עברייני צווארון לבן: "הכסף מסנוור וכשמתחילים קשה להפסיק"

קול הטריקה של דלתות הברזל בבית הכלא מוכרת לרוב האנשים מדרמות הוליוודיות סטייל "חומות של תקווה" ומסדרות טלוויזיה כמו "אוז". עבור יותר מ־500 אסירי עבירות צווארון לבן, הרחוקים מאוד מסטריאוטיפ העבריין על המסך, הטריקה הזו נהפכה ליומיום. איך הם הגיעו לשם? "כסף. כסף קל", אומר האסיר ש'. "הכסף מסנוור. זו האמת. זה לא שבהתחלה לא פוחדים, אבל הדחף לכסף חזק יותר. וכשעושים את זה פעם אחת ומצליחים לצאת עם הרבה כסף ביד, עושים את זה עוד פעם. למה להפסיק?". 

בתי הכלא בישראל אוכלסו ומאוכלסים בבכירים רבים במשק, שנתפסו ונשפטו למאסר בעבירות מרמה. עם אלה נמנים דוד קון, משנה למנכ"ל חברת החשמל; אריה לנצברג, מנהל חדר הנוסטרו לשעבר בכלל פיננסים בטוחה; ולדימיר יבסטפייב, בכיר לשעבר בדש אייפקס; טל יגרמן, היועץ הפיננסי לשעבר של קבוצת פלד־גבעוני; איתי שטרום, פעיל שוק ההון, שהיה מעורב בפרשה של האסיר המוכר מכולם, שניווט את ספינת הדגל של המשק - נוחי דנקנר.

צילום: shutterstock

כתב "כלכליסט" העביר יום באשכול בתי הכלא של מחוז מרכז ונכח בסדנת טיפול לעברייני מרמה, שלימדה על הקווים המשותפים להם, על נקודות התורפה שלהם ועל הקלות של ביצוע עבירות כששוחים עם הכרישים הגדולים של שוק הון.

עשרה אסירים ישובים במעגל, לבושים מדי אוברול כתומים. עמם המטפלות - העובדות הסוציאליות כלאי קרין רון וכלאי איילה טויב. זהו אמצע התהליך שעוברת הקבוצה, המפגש השישי או השביעי שלהם. א' הואשם בעבירת שוחד; י' הקבלן נתפס מרמה במכרז; ש' הוציא חשבוניות פיקטיביות ללא הכרה; ג' נתפס על עבירת תרמית; וע' יושב בגלל עבירות מס. חלק מהעבירות בוצעו בשוק ההון.

הדיון התעורר כשאחת המטפלות שאלה מדוע ביצע כל אחד את העבירה שלו. התשובות חשפו עיוותי חשיבה למכביר, וגם העלו תהיות לגבי המציאות הישראלית. "זה לא רק כסף", מצטרף א' לדיון. "יש עניין של פחד, אצלי לפחות. מה יהיה אם לא אעשה כך או אחרת. במקרה שלי לא הרגשתי שאני יכול להימנע. סייעתי במתן שוחד, ופחדתי שאם לא אעשה את זה, אאבד את המעמד שכבר השגתי. אני ומשפחתי משלמים על זה מחיר כבד. בדיעבד, בכלא, זה לא שווה את זה. וגם כסף לא נשאר לי, כי המדינה לקחה הכל".

"זה גם עניין של הישרדות, של איך מתנהלים דברים במדינה", מתפרץ י'. "אני קבלן והשתתפתי במאות מכרזים. בתחום שלי, כדי לזכות במכרז צריך לרמות. או שמרמים בתשלום לעובדים, או שמרמים ספקים, או שמרמים בעבודה. אין פה דרך אחרת לתת הצעה כדי לזכות במכרז ולהרוויח. מי שרוצה להחזיק את הראש מעל המים, כי הוא לא יודע לעשות שום דבר מלבד להיות קבלן, וכבר יש לו התחייבויות - מרמה. אבל כדי לשרוד".

ע' לא מהסס: "חברים, בסוף אנחנו פה כי שילמנו מחיר על זה שרצינו עוד. מצאנו דרך לחלץ את עצמנו ממשהו, בין שחומרי ובין שאחר, ועשינו זאת ברמייה. מה זה משנה אם זה נבע ממצוקה כספית, מרצון להשיג מכרז, מאגו מנופח או מהצורך לקנות לאשה אוטו חדש".

"אבל יש דבר אחר שמתעלמים ממנו", הוא ממשיך, "והוא התחכום, הסבלנות והמקצועיות הנדרשת מכל אחד מהאנשים כאן לעשות את העבירות שעליהן, בסופו של דבר, נכלאנו". כולם מהנהנים בהסכמה מלאה ומתחילים להפליג בשבחים עצמיים על המקצועיות שבה ביצעו את העבירות שלהם. י' פונה לעובדות הסוציאליות: "אתן יודעות כמה קשה לתכנן את העבירות שעליהן עבדנו? הדקויות? המקצועיות שנדרשת? ההקפדה? הארגונים שרימינו היו צריכים להעסיק אותנו".

