יזם ואסיר: המורשע במרמה מנהל מיזם תמ"א 38 מהכלא

באוקטובר 2013 החל טל יגרמן לרצות שש שנות מאסר על חלקו בפרשת פלד־גבעוני, שבה קרסה קבוצה של חברות ציבוריות שהותירו אחריהן חובות של 800 מיליון שקל — אבל זה לא מפריע לו להיות מעורב בניהול עסקי נדל"ן מתוך הכלא. אחד מהם הוא פרויקט תמ"א 38 ברחוב גרשום 4 ברמת גן שדייריו דורשים עתה שימונה לו כונס נכסים. לטענתם, הפרויקט לחיזוק הבניין ולבניית עשר דירות נוספות אינו מתקדם, והם חיים באתר בנייה מוזנח.

הפרויקט החל במאי 2008, כשהדיירים חתמו על חוזה עם חברת חזון היעל שיזמה את הבנייה. אלא שכבר בנובמבר 2008 החליפה אותה חברת קדם בבעלות עו"ד אילן מוריאנו — מי שייצג את יגרמן בהליכים אזרחיים.

בסוף 2013 ובאישור בית המשפט, החל מוריאנו להעסיק את יגרמן בעבודה עם קבלנים ואדריכלים ולמיצוי זכויות בנייה. לפי ההסכם ביניהם, יגרמן זכאי ל־15% מהרווחים בחברה, ללא זכות בעלות. בתגובה ל"כלכליסט" הסביר מוריאנו כי החליט "להשתמש בכישוריו של יגרמן בתחום התכנוני וכך גם לתת לו הזדמנות לשקם את חייו, אחרי שהבהיר לי שהוא מחפש אפיק אחר לפעול בו ולהתרחק משוק ההון, שבו בוצעו המעשים שבגינם הורשע".

ואכן, יגרמן פעיל ומשפיע. גורמים המעורבים בפרויקט מספרים שהוא מעורב בכל שלב, וגם כאשר מתנהלות שיחות עם מוריאנו לא פעם עולה יגרמן על הקו בשיחה מבית הכלא ומשתתף בקבלת ההחלטות. "הוא מתקשר אלינו ומפעיל לחץ כדי שהפרויקט יתקדם", הם אומרים, "וכשהוא יוצא לחופשה מהכלא, הוא מקיים פגישות עסקים כאילו הכל כרגיל". הדיירים מספרים שבתחילת הדרך הציג את עצמו יגרמן כ"טל יגר".

הבניין ברחוב גרשום 4 ברמת גן צילום: עמית שעל

דורשים כונס

היקף המימון של הפרויקט בשלב הראשון הוא 4.2 מיליון שקל, שהגיעו ממשקיעים פרטיים. הכסף מוחזק בנאמנות בחברת עד עד של משרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', באמצעות עו"ד ירון הרמן. לאחר שחלק מהכסף הוזרם לביצוע הפרויקט, החשבון מחזיק כיום 2.3 מיליון שקל.

הבנייה החלה ב־1 בינואר 2015 בהבטחה ל־14 חודשי בנייה שכבר חלפו, ולא נראה שיסתיימו בקרוב. המקום נראה כמו אתר בנייה: המבנה מוקף גדר, הגישה לדירות קשה, יש בורות בשטח וריח לא נעים באוויר, יציקת החיזוקים עדיין לא הסתיימה ובניית הדירות החדשות לא החלה.

בחודשים האחרונים פנו הדיירים לעו"ד הרמן האחראי לכסף בנאמנות, בדרישה שיפנה לבית המשפט שימנה כונס נכסים לפרויקט. הרמן פנה לבית המשפט המחוזי כדי שיכריע כיצד לפעול. במסמך שהגיש ציין כי אינו תומך במינוי כונס משום שהצעד "יגרום נזק כבד לכל המעורבים", אך הוא פירט את טענות הדיירים שלפיהן חברת קדם הפרה את ההסכם עמם. הם טוענים בין השאר שלא הועברו להם סכומים עבור הפסדי שכירות כפי שנקבע, חשבונות החשמל לביצוע העבודות לא שולמו, המקלטים אינם שמישים, הביוב זורם לחצר, לא שולמה פרמיה לחברת הביטוח עבור ביטוח העבודות בבניין ולא הוצג בפניהם לוח זמנים לביצוע הפרויקט.

