ניר גלעד, אלוף המשכורות, נבחר להגביל את שלמה אליהו

בסוף 2018 הבטיח הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת לדאוג ל"ממשל תאגידי תקין במגדל, וזה יתחיל מיו"ר שיודע לשים גבולות לבעל השליטה". הדברים נאמרו בכנס "כלכליסט", לאחר ההתפטרות בטריקת דלת של פרופ' עודד שריג מתפקיד יו"ר מגדל כשהוא מותיר אחריו מכתב התפטרות חמור, שלפיו "אינו יכול עוד לשאת באחריות לכספי המבוטחים והחוסכים במגדל".

והנה חודש וקצת לאחר מכן נמצא אותו יו"ר "שישים גבולות" לבעל השליטה במגדל, שלמה אליהו, בדמותו של ניר גלעד שבנה את הונו כשכיר בחברות של משפחת עופר בשנים 2016-2007. גלעד היה יו"ר כיל ומנכ"ל החברה לישראל, וקשה להגדיר אותו כמי שידע לשים גבולות לבעל השליטה שלו, עידן עופר. דירקטריון מגדל אמור לאשר היום את מינויו של גלעד לאחר שהתקבל לכך אישור עקרוני ממשה ברקת.

המעבר של גלעד למגדל מהווה מעין סגירת מעגל עבורו. גלעד היה החשב הכללי במשרד האוצר בשנים 2003-1999, ובתפקידו הראשון מחוץ למגזר הציבורי הוא היה, למשך שנתיים, משנה למנכ"ל וראש תחום האסטרטגיה וההשקעות בקבוצת מגדל. אלא שהפעם הוא מגיע למגדל עם כיסים תפוחים ולכן מגבלת שכר של 2.5 מיליון שקל בשנה לא תטריד אותו.

ניר גלעד צילום: דמיטרי שביצ'נקו

130 מיליון שקל

במהלך עבודתו בקבוצת עופר נהנה גלעד משכר ומענקים בעלות של 130 מיליון שקל, 45 מיליון שקל מתוכם במזומן והיתרה באופציות ומניות. הוא גם זכה למענק שנוי במחלוקת של 8 מיליון דולר מחברה פרטית של עידן עופר בשל תרומתו לפיצול החברה לישראל ב־2015. עם זאת, במאי 2017 נאלצו גלעד ושלושה בכירים נוספים בחברה לישראל להחזיר 80% מהבונוס שקיבלו מכיסו של עופר, זאת במסגרת פשרה בתביעה נגזרת שהוגשה נגדם.

הסכמתו של גלעד להתמנות לתפקיד המורכב של יו"ר מגדל ולהסתפק בשכר שלא הורגל אליו, לא עולה בקנה אחד עם התבטאויותיו בעבר. בראיון שהעניק ל"כלכליסט" ב־2013 נשאל האם היה עובד בחברה בישראל בתמורה לתגמול צנוע יותר הוא ענה: "לא בטוח שהייתי משקיע את כולי בעבור תגמול נמוך יותר. הצלחה הפכה למשהו לא לגיטמי. נחישות, יכולת קבלת החלטות ויכולת עשייה כבר אינן מעודדות אלא להיפך".

והאמת? להיכנס לתפקיד יו"ר מגדל אינו בוננזה גדולה והיו גם לא מעטים שאליהו פנה אליהם והם סירבו לקבל את התפקיד. לפני שלושה חודשים הגיע הבלאגן לשיאו כשברקת קרא לחברי דירקטוריון מגדל לשיחת נזיפה במשרדו בירושלים, לאחר שלטענתו "צפצפו" על דרישתו לכנס ישיבת דירקטוריון שעל סדר יומה דיון ב"מטבחון" שהקים אליהו לפיקוח הדוק יותר על הנהלת מגדל.

