האקזיט הבא: אבגול נמכרת ב-1.4 מיליארד שקל

חברה הודית מנהלת משא ומתן לרכישת השליטה באבגול הישראלית לפי שווי של 1.4-1.2 מיליארד שקל. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מתקדמים מאוד, על סף הסכם.

יצרנית הבדים הלא־ארוגים נשלטת על ידי הקרן הבריטית אתמבה (Ethemba Capital), שמחזיקה ב־50.8%. לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות של בנק לאומי, מחזיקה ב־15% מהמניות וצפויה גם היא למכור את מניותיה בחברה במסגרת העסקה.  

אתמבה רכשה את השליטה באבגול (45%) מידי דיוויד פדרמן ופטרוכימיים בשנת 2012 תמורת 107 מיליון דולר. הקרן צפויה לקבל עבור מניותיה 650 מיליון שקל לפחות. הגופים המוסדיים המחזיקים באבגול כוללים את כלל ביטוח, עם אחזקה של 7.4%, ואת מגדל, עם כ־8%.

רוצה ללמוד עוד על avgol? סטארט אפ ניישן פיינדר מידע נרחב אודות החברה וחברות נוספות בתחום http://finder.startupnationcentral.org/company_page/avgol 

הבד הלא־ארוג שמייצרת אבגול משמש חומר גלם לשוק ההיגיינה, בעיקר לחיתולים חד־פעמיים, תחבושות חד־פעמיות לנשים, מוצרים רפואיים ומגבונים. אבגול היא החברה הישראלית הגדולה בתחום זה. היא נסחרת בבורסת תל אביב מאז 2007 לפי שווי שוק של כמיליארד שקל — כלומר, העסקה תתבצע בפרמיה של 20% עד 40% על מחירה כיום.

מניית אבגול, שנכללת במדד ת"א־90, ירדה ב־13% מתחילת השנה, בהמשך לירידה של 3.4% ב־2017, שהיתה שנה קשה לכל הענף. ייתכן שזה מה שהפך את הרכישה לאטרקטיבית. מנגד, ב־2016 הציגה אבגול תשואה של כ־40% לבעלי מניותיה, ובשנת 2015 היא טיפסה ב־12%.

מלבד המניות, לאבגול יש שלוש סדרות אג"ח שנסחרות בבורסה (סדרות ב', ג' וד'). סדרה ב', שעומדת לפדיון בסוף השנה, היא בהיקף של כ־100 מיליון שקל, והיא נושאת ריבית של 1.04%. סדרה ג' מיועדת לפדיון בסוף 2024, היקפה 610 מיליון שקל והיא נושאת ריבית של 2.5%. סדרה ד', שנושאת ריבית של 4.7% ועומדת לפירעון בסוף שנת 2025, היא בהיקף של 240 מיליון שקל.

דיוויד מלדרם מנכ"ל אבגול על רקע מפעל החברה צילום: עמית שעל

המפעל בברקן נמכר, הפוקוס עבר לדימונה

אבגול היא חברה ותיקה, שנוסדה כבר ב־1953, אבל רק ב־1988 היא החלה בייצור הבד הלא־ארוג, שמשמש חומר גלם לשוק ההיגיינה. במהלך השנים היא רכשה מפעלים שונים לייצור, באזור התעשייה ברקן, בצפון קרוליינה שבארה"ב, ברוסיה ואפילו בסין.

ביולי האחרון מכרה אבגול את המפעל בברקן בתמורה ל־52.5 מיליון שקל (כ־15 מיליון דולר). העסקה כללה את מכירת הקרקע והמבנים, אך לא את ששת קווי הייצור המותקנים במפעל. אלה נשארו בבעלותה של אבגול, שסיכמה על שכירת המפעל לשנתיים תמורת 4.7 מיליון שקל.

מכירת המפעל נעשתה לאור החלטת החברה להעביר את מוקד הייצור לדימונה. אבגול הקימה קו ייצור חדש בעיר דימונה שבדרום בעלות של 60 מיליון דולר, שמסוגל לייצר 18 אלף טונות בשנה. החברה בחרה בדימונה מכיוון שזהו אזור פיתוח א', והמדינה משתתפת בעלות הקמת המפעל ב־7.5 מיליון דולר לפחות. לאבגול 18 קווי ייצור ברחבי העולם.

