מייסד ביונדווקס: "כל פעם שמחפשים את שמי בגוגל רואים את המילים 'נחקר', 'נעצר'. זה קשה"

הוא ייסד את ביונדווקס על בסיס רעיון מדעי פורץ דרך של אחת המדעניות המוכרות בישראל, פרופ' רות ארנון. ארנון היא כלת פרס ישראל, היתה נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וממפתחי תרופת הקופקסון לטרשת נפוצה, של טבע. כיום ארנון עומדת בראש הוועדה המדעית המייעצת של החברה, והמדענית הראשית של החברה תמי בן ידידיה נמצאת בקשר הדוק עמה.

החברה שהחלה את דרכה בשלהי העשור הקודם, הונפקה ב־2007 והמשיכה לקדם את פיתוח החיסון נגד שפעת. אלא שיום אחד, במרץ 2016, התדפקו חוקרי רשות ני"ע על דלתות משרדי החברה. בהמשך נחקר בבקוב באזהרה ושוחרר בתנאים מגבילים ובערבות של 200 אלף שקל, מחשבים נלקחו ועלו חשדות לשימוש במידע פנים שנחשף לכאורה. לפי הפרסום בנושא באותם ימים, לפני דיווח מיידי מהותי של ביונדווקס על ניסוי קליני שלב 2 במוצר שלה בארה"ב העביר בבקוב למקורבו טל כהן מידע על ההודעה. כהן העביר את מידע הפנים לאחיו רועי כהן ולאדם נוסף. לפי החשד אז, על סמך המידע המוקדם רכש רועי כהן מניות של החברה לחשבון בבעלותו. עם פרסום ההודעה זינקה מניית ביונדווקס ב־35%. כהן מכר את המניות, שהניבו לו רווח כולל של 114 אלף שקל. גם האחים כהן נחקרו אז באזהרה ברשות, ובית המשפט שחרר גם אותם בתנאים מגבילים ובערבות של 130 אלף שקל. לדברי בבקוב, "אני טענתי שאין לי שום נגיעה לעניין. לשמחתי, התפרסם שהגענו להסדר מותנה. עמדתי בכל התנאים של ההסדר".

"בשלוש השנים שהתיק היה פתוח, נחקרתי פעם אחת בלבד"

בראיון ראשון מאז סיום החקירה בבקוב מספר על מה שעבר בשלוש השנים שבהן התנהל התיק. ההסדר הוביל לכך שהפרקליטות לא הגישה כתב אישום נגד בבקוב, ומנגד הוא התחייב לשלם אישית קנס של 70 אלף שקל ולהפעיל תוכנית אכיפה פנימית בחברה שתקבע נוהלי ציות להוראות חוק ניירות ערך.

מה שלומך?

בבקוב: "נתחיל מהסוף - התיק נגדי נסגר. אין לי שום רקורד פלילי בעניין הזה. חשוב לי להגיד שהתיק נגדי נסגר. ועוד דבר שחשוב לי לומר הוא שבשלוש השנים שהתיק היה פתוח, נחקרתי פעם אחת בלבד". קשה שלא לשמוע אנחת רווחה שמהדהדת בין המילים שלו.

אם נחקרת פעם אחת, אולי זה לא היה כל כך גרוע?

"זה השפיע עליי מאוד לרעה. זה לא דבר נעים".

איך הרגשת בחקירה ברשות ני"ע בחשד לעבירות של מידע פנים?

"אני חייב להגיד שהחקירה היתה הוגנת. לאנשים ברשות לא היתה טענה כלפי החברה, והם אפשרו לי להמשיך את העבודה. בכל פעם שהייתי צריך לצאת לחו"ל, למשל, קיבלתי את האפשרות. יתרה מכך, ב־2017, כשאנו תחת חקירה גלויה, קיבלנו כספים ממשקיעים אירופים (20 מיליון יורו מבנק אירופי). בנוסף, בתקופה הזו עשינו גיוס משני בארה"ב".

מה היה בחקירה?

"החוקר אמר לי, 'אני יודע שלא לקחת כלום, אני יודע שלא היה שום דבר שנעשה נגד החברה או נגד המשקיעים'. כל הדברים האלה הוסרו מהשולחן מהרגע הראשון. מה שהיה זה העניין שנוגע למידע פנים. וזה נבדק על ידיהם".

בכל מקרה, כששלוש שנים שבהן תיק לא מאוד מורכב פתוח, זה דבר שגובה מחיר.

"אלה היו שלוש שנים שבהן לבן אדם הפרטי ששמו רון, זה משהו שהיה לא טריוויאלי בכלל. בכל פעם כשאתה עושה חיפוש בגוגל על השם שלי, אתה רואה את המילים: 'נחקר', 'נעצר'. בנוסף, המשקיעים האמריקאים לא מבינים את זה. מבחינתם אם רשות ני"ע בארה"ב - SEC - נכנסת לחקירה, זה פשוט סוגר את האפשרות לגייס שם. אני חושב שכמערכת בעולם גלובלי, צריך להבין שאנו לא חיים לבד. אנחנו לא בכפר קטן שעובד לפי הכללים שלנו בלבד".

