רגע לפני ההנפקה: מזרחי טפחות דורש 3.2% ממניות שב"א

הנפקת חברת תשתית התשלום שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), שבשליטת הבנקים הפועלים, דיסקונט ולאומי, יוצאת לדרך לפי שווי צפוי של 300–350 מיליון שקל. לפי התשקיף שפורסם ביום חמישי, בנק הפועלים מחזיק ב־24.5% ממניות שב"א (לאחר מכירת 10% למאסטראקרד העולמית), בנק דיסקונט ב־20%, ובנק לאומי ב־32.2% (לאחר שמכר 10% לויזה העולמית). עוד 3.3% מוחזקים על ידי הבנק הבינלאומי. עד 2020 שלושת הבנקים יוכלו להחזיק רק 10% כל אחד ממניות שב"א. לא ברור אם מכירת ההחזקות העודפות תתבצע כולה במסגרת ההנפקה. 

תשקיף ההנפקה חושף סכסוך בין שלושת הבנקים השולטים בשב"א ובין בנק מזרחי טפחות. מתברר כי בנובמבר 2017 פנה מזרחי טפחות לשב"א בדרישה לקבל 3.2% ממניות החברה וכעת מתנהל מו"מ בינו לבין הבנקים השולטים. לטענתם, ב־1980 העביר מזרחי טפחות, אז בנק המזרחי, את אחזקותיו בשב"א לבעלי המניות האחרים בחברה (ככל הידוע משום ששב"א פועלת בשבת והבנק היה שייך להפועל המזרחי, שייצגה את הציונות הדתית באותה התקופה). כעת טוען הבנק כי שמר על זכותו במניות.

ההנפקה התעכבה כחצי שנה על רקע מחלוקות בין הבנקים על מיזוג אפשרי של פעילות משותפת נוספת שלהם — מס"ב (מרכז סליקה בנקאי, חברה האחראית להעברות תשלומים בין בנקים ומעסיקים), שבניגוד לשב"א, החוק להגברת התחרות בשוק האשראי לא חייב את הבנקים למכור.

אלדד פרשר מנכ"ל מזרחי טפחות צילום: עמית שעל

האיומים: בלוקצ'יין ואפליקציות תשלום

שב"א עוסקת בהפעלת מערכות המאפשרות איסוף עסקאות בכרטיסי חיוב ממסופים בבתי עסק, העברת אישורים לעסקאות אלו, ממשק סילוקין בין הסולקים למנפיקים של כרטיסי החיוב והעברת אישורים לפעולות משיכת מזומן. החברה מהווה גורם מתווך נוסף בין הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. למעשה כל פעולה של לקוח בכרטיס אשראי בישראל עוברת דרך התשתית של שב"א, שגוזרת עליה קופון קטן, שעל בסיס היקפי העסקאות מצטבר לסכומים משמעותיים. לפיכך, צמיחת השימוש בכרטיסי אשראי והקטנת השימוש במזומן תטיב עם החברה.

בשוק כרטיסי החיוב חלה עליה משמעותית בפעילות בשנים האחרונות, לאור המשך העליה ברכישות באינטרנט והחוק לצמצום המזומן. ממוצע מחזורי הסליקה בשוק כרטיסי החיוב עלה בשיעור ממוצע של 5.7% בחמש השנים האחרונות, כשמחזור הסליקה ב־2018 הסתכם ב־323 מיליארד שקל לעומת 229 מיליארד שקל ב־2013. תחום הסחר האלקטרוני בישראל נמצא בצמיחה משמעותית, אך עדיין מהוה רק 6% משוק המסחר בישראל. זאת, בהשוואה ל־12% במדינות מובילות באירופה וארה"ב, כך שקיים פוטנציאל צמיחה משמעותי עבור החברה. יש לציין כי רכישות אלקטרוניות שמתבצעות בחו"ל לא נסלקות בישראל ועליה בהיקפן על חשבון רכישה באתרים ישראלים או חנויות פיזיות בארץ פוגעת לרעה בשב"א. לכן, דווקא הכניסה הצפויה של אמזון לישראל היא בשורה חיובית לשב"א.