ע' ממשיך באותו הקו: "לא נולדים עבריינים. מאוד פחדתי לפני שהתחלתי לרמות את מס הכנסה. רימיתי בקטן, וחששתי מאוד. בכל זאת, לרמות את מדינת ישראל זה לא משהו של מה בכך. אבל כשאתה עושה את זה פעם אחת ויוצא מזה, הפעמים הבאות כבר מחליקות טוב יותר בגרון".

"מרכיב האגו מאוד דומיננטי עבור האסירים האלה"

בסיום הסדנה כל אחד נדרש לומר מה הוא לקח מהמפגש. כמעט כולם חזרו על אותה מנטרה, ממש כאילו שיננו אותה לקראת ועדת השליש הצפויה: "אני לוקח הרבה כלים. אין ספק שזה יסייע לי בעתיד".

"הם עדיין בתהליך", אומרת רב־כלאי אביטל וייץ, ראש תחום טיפול אוכלוסיות מיוחדות. "הם נכנסים לקבוצות הטיפול מאינטרסים חיצוניים, שכוללים את ועדת השחרורים ורצון לקבל חופשות". האסירים מקבלים גם שיעורי בית חושפניים: להציג בפני חברי הסדנה פרטים לגבי העבירה שביצעו. "סודיות משחקת תפקיד מאוד חשוב בקבוצה כזו", אומרת וייץ, "אז הכנה כזו מקדמת מאוד את הטיפול. לא פעם מרכיב האגו מאוד דומיננטי עבורם".

נוחי דנקנר נכנס לכלא. המקרה המפורסם ביותר צילום: שאול גולן

מורשעים שהשתחררו מספרים שקבוצות הטיפול בעברייני מרמה עדיין רחוקות מלתת כלים של ממש, לעומת עברייני סמים או מין. לדברי צביקה רבין, שהורשע באפריל 2014 בשימוש במידע פנים, לאחר שרכש מניות של חברות ששימש כיועץ תקשורת שלהן, "כשאני שומע שהקבוצות הטיפוליות בבנייה ושאין מחקרים בנושא, זה מתחבר מאוד למה שחוויתי בטיפול הקבוצתי. לא הפקתי ממנו דבר. ותבין, הטיפול הוא חובה ובלעדיו לא יוצאים לחופשות והסיכוי לקבל הפחתה של שליש מהעונש הוא אפסי. אז עושים את המקסימום כדי לצאת בסדר".

מספר הכלואים על עבירות מרמה בשוק ההון הישראלי עלה ב־78% בתוך שנתיים - 535 לעומת כ־300 לפני שנתיים, כך על פי שירות בתי הסוהר. רשות ני"ע מציירת תמונה עגומה אף יותר, עם אלפי שימועים, קנסות, חשודים וכתבי אישום נגד פעילי שוק ההון בעשור האחרון. גורמים במחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות מספרים ל"כלכליסט": "יש עלייה במספר החשודים והנאשמים המעורבים בכל תיק ובהיקפי העבירות והרווחים, בעיקר לאור השתכללות כלי האכיפה. כמות התיקים גדלה כי סמכויות בירור ואכיפה מינהלתיות, שהתווספו ב־2012, הביאו לפתיחת תיקים מינהליים בשיעור דומה לאלה הפליליים". מאז נוספו סמכויות האכיפה הללו חלה עלייה של 33.5% במספר התיקים: מ־13 תיקים בממוצע לשנה ב־2012 ל־18 תיקים בממוצע לשנה היום.

לאחרונה כיכבו בין תיקי הרשות והוגשו כתבי אישום בפרשת יוטרייד, שבכיריה חשודים כי גייסו 27 מיליון דולר במרמה מכ־600 לקוחות; תיק אסם, שבמסגרתו נחשד זאב קלימי, לשעבר מנכ"ל אלקטרה צריכה, כי ניצל מידע פנים מאסם לפני המיזוג עם נסטלה; ותיק אפריקה, שם עובדים לשעבר בחברה, בראשם אבי מוטולה, לשעבר מנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות, חשודים בעבירות דיווח, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט.

