי מרדכי סורדין שעלה מרוסיה שם היה בעלים של מפעל למלח, ועד 2010 היא היתה יצרנית המלח היחידה בארץ. משפחת דנקנר רכשה את המפעל ב־1957, הפכה אותו למפעל מודרני באמצעות ציוד מכני שהכניסה ודרכי גישות חדשות למלח. המשפחה גם פתחה מפעל נוסף לחברה באילת ב־1976 והנפיקה את תעשיות מלח ב־1992 בבורסה בתל אביב. באמצעות החברה רכשה משפחת דנקנר 7% ממניות בנק הפועלים והפכה לשותפה בבנק. ב־2007 נרכשה החברה על ידי אריסון השקעות תמורת 1.27 מיליארד שקל, אולם עיקר השווי נבע מהאחזקה של תעשיות מלח בבנק הפועלים. שנה לאחר מכן הופרטה החברה ומאוחר יותר שינתה את שמה לשמה הנוכחי — מלח הארץ אילת בע"מ. מניות הפועלים שנרכשו בעסקה זו נמכרו על ידי תעשיות מלח תחת שליטתה של אריסון בשנתיים הבאות תמורת 1.25 מיליארד שקל, זאת כדי להקטין מינוף.
המכירות של מלח הארץ מיועדות לשוק הקמעונאי, התעשייתי והחקלאי. החברה גם מייצאת ליותר מ־20 מדינות בעולם. בנוסף היא פועלת בתחום של מוצרי פרימיום שפיתחה וכוללים מוצרים קולינריים ובריאותיים דוגמת מלח מופחת נתרן, מלח מועשר ביוד ו־Salt N' Easy, מלח ים ותבלינים לצלייה בתנור. קרקעות המפעלים בעתלית ובאילת עלו לכותרות על רקע הטבות שקיבלה החברה מהמדינה ב־2003, בהן זכויות בנייה עתידיות לכשישונה יעוד הקרקע ל־30% מהקרקע במפעל באילת ו־50% מהמפעל בעתלית, אולם זכויות אלה בוטלו ב־2013.
אריסון מצויה, כאמור, במהלך של מכירת נכסים בארץ, כשבאחרונה חתמה על הסכם לא מחייב למכירת מחצית ממניות השליטה (10%) בבנק הפועלים למוסדיים מארה"ב תמורת 3 מיליארד שקל. עסקה זו נכשלה אחרי שהאמריקאים התעקשו לבצע חלק מהעסקה בתשלום דחוי, עד לסיום חקירת הרשויות האמריקאיות בחשדות למעורבות הבנק בסיוע ללקוחותיו לביצוע הלבנות הון. בנוסף בוחנת אריסון את מכירת אחזקותיה בשיכון ובינוי, שנמצאת כיום במרכזה של חקירה לתשלומי שוחד לכאורה שביצעה חברה־נכדה שלה באפריקה. המועמד העיקרי לרכישה הוא מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר.
מקבוצת אריסון נמסר בתגובה: "כפי שפורסם בעבר בתקשורת, אריסון השקעות, כחברת השקעות, בוחנת מעת לעת פניות לגבי הכנסת משקיעים לכלל החברות שלה בארץ ובעולם. פניות אלה נבחנות לגופן, בהתאם לאסטרטגיית הפעילות הגלובלית ובמטרה לגוון את ההשקעות ולפתח את פעילות החברות".