2017 היתה שנה קשה בענף המגבונים

אבגול היא אמנם החברה הישראלית הגדולה בתחומה, אבל היא לא היחידה. יחד איתה נסחרות בבורסת תל אביב עלבד, שלה שווי שוק של 500 מיליון שקל, ספאנטק, עם שווי שוק של 600 מיליון שקל, ושלא"ג, ששווייה עומד על 550 מיליון שקל. החברות הללו, וגם וייפורג'ט הפרטית מאופקים, הופכות את ישראל למעצמה בתחום הבדים הלא־ארוגים, בלי פרופורציה לגודלה. לחברות הללו יש מפעלים ביבשות אחרות, והן מספקות מוצרים לחברות רב־לאומיות כמו פרוקטר אנד גמבל וקימברלי. 

2017 היתה שנה קשה עבור תעשיית הבדים הלא־ארוגים בישראל ובעולם. שער החליפין של הדולר העיב על החברות בענף, שמתבססות על יצוא. השנה נפתחה בהתחזקות השקל ללא הרף מול הדולר, ובסיכום 2017 נחלש הדולר מול השקל בכ־10%, מה שפגע בחברות המייצאות.

בנוסף, העלייה בשכר המינימום ועליית מחירי הנפט ייקרו את הייצור, והתוצאה: שחיקה חדה ברווח התפעולי של החברות. רווחיהן צנחו בשיעורים דו־ספרתיים בשנת 2017 בהשוואה לשנת 2016. הנפילה ברווח התפעולי בחברות הישראליות הגיעה עד 30% במקרה של אבגול - שספגה את הפגיעה הקשה ביותר.

אבל אחרי התחלה קשה, במחצית השנייה של 2017 נרשמה התאוששות ברווחיות התפעולית ובשורה התחתונה. זאת בעיקר על רקע רפורמת המס של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלא דילגה על יצרניות המגבונים.

כמו חברות תעשייתיות רבות, שמחזיקות במפעלים ובפעילות ברחבי ארה"ב, נהנו החברות בענף מהטבות מס ברבעון הרביעי. כך, הרווח הנקי של החברות הישראליות בענף הסתכם במחצית השנייה של השנה ב־110 מיליון שקל - בזכות אירועים חד־פעמיים שמקורם ברפורמה של טראמפ. נתון זה גבוה פי חמישה מהנתון המקביל במחצית הראשונה.

בסיכום 2017 רשמו ספאנטק, עלבד ואבגול הכנסות כוללות של 3.31 מיליארד שקל, בדומה לשנה שקדמה לה. הרווח התפעולי שלהן צנח ב־30.3% והסתכם ב־226.2 מיליון שקל. השורה התחתונה נחתכה ב־28% והיא הסתכמה ב־133.4 מיליון שקל.

דיויד מלדרם מנכ"ל אבגול

לאבגול יש כבר דריסת רגל בהודו עם קו ייצור

אבגול, המנוהלת על ידי דיוויד מלדרם, הצליחה לסיים את שנת 2017 ברווח נקי של 72 מיליון שקל. מדובר בירידה של 24% לעומת השנה הקודמת, שבה רשמה בשורה התחתונה רווח של 94 מיליון שקל. הירידה בהכנסות היתה מתונה בהרבה, 1.27 מיליארד שקל לעומת 1.3 מיליארד ב־2016. בשורת הרווח התפעולי הורגש הפער: ירידה ל־125 מיליון שקל לעומת 180 מיליון שקל ב־2016.

הדו"חות לרבעון הראשון של 2018 עדיין לא פרסמו, אבל בשוק ניכרת אופטימיות זהירה לגבי התוצאות בענף, בייחוד על רקע השיפור בשערי החליפין הן בדולר והן ביורו.

מנגד, לחולשה בדולר יש משמעות חיובית על ההתרחבות בעתיד, שכן ההוצאות של החברות על הרחבת פעילותן מתכווצות. אבגול מתרחבת בחו"ל, ובין היתר התחילה להפעיל בתחילת השנה קו ייצור בהודו. הקו, שעלותו מוערכת ב־25-20 מיליון דולר, הוקם על ידי לקוח של החברה - שמזרים אל החברה הזמנות בטוחות. מהלך חיובי נוסף שתרם לתוצאות של אבגול - מכירת קרקע שסידרה לה רווח נקי חריג של 45.3 מיליון שקל.

סייע בהכנת הכתבה: דרור רייך