הזחיחות שרווחה בשוק ההון וגרסה כי אין השלכות אישיות לעבירות ני"ע פסה מן העולם, לאחר משפטים מתוקשרים שבהם הושתו לראשונה עונשי מאסר בפועל. בתיק אבוג'ן נגזרו על רבין 30 חודשי מאסר לאחר שהורשע ב־48 עבירות של שימוש במידע פנים בניירות ערך של לקוחות משרדו. זה העונש הכבד ביותר שהוטל בישראל על עבירה מסוג זה, והתווספו לה 24 חודשי מאסר על תנאי אם רבין יבצע שימוש נוסף במידע פנים 3 שנים מיום שחרורו. בתיק זה נגזרו 15 חודשי מאסר גם על עו"ד גיא פן, שהורשע בשימוש במידע פנים, והוצמדו לו 12 חודשי מאסר על תנאי אם יעבור עבירה דומה עד שנתיים משחרורו.

אפרים קדץ, לשעבר סמנכ"ל שיווק בחברת אלספק הנדסה, הורשע בשתי עבירות של שימוש במידע פנים, לאחר שרכש מניות החברה כשעמדה בפני עסקת ענק בספרד. נגזרו עליו 10 חודשי מאסר בפועל ו־8 נוספים על תנאי. הרשות מדווחת גם על עלייה בעבירות תרמית ובשנים האחרונות טיפלה בתיקים שבמרכזם מליסרון, פסגות, צחי כהן ומנופים פיננסים (ג'קי בן זקן). בכולם הושתו עונשי מאסר של שנה עד 5 שנים.

סדנת טיפול לעברייני מרמה באחד מבתי הכלא במרכז הארץ צילום: יובל חן

"אלה אנשים מלאי כריזמה, אבל בפנים משהו רקוב"

"לאנשי צווארון לבן, במיוחד בשוק ההון, לרוב יש פרופיל אישיותי הכולל הדוניזם ברמה גבוהה, וגם רמת מוסר גבוהה", אומרת ד"ר טלי שימקין, מרצה וחוקרת לעבריינות ומרמה של צווארון לבן בחוג לקרימינולוגיה בבית ברל. "אבל עם הזמן הם מתחילים להאמין לשקרים של עצמם, ובטוחים שזו המציאות. זהו פרופיל שמאפיין את רוב הרמאים. על פניו, אלה אנשים מלאי כריזמה וקסם אישי, אבל בפנים משהו רקוב ורחוק ממה שניכר מבחוץ. מהעבריינים בקבוצות טיפוליות עולה שלרוב הם חוו, ולעתים עדיין חווים, הדחקה רגשית מצד אבא, ויש להם צורך להראות שהם יכולים, שהם שווים ומוכשרים. לפעמים זה חוצה את הקווים. אצל נשים יש נטישה של האמא. אין כמעט ספרות שמתמקדת בעבריינים הללו והמחסור בידע הוא עצום, והוא מתחיל להצטבר מהשטח, בבתי הכלא שאליהם הם נכנסים ובטיפול על העבירה שביצעו".

מהנתונים שהצטברו עד כה בישראל, עברייני צווארון לבן הם לרוב בעלי נתונים אישיותיים ושכליים גבוהים יותר משאר העבריינים, משכילים יותר ובעלי תעסוקה יציבה יותר. 70% מהם בגילאי 55-36. 85% מכלל עברייני המרמה הם גברים, ולרוב עוסקים בתרמית מתמשכת.

"לרוב", מספרת וייץ, "מדובר באדם שיאופיין בתפקוד נורמטיבי ברוב מישורי חייו, עם קושי לסמוך על האחר, קושי רגשי שיבוא לידי ביטוי בסגירות ומופנמות, בדידות רגשית, וקושי בשיתוף ובקבלת עזרה במצבים משבריים. הוא יתאפיין ברציונליזציה של עבירותיו ומעשיו, ויהיה לו צורך בנראות חיצונית של הצלחה, עם מידות מוסר סובייקטיביות. לכן מאוד חשובה לנו האמת בעבודה עם עברייני מרמה, ועושים עמם הרבה עבודה רגשית".

עברייני הצווארון הלבן מוכוונים לסדנה טיפולית ייעודית לעברייני מרמה. לסדנה, מתברר, יש רשימת המתנה ארוכה, ונכנסים אליה רק אסירים שתקופת מאסרם קצרה או לקראת סיומה. היא כוללת 20 מפגשים שבועיים ומתפרסת על פני כחצי שנה. לדברי וייץ, "מצאנו, שעברייני מרמה מדברים על מניע לעבירה כמניע כלכלי: 'אני רוצה כסף, כוח, מעמד, להיראות מוצלח, להראות שיש לי'. אבל אנחנו יודעים שהפשע לא תמיד נובע ממניע כלכלי, ולכן מחפשים גם את המניע הרגשי".

"לא פעם מדובר בתחושה של כישלון או רצון להציג מסוגלות להורים", היא מוסיפה. "וכשמישהו כבר נפתח ומספר על העבירה שלו ברצף חייו, זה מוליד תהליכים נוספים לעבודה גם אצל חבריו לסדנה, שרואים שזה קיים לא רק אצלם".