בשב"א מציינים בנוסף כי משרד התחבורה מקדם פתרונות שיאפשרו תשלום בכרטיסי אשראי בתחבורה ציבורית, או חיבור אמצעי התשלום הקיימים כיום (רב קו למשל) לכרטיסי חיוב. מדובר במהלך שיגדיל את הכנסות שב"א, כמו גם התפתחות השימוש בארנקים דיגיטליים דרך כרטיסי אשראי. לעומת זאת, טכנולוגיית הבלוקצ'יין, שמייתרת מתווכים, לצד פיתוח תשתית תשלומים מחשבון לחשבון, למשל דרך אפליקציות תשלום (דוגמת אלה של הבנקים כמו ביט של הפועלים ופפר פיי של לאומי) מאיימים על פעילותה. איום נוסף על שב"א מגיע מכיוון פיתוחים חדשניים, המאפשרים לייעל סליקת צ'קים (למשל כאלה שפוטרים מהצורך להגיע לסניף כדי להפקיד צ'ק).

נקודה מעניינת היא כי מס"ב, שהבנקים כאמור צפויים להמשיך להחזיק, מפתחת טכנולוגיה שתאפשר העברת תשלומים מיידים, ללא תיווך של חברת כרטיסי אשראי. בפיתוח זה יוכלו הבנקים להשתמש בעתיד באפליקציות התשלום שלהם, כדי לעקוף את חברות כרטיסי האשראי, דבר שעלול לפגוע בשב"א. מנגד, לאחר ההנפקה והפרידה מהבנקים תוכל שב"א להציע לראשונה שירותים לכל גורם ולא רק לתאגידים בנקאיים ולקוחותיהם. ואכן, החברה פועלת לייצר שיתופי פעולה עם מספר חברות שפועלות דרך (CLC (Closed Loop Cards — דוגמא לשיתוף פעולה אפשרי כזה הוא עם מועדני לקוחות כמו תן ביס, או חברות המספקות שוברי מתנות דיגיטליים.

 

מענק המכירה לעובדים - 1.4 מיליון שקל

לאחרונה נחתם הסכם קיבוצי בקרב עובדי שב"א, במסגרתו 73 עובדים (בנטרול חברי הנהלה - 65) יקבלו מענק מכירה של 1.4 מיליון שקל (בין חצי משכורת לשלוש משכורות). את המענק ניתן יהיה להמיר במניות של שב"א שיוקצו לעובדים אך אז שווי המענק יעמוד על 1.8 מיליון שקל. המענק מותנה במכירת 40% ממניות שב"א בהנפקה. נושאי המשרה בחברה שאינם חלק מההסכם הקיבוצי יהיו זכאים למענק מכירה זהה לזה הקיים בהסכם הקיבוצי ולמענק נוסף בגובה 700 אלף שקל (או מיליון שקל אם ישולם במניות). בשנת 2017 רשמה החברה הוצאות בהיקף של 1.2 מיליון שקל בשל מענק ששילמה לעובדים בעבור מעבר משרדים לחולון. עלות שכרו של מנכ"ל החברה משה וולף הסתכמה ב־2018 ב־1.78 מיליון שקל וכללה מענק בגובה 320 אלף שקל.

עד כה שב"א לא יכולה הייתה לחלק דיבידנדים (ופעלה שלא למטרות רווח), אך בכפוף להתקיימות מספר היתרים מול בנק ישראל היא תוכל להתחיל בכך, לאחר הפרידה הצפויה מהבנקים. הדירקטוריון אימץ מדיניות של חלוקת דיבידנדים בשיעור של עד 50% מהרווח השנתי. הרווח הנקי של שב"א ב־2018 הסתכם ב־14.49 מיליון שקל — ירידה של כ־20% לעומת 2017. הירידה מקורה בירידה ברווח של תיק ניירות הערך של החברה במהלך 2018 (המנוהל על ידי שלוש חברות ניהול תיקים). הרווח לפני מס, בנטרול רווחי ההשקעות עמד על 20.3 מיליון שקל — עליה של 32%. ה־EBITDA של החברה הסתכם ב־25.3 מיליון שקל — עליה של 28% לעומת 2017.