מה אמרת למשקיעים בחו"ל?

"אמרתי להם: 'תראו, אנחנו העם היהודי. היינו 2,000 שנה בגלות, אז יש לנו מושג אחר של זמן'. זה משפט קצת משעשע, שמגיע מזה שזה לא כל כך מובן להם".

מייסד ומנכ"ל ביונדווקס רון בבקוב צילום: אלכס קולומויסקי

אז החקירה גרמה נזק לחברה? לך?

"בביונדווקס המשכנו לעבוד לאורך כל התקופה. הפסגות העיקריות של ביונדווקס היו דווקא על רקע החקירה. כך, למשל, המשא ומתן שניהלנו לקבלת מימון מהבנק האירופי, שלקח יותר משנתיים, והסתיים בהצלחה במהלך התקופה. היינו החברה הראשונה מחוץ לאירופה שחתמה על הסכם מימון כזה. היינו החברה הראשונה שנחתם מולה הסדר כשהיא עדיין בשלב 2 של ה־FDA, וכשאין לה בכלל מתקן ייצור. המגעים היו בצל החקירה, וזה לא פגע בנו".

איך הצלחתם לנהל את המשא ומתן כשיש חקירה?

"אני חושב שבצד השני האמינו בי וביושרה שלי, ולכן יכולנו להתקדם. פעלתי כל הזמן. לפני הגיוס השני שוחחתי עם עשרות משקיעים. מבחינה המעמסה הנפשית עליי, היו לי המון רגעים לא פשוטים. קודם כל, אני לא מורגל בענייני חקירות. אבל במידה מסוימת אני מבין את המערכת ואיך היא עובדת. הייתי מאוד בודד בדבר הזה, ואני חייב לציין שבמצב הזה אתה מגלה את החברים האמיתיים שלך".

ואיך נראתה החקירה עצמה?

"זה אולי נשמע כמעט טריוויאלי, אבל זה היה ממש כמו בסרטים. אומרים לך, 'אתה תגיע לשם להיחקר'. ומגיעים חוקרים למחשבים, לוקחים לי את הטלפון. אני חייב לציין שכולם נהגו בי בנימוס. לא היה משהו שנעשה באלימות. צוות החקירה התנהג לאורך כל הדרך בצורה מקצועית וישרה. בצורה הכי עניינית".

אם זה היה מקרה פשוט יחסית, למה לקח שלוש שנים עד שהתיק נסגר?

"אני מניח שיש עוד דברים שהם עסוקים בהם. מבחינתי, הדבר שהכי חשוב לי לציין לטובה זה שלא הפריעו לנו בעבודה. החברה היתה כל הזמן מחוץ לעניין. המשכנו את הפעילות בתל אביב ובנאסד"ק. זה חשוב שגם אם המערכת לוקחת את הזמן, היא עדיין לא מקפיאה את החיים של הבן אדם. אני שמח שזה מאחוריי. כל הזמן טענתי שלא לקחתי, לא נתתי, לא עשיתי, וכך באמת הוכח".

"גם אם יקנו את ביונדווקס, נכניס סעיף שיחייב להשאיר אותה פה"

בתחילת 2018 מחקת את ביונדווקס מהמסחר בתל אביב. רצית להעניש את שוק ההון המקומי על החקירה? להתנתק?

"ממש ממש לא. להפך, אני ישראלי וציוני מאוד, וזה אחד הדברים שהכי חשובים לי. קיבלנו תמיכה של מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה. כשניהלתי עם מרכז ההשקעות את המשא ומתן, אמרתי לאנשיו, 'אני רוצה שתדאגו שגם אם יום אחד תבוא חברה גדולה שתקנה את ביונדווקס, נכניס סעיפים שיחייבו אותה להישאר פה, ולהשאיר את מתקן הייצור שעובד פה, כדי שהוא יפרנס את המשפחות שעובדות בו'. לא חיפשתי את האקזיט. מבחינתי, הטכנולוגיה הומצאה בישראל, נוסתה בישראל וקיבלה את כספי המשקיעים הישראלים. אז לאורך כל הדרך נראה לי טריוויאלי שחלק מהחברה יישאר בישראל".

מה עשית כדי להשתקע כאן?

"מבחינתי, אם רוצים להקים תעשייה ביוטכנולוגית בישראל, צריך קודם כל להשקיע רק בחברות שמשקיעות בעצמן בתנאי ייצור נאותים, בסטנדרט GMP (תנאי ייצור נאותים - Good Manufacturing Practiceׂ — ח"ש). לא הקמתי מפעל ב־400 מיליון דולר, אבל כן השקענו 10 מיליון דולר. הסכום הזה מחזיק כאן צוות של 16 אנשים. אם נצליח בשלב 3, נגיע לנקודת איזון והרבה מעבר לזה, עם קו הייצור הקטן שהקמנו כאן. היכולת שלנו לנהל מגעים עם חברת פארמה גדולה תהיה ממקום אחר לגמרי".

