"אם נייר לא משקף הערכות כלכליות וזז איך שכל אחד רוצה - זה קזינו"

"אם נייר לא משקף הערכות כלכליות אלא זז איך שכל אחד רוצה להזיז אותו, זה קזינו". כך אמרה אתמול עו"ד יהודית תירוש־גרוס, מנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות, במסגרת דיון בבית המשפט העליון בערעור שהגישו בכירים לשעבר בבית ההשקעות פסגות לגבי הרצת אג"ח.

במסגרת גזר הדין, שניתן באפריל 2017 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוטלו עונשי מאסר חמורים על המערערים. על פעיל שוק ההון וסמנכ"ל הברוקראז' לשעבר דוד אדרי נגזרו 4.5 שנות מאסר; ועל מנהל חדר המסחר לשעבר שי בן דוד נגזרו 2.5 שנות מאסר.

האישום המרכזי שבו הורשעו אדרי ובן דוד נוגע לשערי סדרות אג"ח שהמדינה פרסמה שבכוונתה לרכוש או להרחיב בספטמבר 2007 (מכרז החלף). השניים, נקבע בהכרעת הדין, רקמו תוכנית מרמתית ופעלו בצוותא במטרה להוריד את שערי האג"ח המונפקים באמצעות מכירות משמעותיות. כמו כן הם פעלו במטרה להעלות את שער האג"ח הנאסף באמצעות רכישות משמעותיות. כל זאת תוך ניצול העוצמה הכלכלית של חשבון הנוסטרו של פסגות.

השופט חאלד כבוב קיבל את עמדת המדינה, שלפיה הפעולות שביצעו נועדו להשפיע בדרכי תרמית על שערי האג"ח הללו, כדי להגדיל את רווחי פסגות. כבוב קבע כי ההשפעה של השניים הייתה "ברורה, בוטה וחד־משמעית". הוא הגדיר את פעילותם כ"דורסנית וחסרת גבולות". "התקיימה הטעיה ברורה של נציג האוצר, מדובר בפגיעה חמורה וקשה בערכים שעליהם יש להגן בשוק ההון", הוסיף כבוב.

דוד אדרי סמנכ"ל פסגות לשעבר צילום: תומר גנון

"השוק היה צריך לעלות, והם לא נתנו לו לעלות"

הדיון, שנערך אתמול בפני הרכב השופטים שכולל את עוזי פוגלמן, יעל וילנר ונעם סולברג, עסק בתגובת התביעה לטענות בערעור. "המערערים נקטו דפוס מאוד מרכזי - קניות מסיביות בשערים מאוד יקרים בשלב הנעילה, כשרצו להעלות שער", אמרה עו"ד תירוש־גרוס. "וזאת בשערים גבוהים יותר מכפי שמי שמכר רצה למכור".

היא הוסיפה כי במקרים אחרים, כפי שעלה מהשיחות המוקלטות בפרשה, היה ברור שלא היתה כל כוונה "טובה" בפעילות של השניים - כלומר שהם פעלו להשפיע על השער בדרכי תרמית. "השוק היה צריך לעלות, והם לא נתנו לו לעלות", אמרה.

"התיק חריג בחומרתו", הוסיף בדיון התובע הנוסף בתיק, עו"ד אבי ארוניס, לגבי העונשים שהוטלו. "לא נגזים אם נאמר שבתחום ני"ע זה אחד התיקים החמורים ביותר, וחמור ביותר לגבי העסקאות. גם אם הענישה נראית משמעותית זה מחויב בגלל פגיעה בערכים המוגנים. קשה למצוא נסיבות להקל".

על פי גזר הדין בפרשה, בחשבון הנוסטרו של פסגות נצברו רווחים תרמיתיים של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מפעולות המרמה של אדרי ובן דוד בשנים 2009-2007; "יותר מאשר בכל תיק אחר שהובא בפני בית משפט זה", ציין השופט כבוב. פסגות שילם קנס של 150 מיליון שקל בשלב מוקדם של החקירה, כדי להימנע מהעמדה לדין.

בגזר הדין ניסה כבוב "לצבוע", עד כמה שניתן, את הרווחים התרמיתיים שהופקו בכל אחת משלוש הפרשות שבהן הורשעו שני המעורבים — הן לבית ההשקעות והן לכיסם. כך ציין כבוב, כי בפרשה הראשונה מתוך שלוש - הרצת חמש אגרות חוב של המדינה לקראת מכרז החלף של משרד האוצר - הפרקליטות הגישה לבית המשפט תמליל של האזנת סתר. בתמליל מתרברב אדרי בדיעבד שבאותו מכרז הנוסטרו של פסגות הרוויח 90-75 מיליון שקל כתוצאה מהפעילות האסורה.

שכר ופרמיות ב־65 מיליון שקל לאדרי

גזר הדין כולל גם נתון מסקרן על סכומי הכסף הגבוהים שהרוויחו אדרי ובן דוד באותם ימים. חלקם לפחות נבעו מהבונוסים שנגזרו מהרווחים התרמיתיים שנכנסו לקופת בית ההשקעות. זאת לאור נוסחת התגמול שלהם שיצרה קשר ישיר בין ביצועי הנוסטרו לבונוסים שלהם, מה שהיה לטענת הפרקליטות מניע לתרמית.

"אדרי", ציין כבוב בגזר הדין, "קיבל במהלך השנים 2009-2007 שכר ופרמיות ב־65 מיליון שקל. כשהפרמיה שקיבל ביחס לשנת 2007 (שבה בוצעה הרצת אג"ח המדינה - ת"ג) היא יותר מ־27 מיליון שקל. בן דוד זכה לפרמיה בסכום של כ־20 מיליון שקל במהלך שלוש שנים אלה, מתוכם כ־7.5 מיליון שקל פרמיה לשנת 2007". כבוב הוסיף וסייג כי לא ניתן ליחס את מלוא הבונוסים שהשניים קיבלו במהלך שנת 2007 לאותה פעילות תרמיתית שביצעו.