כמו כן, הדיירים טוענים שצוות הפועלים מצומצם מאוד ויש הפסקות ארוכות בביצוע העבודות. "בין הדיירים יש גם כמה קשישים שלא מצליחים לצאת מהבית כי הכל הרוס", אומר אחד הדיירים. "כבר שנה ששום דבר לא זז וזה מריח לא טוב".

הרמן ציין שאף שהתקיימו מגעים בין הצדדים, הדיירים מתעקשים על מינוי כונס. קדם הציעה לבחור קבלן מבצע חדש, אך הדיירים דחו זאת. "כבר התחלפו כאן כמה קבלנים ואנחנו לא מאמינים לכלום", הם אומרים ל"כלכליסט". בהליך משפטי מקביל טענה קדם שלא הפרה את ההסכם, וביקשה צו מניעה זמני נגד מינוי כונס נכסים. לטענתה, הדיירים הם שמעכבים את הבנייה. הדיון המשפטי לא הסתיים.

"הלכו אחרי יגרמן"

פרשת פלד־גבעוני נחשפה ב־2002 עם קריסתה של קבוצת חברות ציבוריות, שהמרכזית בהן היתה פויכטוונגר תעשיות. השליטה בחברה נרכשה זמן קצר לפני כן על ידי קבוצת משקיעים בראשות מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד וכללה גם את אריה גבעוני, דוד הבי וטל יגרמן. קריסת החברות הובילה לפתיחת חקירה בידי רשות ניירות ערך, וב־2005 הוגשו כתבי אישום שייחסו למעורבים עבירות של גניבה, מרמה, הפרת אמונים בתאגיד ועבירות מנהלים נוספות.

ב־2012 הורשעו המעורבים. השופט חאלד כבוב קבע שיגרמן — שהורשע בין היתר בגניבה בידי מנהל ובמרמה והפרת אמונים, היה הדמות המרכזית בפרשה ש"הגה את התוכנית וטווה את האסטרטגיה" לריקון הכספים מחשבונות הקבוצה. יתר המעורבים ראו בו "גאון פיננסי והלכו לפי ניגון החליל שלו". על יגרמן נגזרו ארבע שנות מאסר, אך בית המשפט העליון החמיר את העונש לשש שנות מאסר. .

עו"ד מוריאנו, שמעסיק כיום את יגרמן, מסר כי "האירוע שבגינו מרצה יגרמן עונש מאסר אירע לפני 14 שנה. הוא אינו מנהל את קבוצת קדם אלא עוסק בנושאים הנמצאים באחריותו, כאשר כל החלטה חייבת לקבל את אישורי כבעלי החברה. העובדה שיגרמן מנצל את חופשותיו כדי לנסות ולחזור למסלול חיים נורמלי לאחר סיום ריצוי תקופת המאסר עומדת לטעמי לזכותו ולא כנגדו".

בנוגע לטענות הדיירים מסר מוריאנו כי "דיירי הפרויקט פנו לקבוצת קדם במכתב התרעה בגין הפרות שהם טוענים שהקבוצה ביצעה. בית המשפט קצב לדיירים שבוע למתן תגובה. לכאורה, לדיירים שחיים באתר במצב קשה היה אינטרס עליון לקיים את הדיון בשאלת מינוי הכונס במהירות האפשרית כדי לאפשר את חידוש הבנייה. אלא שלמרבה הפלא, הדיירים ביקשו ארכה של שבועיים ובסופם התברר שהחליפו את בא כוחם, ובא כוחם החדש ביקש ארכה נוספת של 30 יום. מסיבות השמורות להם, הדיירים דחו את ההצעה שקבלן חדש ייכנס לעבודה ויקדם את העבודה באופן מיידי, ומאידך אין הם מקדמים את ההליך המשפטי".