איך הכל התחיל?

"אני בן 56, למדתי רפואה וטרינרית בבלגיה, נסעתי אחרי הצבא וחזרתי. עבדתי בחברה־בת של אגיס ואחר כך בדקסון. אחר כך בתור מנהל שיווק של אומריקס עד שנרכשה על ידי ג'ונסון אנד ג'ונסון. לאחר מכן למדתי לתואר שני במינהל עסקים ביזמות וחדשנות עסקית בשלוחה ישראלית של אוניברסיטה אוסטרלית".

מתי הקמת את החברה?

"ב־2005 התחלנו את הפעילות, גייסנו 4.5 מיליון דולר מאנג'לים. עם חלקם אני בקשר אפילו עד היום. בתואר השני שלי, ב־2002 , היה לנו קורס שנקרא הערכת הזדמנויות. היה תהליך מובנה ושיטתי כדי לבחון את הרעיון. חלק משיעורי הבית היה לבדוק רעיונות שונים ולהציג אותם בכיתה".

"ראיתי את הפרויקט של רות ארנון, וזו היתה התאהבות ממבט ראשון"

איך הגעת לרעיון לפתח חיסון כולל נגד שפעת?

"ב־2002 הלכתי לידע - חברת המסחור של מכון ויצמן (שאף מחזיק באופציות בחברה — ח"ש). אמרתי להם שאני סטודנט לתואר שני בחדשנות ויזמות עסקית, ושאני מחפש מה להציג בכיתה. היתה כנראה תקופה שקטה עבורם - אנשים היו בטראומה אחרי נפילת התאומים, אז לא היתה הרבה יזמות עסקית. הם הראו לי כמה פרויקטים. אחד היה על היתרונות של השום, ואחר היה הפרויקט של רות ארנון. זו היתה אהבה ממבט ראשון. התלהבתי מהפשטות".

מה הרעיון בעצם?

"החיסונים הקיימים לשפעת מורכבים מווירוסים שהיו בעבר, ואי אפשר לחזות את המוטציה בעתיד. לכן יעילותם עומדת על 40%. על קשישים זו יעילות של 9%. רות ארנון באה עם גישה חדשנית. היא אמרה, בעצם, 'אנחנו יודעים שהווירוס הוא פרזיט - זו קפסולה של חלבון עם קצת חומר גנטי'. תחשוב על דיסק און קי שיש בו שבב של זיכרון. אתה צריך מחשב כדי שהדיסק און קי יוכל להיכנס אליו. רות אמרה, 'במקום שנעשה חיסון נגד הקופסה של הדיסק און קי, אני אעשה חיסון נגד התקע של הדיסק און קי - כי התקע הוא קבוע'. אם התקע משתנה, הדיסק און קי לא יוכל להיכנס לתוך המחשב".

נשמע רעיון פשוט.

בבקוב עונה תוך שהוא צוחק: "זה נשמע פשוט. כשקראתי את הפטנטים שלה, גם אני הייתי בטוח. כיום, אגב, זו כבר פרדיגמה חדשה במדע. רות שינתה את הפרדיגמות: במקום חיסון נגד כל הזן, ללכת על אזור ספציפי מאוד. יש חיסונים לסרטן על חלק קטן מהתא הסרטני, או נגד אזורים ספציפיים מאוד בפתוגן כזה או אחר. גם כאן היא פרצה דרך, ועבורי זה אחד הדברים הטובים שקרו לי בחיים, שזכיתי לעבוד עם אנשים בסדר גודל שלה".

מה צפוי בהמשך הדרך?

"אנחנו חברה קטנה, וכרגע אין לנו הודעות מיידיות. התוצאות של הניסוי העיקרי צפויות במחצית השנייה של 2020. יש לנו עוד ניסוי עם ה־NIH (מכון הבריאות הלאומי בארה"ב — ח"ש), שאני מעריך שאת תוצאותיו נקבל לקראת סוף 2019. בגדול, אני לא מופתע שאין הרבה מסחר כיום בבורסה בארה"ב. מנגד, אני כן רואה שבעלי המניות נאמנים. הם נשארים ומחזיקים את המניה. זה מסיר דאגה ממני כשאני יודע שיש ליווי לאורך זמן".

מה מניע אותך בריצה למרחקים כל כך ארוכים?

"המוטיבציה שלי היא לא מה יגידו, אלא לדעת שמה שאני עושה היום יכול להציל חיים של מיליוני אנשים בעתיד. גם הצוות שלי ממוקד מאוד בזה. בנוסף, אנו מאמינים בצורך וברצון להקים תעשייה בישראל. ככה שזה לא רק להשקיע במדע, אלא גם באנשי תעשייה. תראה, ישראל קמה עם סדנאות שהקימו עולים חדשים. זה בנה מוסך, אחר בנה איזו סדנה. אחר כך עברו למפעלים גדולים יותר. היכולות נבנו בהדרגה, וצריך ליצור את הכישורים".