פרשנות
מדוע שרי אריסון מוכרת את שיכון ובינוי?
החשדות שבכירי החברה היו מעורבים בשוחד באפריקה, חוק הריכוזיות והחקירה נגד בנק הפועלים בארה"ב הם חלק מהסיבות להחלטת אריסון להיפרד משיכון ובינוי. לסיידוף יש סיכוי לשקמה
למרות שהמונח 'פרמיית שליטה' איבד הרבה מהכח שלו בעסקאות האחרונות בשוק ההון, הרי שעסקה שבה המוכר מקבל מחיר שהוא נמוך ממחיר הבורסה, כלומר – בדיסקאונט על מחיר השוק – היא נדירה.
שרי אריסון צילום: יח"צ
נתי סיידוף צילום: אוראל כהן
שרי אריסון החליטה למכור את שיכון ובינוי כבר באוקטובר אשתקד, אז פורסם ב"כלכליסט" כי היא בוחנת מכירה של מחצית ממניותיה בחברה. אז התבסס המידע על רצונה של אריסון למכור את אחזקותיה בארץ.
אבל למכירה הזו, לנתי סיידוף, שהתבצעה הערב, יש כמה סיבות:
א. הפרשה באפריקה, והחשדות נגד החברה בשוחד ששילמו הבכירים בה. זו חשיפה משמעותית שמתעניינים בחברה, ביקשו מאריסון השתתפות בה. כלומר – התחייבות עתידית לממן חלק מהחשיפה הזו אם תתרחש. סיידוף היה היחידה שהיה מוכן לקנות את החברה As is . כלומר לקחת על עצמו את הסיכון, וזוהי סיבה מרכזית לבחירה בו, שכן גורמים שונים העבירו פניות לחברה ביניהם אלקטרה, ישראל קנדה ובעיקר מאיר שמיר שקיים מספר פגישות מול אריסון.
שרי אריסון צילום: יח"צ ב. חוק הריכוזיות. השבוע פורסם כי שיכון ובינוי נפסלה מהשתתפות במכרזי הקמת קווי הרכבת הקלה בירושלים משיקולי ריכוזיות כלל-משקית. את ההחלטה קיבלה הוועדה לצמצום הריכוזיות ובהחלטתה ציינה, כי היקף הפעילות העסקית בקבוצה חצה בשנת 2017 לראשונה את הרף שמעליו ניתן להגדירה כגוף בעל פעילות ריאלית משמעותית במשק. אריסון מחזיקה גם בשליטה בבנק הפועלים, והמשמעות היתה שהיא חייבת למכור את אחזקותיה.
נתי סיידוף צילום: אוראל כהן ג. מעבר לחשיפה הכספית, אריסון איננה מאושרת מהקשר שלה לפרשיות השוחד ולחקירות בארה"ב נגד הפועלים בחשדות להלבנת הון, וכך הואצה הפרידה שלה מהאחזקה. מדובר באחת הנשים העשירות במשק, ותוספת של 200-100 מיליון שקל אינם משמעותיים מבחינתה. עם המסר הזה מנהלת העסקים שלה, אפרת פלד, ניהלה את המו"מ מול הרוכשים. פלד שהתה מספר ימים בלוס אנג'לס בשבוע האחרון לסגור את הפרטים וחזרה לארץ, עם סיידוף, לחתימה.
סיידוף, שרגיל לרכוש עסקים במשבר ובדיסקאונט על מחיר השוק, הצליח בניסיון השלישי. הוא ניסה לקנות את אפריקה ישראל במחיר מציאה, אח"כ את בזק, בעסקה שהתפוצצה, ובסופו של דבר מצא את שיכון ובינוי, ממש בדקה ה-90, לאחר שהשוק כבר הרים ידיים בנוגע לאפשרות שיבצע כאן עסקה. אריסון בחרה בו גם בשל שפה משותפת שמצאו השניים בנושאי קיימות, ותרומה לסביבה.
יש לו סיכונים ברכישה. איש איננו יודע אילו עוד בורות טומנת החקירה באפריקה, אבל יש לו גם הזדמנויות. הוא ישלב את עסקי הנדל"ן שלו בארה"ב, עם עסקי החברה, ויכנס לתחום התשתיות. ימים יגידו אם מי שהחמיץ את העסקה, החמיץ הזדמנות, או ניצל. אבל הרושם הראשוני הוא ששיכון ובינוי, אחרי שתעבור את המשבר של אפריקה, תוכל להתרומם חזרה.