שלמה אליהו צילום: עמית שעל

שלמה אליהו חוצה קו אדום

אליהו מינה את עודד שריג ואת דורון ספיר ליו"ר ולמנכ"ל מגדל ביטוח, בהתאמה, לפני פחות משנה, אך כמה חודשים לאחר מכן הוא לא היה מרוצה מקצב השינויים ובמיוחד מכך שמניית החברה מדשדשת בהשוואה לחברות המתחרות. אליהו החליט למנות מתוך מגדל אחזקות ועדה מצומצמת, בראשותו, שכללה את הדח"צים אברהם ביגר ורונית בודו לצורך הידוק הפיקוח על מגדל ותוך עקיפה בוטה של שריג, שלא היה חבר בדירקטוריון מגדל אחזקות.

בתגובה לביקורת הציבורית, כאמור, דרש ברקת לכנס את דירקטוריון מגדל ביטוח ולדון בסמכות החוקית של הוועדה. הדירקטוריון לא כונס והדבר הוביל לאותה שיחת נזיפה. במהלך השיחות שקיים ברקת עם חברי הדירקטוריון הפליא ביגר כשאמר כי "אם הייתי מנכ"ל תחת שלמה אליהו, לא הייתי נשאר דקה". אמירה זו הרחיקה לא מעט מנהלים בכירים במשק שסירבו לקבל את תפקיד היו"ר במגדל.

אליהו שהבין כי חצה קו אדום וכי מעמדו כדירקטור במגדל נמצא בסכנה הודיע לברקת כי הוא מפרק את הוועדה, אך כמה ימים לאחר מכן, כשהיה כבר נדמה שהרוחות נרגעו, שריג הכריז על התפטרות. מאז מנסה אליהו לאתר יו"ר שיהיה מוסכם על ברקת. כזה שידאג לאינטרסים שלו כבעל שליטה אך גם יהיה מקובל על הרגולטור, ובמילים אחרות, יו"ר שיידע גם להעמיד את אליהו במקום כשצריך.

לא באמת צריך את אליהו

השאלה הגדולה היא אם גלעד הוא האיש שיחזיר את האמון המשקיעים, החוסכים והמבוטחים במגדל, וירסן את המעורבות של בעל השליטה בניהול השוטף. האם גלעד יידע להיות המבוגר האחראי במגדל? בהפוך על הפוך, וחרף הציניות, המינוי הזה עוד עשוי להתברר כהברקה.

גלעד רווי הקרבות והביקורת כבר פיתח עור של פיל, והוא חזק מספיק להתנגד לרצונותיו של בעל שליטה דעתן כמו אליהו. גלעד, כאמור, מגיע למגדל הרבה יותר בשביל העניין והאתגר ולא בשביל השכר. למעשה, אם ייכשל בתפקידו במגדל יש לו הרבה יותר מה להפסיד מאשר "דמי הכיס" שיקבל בהשוואה לסכומים שהרוויח בכיל. מגדל היא ההזדמנות של גלעד לבנות מחדש את הכבוד שלו, לנתק את עצמו משמות התואר הלא מחמיאים שהודבקו לו בימיו עם עידן עופר ולהצטייר כ"גיבור".

עתיד המנכ"ל דורון ספיר

במובן זה, גלעד עשוי להיות המינוי הקלאסי למגדל. הוא בין הדמויות הבודדות בשוק ההון הישראלי שלא באמת צריך את אליהו ואת הכסף שלו, ולא את המעמד. הזדמנות אמיתית לתיקון. הזמן יגיד אם הוא ידע לעשות זאת. במובנים מסויימים מגדל וכיל עובדות על מודלים דומים. הכסף הגדול של חברות הביטוח מגיע מניהול השקעות התלויות בשוק ההון ובכלכלה ופחות במנהלים ותפקיד היו"ר הוא בעיקר לשמור על ממשל תאגידי תקין, להתוות אסטרטגיה במציאות טכנולוגית שמשתנה במהירות ולדאוג לאמון המשקיעים, העובדים והמבוטחים. גם בכיל, שורת הרווח תלויה במחיר האשלג ולא ביכולות ניהול יוצאות דופן.

השאלות שנותרו פתוחות הן אם המנכ"ל ספיר, שנותר נאמן לאליהו בניגוד ליו"ר המתפטר, יידע לעבוד עם גלעד הדומיננטי, ואם גלעד יתחבר לניהול של ספיר או שירגיש שגם כאן נדרשים שינויים.

דורון ספיר צילום: עמית שעל