נסיגה חזקה בשקל בפתיחת שבוע המסחר במט"ח

השקל נחלש בפתיחת שבוע המסחר בשוק המט"ח: הדולר עולה ב-0.8% ל-3.635 שקלים, היורו עולה ב-0.7% וחוצה את רף ה-4.2 שקלים; בשווקים הבינ"ל נחלש היורו ב-0.2% ל-1.158 דולר.  

המשקיעים בשוק המט"ח העולמי יעקבו השבוע אחר ההתפתחויות בחזית מלחמת הסחר, לאחר ההתלקחות של סוף השבוע. ביום שישי מימש הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ את הודעתו המוקדמת והטיל מכסים על מוצרים סיניים בהיקף של 50 מיליארד דולר. התגובה הסינית לא איחרה לבוא, בדמות מכסים על מוצרים אמריקאיים בהיקף דומה. 

כך אומר הבוקר בעניין זה יוקיו אישיזוקי (Yukio Ishizuki), אסטרטג מט"ח בכיר בפירמה היפנית Daiwa Securities: "התגובה בשוק המטבעות להתפתחויות בענייני הסחר היתה מוגבלת בשלב זה, משום שההחלטה האמריקאית והתגובה הסינית היו בהתאם לתחזיות המוקדמות. הסלמה נוספת ביחסי המסחר בין ארה"ב לסין היא כמובן גורם סיכון, אך למכסים שהוטלו בשלב זה לא צפויה השפעה על הכלכלה העולמית. והשוק מן הסתם תוהה על האפשרות ששתי המדיניות ינסו לנטרל את המתיחות ביניהן בהמשך" (הדברים מובאים ב-CNBC).

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג צילום: אי אף פי

עוד ברקע למסחר בשווקים הבינ"ל, ההדים של החלטת הבנק האירופי מיום חמישי, שלצד ההודעה על סיום תוכנית ההקלה הכמותית בסוף השנה, הכריז על המשך מדיניות הריבית האפסית. "החלק המעניין בהודעה היה זה שבו צוין שהריבית תוותר ללא שינוי "לפחות עד קיץ 2019". על ידי אמירה זו דראגי הצליח לנטרל את המוקש של סיום ההרחבה הכמותית ולשכנע את המשקיעים שהמדיניות של הבנק המרכזי תישאר מאוד מרחיבה עוד הרבה מאוד זמן", אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות.

האזינו לפודקאסט מנועי הכסף - מסינגפור, דרך וושינגטון ועד מוסקבה: מה חשוב לזכור מהשבוע הכלכלי החשוב של השנה

השוק המקומי

ביום שישי דיווחה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.5% - בדומה לתחזיות הכלכלנים. שיעור האינפלציה מתחילת השנה עומד על 0.8%; ב-12 חודשים האחרונים עמדה האינפלציה על 0.5% בלבד, מתחת לגבול התחתון של יעד בנק ישראל (3%-1%). כמה סעיפים הפתיעו - בעיקר ההתייקרות החדה של 17.2% במחירי הפירות.

לאחרונה מתפרסמות כמעט מדי יום הודעות על תוכניות החברות השונות לייקר מוצרים, במיוחד בתחום המזון. לדברי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב דש, לא מדובר בהכרח כלכלי: "קשה להשתכנע שהסיבה להתייקרויות נובעת מלחצי עלויות - מדד הסחורות החקלאיות בעולם נמצא בשפל של כל הזמנים, מאז המחאה החברתית בשנת 2011 הוא ירד ביותר מ-40% - מחירי החיטה והסויה ירדו בכ-20%, תירס בכ-40% וסוכר בכ-50%. מדובר בהוזלות דולריות, כך שבשקלים הירידה הייתה גדולה יותר".

"כל עוד הממשלה לא נוקטת בצעדים משמעותיים להגברת התחרות, הרחבת היבוא והסרת חסמים ומכסות, וכשבמקביל אין תגובה של התנגדות צרכנית, נדרש להתייחס למגמת ההתייקרויות שתופסת תאוצה בתחזיות מדד המחירים. לפיכך, אנו מוסיפים לתחזית האינפלציה השנתית 0.2% - התחזית ל-12 החודשים הבאים עומדת עתה על 0.8%", אומר זבזי'ינסקי.

אשר להשלכות ההתפתחויות על מדיניות הבנק המרכזי מבהיר הכלכלן הראשי במיטב דש כי לא צפוי בשלב זה שינוי במדיניות הריבית, "אך בנק ישראל עשוי לאותת שהוא מתקרב לעליית הריבית לאחר פרסום מדד המחירים הבא שצפוי להכניס את קצב האינפלציה השנתי אל תחום היעד".

לדברי דודי רזניק מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון, אמנם בנק ישראל צפוי בחודשים הקרובים להמשיך ולשבת על הגדר, אך בהחלט ייתכנו התפתחויות בהתאם לנתונים. "בתסריט שבו ממשיכות ועולות הציפיות האינפלציוניות לצד מהלך משמעותי של היחלשות השקל, או גל של עליות של מחירים מקומיים, ייתכן ונראה את בנק ישראל מעלה את הריבית עוד השנה".

הנגידה קרנית פלוג צילום: בלומברג